דרך

עמוד:50

התנועה בתוך הערים היתה ברגל או ברכיבה על סוסים . רב הרחובות היו רק מעברים צרים בין טורי הבתים . כמעט שלא היו מדרכות בצדי הרחובות . באותה תקופה היו רב הדרכים באירופה רק קרחות שבראו בתוך היערות . לא היה טעם לסלל דרכים משפרות , כי רב המסעות נערכו ברכיבה על גבי סוסים . במקרים רבים היו הדרכים שבראו רחבות , כדי שהשודדים לא יוכלו להסתתר ביערות ולזנק לפתע על הנוסעים . גם כאשר גדל מספרם של כלי הרכב בעלי הגלגלים , היה מצב הדרכים רע . באנגליה , למשל , נסללו דרכים וכבישים חלקים רק במאה ה - 17 . הדרכים בעת החדשה בראשית המאה ה - ו 9 שקד מהנדס אנגלי , ג'ון לודון מקאדם שמו , על שפור סלילתם של הכבישים . הוא עשה נסיונות בסוג חדש של כבישים . תחלה בנה יסוד אבן , שהיה רחב ומגבה במרכזו כדי שמי הגשמים יזרמו לצדי הכביש . אחר כך פרש שכבה של אבן רכה יותר על האבן הקשה וכסה אותה בשכבה של אבק אבן . זה היה הכביש הטוב ביותר שנסלל מאז בנו הרומאים את כבישיהם . מקאדם סלל כבישים בשיטתו בכל רחבי אנגליה . כעבר זמן - מה התחילו מהנדסים בארצות אחרות לחקותו . הם באו לאנגליה , למדו את שיטתו ואחר כך חזרו לארצותיהם וסללו כבישים על פיה . כיום משתמשים באספלט במקום אבק אבן , אולם עקרונותיו של מקאדם עדין משמשים בתכנון כבישים חדישים . כבישים מהירים המעבר משמוש בעגלות הבמרכבות לשמוש במכוניות ובמשאיות הרחיב מאוד את השמוש בכבישים סלולים . בארצות רבות נסללו כבישים מהירים , שיש בהם הפרדה מחלטת בין נתיבי התנועה בכוונים המנגדים , והנתיבים עצמם הם רחבים וסלולים היטב . כבישים אלה נקראים אוטוסטרדות , ומהירות הנסיעה בהם נעה בדרך כלל בין 100 ל - 160 קילומטרים בשעה . הכבישים האלה עוברים במנהרות בתוך הרים , או על גבי גשרים גדולים מעל עמקים מנקרות - הכל כדי לאפשר תנועה מהירה ורצופה . כדי שלא להאט את התנועה בהם , כבישים אלה עוברים מחוץ לערים הגדולות , והנהגים הנוסעים בהם עוצרים מפעם לפעם בחניונים מיחדים שהוקמו בצדן . גם בצמתים , שבהם נפגשים הכבישים המהירים , אין רמזורים אלא מסלולים מיחדים , המאפשרים לעבר ללא עצירה מכביש אחד לאחר . צמתים כאלה נקראים מחלפים . הסלילה המגברת של כבישים , המכסים חלקים גדלים והולכים של הנוף הטבעי במשטחי אספלט , מעוררת דאגה בשנים האחרונות . גם בישראל הביעו שוחרי איכות הסביבה התנגדות לסלילתו של הכביש המהיר מספר 6 , כביש " חוצה ישראל", העתיד לעבר מצפון הארץ ועד לדרומה . כיום מוציאות המדינות המפתחות הון עתק על סלילת כבישים , שפוצם והחזקתם . מרצפים מחדש כבישים ישנים וסוללים כבישים חדשים מצינים . נסללו כבישים בנקבות בתוך הרים , מעל לנהרות ומתחתיהם , ועל פני בצות . אספלט גלגל גשר רומא העתיקה דרך ארץ בשם דרך ארץ קראו אבותינו למה שאנו קוראים כיום נימוסים , אדיבות , יחס של כבוד וסובלנות בין אדם לחברו וחובות הפרט לחברה שבתוכה הוא חי . בתלמוד ובמדרשים משמש המנח " דרך ארץ " לתאור ההתנהגות שראוי לו לאדם להתנהג כלפי הזולת . הכלל היסודי של דרך ארץ נקבע בתורה בשלוש מלים : " ואהבת לרעך כמוך"( ויקרא יט יח ) . ידוע הספור על הלל הזקן , שבא אליו גוי ובקש להתגיר אך בתנאי שילמדו את כל התורה כשהוא עומד על רגל אחת ( כלומר , במהירות ) . אמר לו הלל , כי כל התורה מתרכזת במשפט אחד : " דעלך סני לחברך לא תעביד", שפרושו - מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך . חז"ל החשיבו מאוד דרך ארץ והשוו את ערכה לערך התורה : " יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ". הלכות דרך ארץ הלכות דרך ארץ כוללות מדות , מנהגים ונימוסים המקיפים תחומי חיים רבים . אדיבות והסברת פנים ביחסים שבין הבריות : " הוי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות". יש למעט בדביר ולהזהר בעקר שלא לומר דברים מגנים : " למד לשונך לומר איני יודע". על האדם להקפיד על לבושו , כי זה מבטא את יחס הכבוד שהוא חש לבני אדם . כללים רבים שקבעו חז"ל נוגעים לחיי הבית , ומטרתם להנהיג יחסי כבוד במשפחה . חז"ל אמרו כי " אין משיחין בסעודה"- אסור לדבר בשעת אכילה אפלו על נושאים חשובים , כי הדבור עלול לגרם לאכילה מרשלת ולסכון החיים . חיב אדם לאכל בנחת . לאורח שהוא גם רעב וגם צמא , יש להגיש תחלה לשתות , כי הצמא קשה לאדם יותר מן הרעב . חיב אדם להיות צנוע ולא לקפץ בראש ( להדחק ) . חיב אדם להסביר פנים לכל , ולהקדים שלום לכל אדם . עליו לשלט ברוחו , ולשאף להשכין שלום בכל מקום בו הוא נמצא . כן חשובים נימוסיו של התלמיד כלפי מורו ושל המורה כלפי תלמידו . המתינות היא כלל עקרי ביחסים שבין מורים לתלמידים . התלמיד חיב לכבד את מורו , ולכן אסור לו להכנס לתוך דבריו . אבל גם למורה אסור להפסיק את דברי הרומאים הצטיינו בבניית דרכים , ובתקופה מסוימת היו ברתבי האימפריה שלהם כארבע מאות כבישים גדולים . מצבן של הדרכים בימי האימפריה הרומית היה טוב ממצבן במאה ה - 18 ( בתמונה ) .

קודם  |  הבא