|
עמוד:48
דרכים בעולם העתיק הדרכים המשפרות הראשונות נסללו בארצות המזרח התיכון כ - 3,500 שנה לפני הספירה . ככל שהמסחר התפתח , כך סלל האדם עוד ועוד דרכי מסחר . רשת דרכים כזאת היתה " דרך המשי " העתיקה , שארכה הגיע ל - 10,000 קילומטר בערך . דרך זו חברה את סין עם רומא ועם אירופה שלפני התקופה הנוצרית . הסוחרים העבירו בה צרורות של משי מסין אל תוך טורקסטן , הדו ופרס . גם לאחר שהבבלים והשומרים , המצרים והיונים סללו דרכים שנמשכו מעיר לעיר , עדין היו רב ישובי העולם העתיק מבודדים . נוסע היה עשוי לשוטט במשך שבועות אחדים על חופי הים התיכון , שלעליהם פרחו התרביות הראשונות , בלי שיגיע אפלו לדרך סלולה אחת . סוללי הדרכים הגדולים ביותר בתקופת העולם העתיק היו הרומאים . הם ידעו כיצד להניח תשתית איתנה וכיצד לרצף את הדרך באבנים שטוחות . הרומאים ידעו כי הדרך צריכה להיות משפעת מן המרכז כלפי שני צדדיה כדי שהמים ינקזו מעליה . סוללי הדרכים הרומאיות ידעו גם שיש לחפר תעלות בצדי הדרך ולהעביר בהן את מי הגשמים . עגלות , פרשים והולכי רגל נעו בקלות בדרכים החלקות שסללו הרומאים . בעקר נועדו הדרכים להעביר צבא מאזור לאזור ברחבי האימפריה האדירה , לדכא מרידות ולהשליט סדר . אך גם הסוחרים היו עוברים עליהן ממקום למקום , קונים סחורות ומוכרים אותן . שליטים שישבו בפנות נדחות באירופה או באסיה היו יכולים לקים קשר עם השלטון המרכזי ברומא . הדרכים הטובות סיעו להפצת תרבותה של רומא ומנהגיה בארצות רבות ורחוקות . בתקופה מסימת היו ברחבי הקיסרות הרומאית כארבע מאות כבישים גדולים , שארכם הסתכם ב - 80,000 קילומטרים . רחבו של כביש זה היה משלושה מטרים וחצי עד ארבעה מטרים וחצי . הדרכים נסללו בצורה כל כך מצלחת עד שכעבר שמונה מאות שנה עוד היו במצב טוב . אפלו בעת החדשה נסללו דרכים לארך שרידיהם של הכבישים הרומאיים העתיקים . דרכים בארץ - ישראל בעת העתיקה מקומה של ארץ - ישראל בין שתי מעצמית גדולות בעולם העתיק - מצרים ובבל - הפך אותה לצמת דרכים חשוב במזרח הקדום . הארץ מקשרת גם בין ארצות אייה שבצפונה ובמזרחה לבין ארצות אפריקה שבדרומה . בגלל המבנה הארך והצר שלה עברו הדרכים החשובות לארכה , ואלו לרחבה עברו דרכים פנימיות , שקשרו את הישובים ששכנו על חופי הים התיכון עם אלה שבתוך הארץ ועם עבר הירדן . לארכה של הארץ עברו שתי דרכים בין - לאמיות גדולות - " דרך הים"ו " דרך המלך". דרך הים התחילה בדמשק והמשיכה דרומה דרך גשר בנות יעקב של היום . שם היא התפצלה לשני נתיבים , שאחד מהם ~ בר סמוך להר תבור והאחר - דרך בית - שאן . הדרך שבה והתאחדה ליד מגדו . באותו מקום בערך התחברה " דרך הים " עם " דרך חוף הים " שהחלה בצור ובעכו , הקיפה את הכרמל והמשיכה לארך חוף הים התיכון . מכאן המשיכה " דרך הים " המאחדת דרך יבנה , אשדוד ועזה עד למצרים . חלק דרומי זה מכנה במקרא בשם " דרך ארץ פלשתים". " דרך המלך", שנקראה ככל הנראה על - שם מלך מצרים , החלה מצדה הדרומי של ארץ - ישראל . היא התחילה מאילת והמשיכה לקיר - מואב , למידבא ולרבת עמון עד לדמשק . בצאתם מארץ מצרים בקשו בני ישראל ממלך אדום לעבר דרך ארצו : " נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ... דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאל"( במדבר כ יז ) . השם " דרך המלך " הפך למשג המצין דרך גדולה וראשית . דרך נוספת שעברה לארכה יל הארץ ושמשה בעקר את יושביה היתה " דרך האבות", שקשרה בין דיתן ושכם ואותן עם מצרים . בנתיבים אלה נסללו בארץ - ישראל גם הדרכים החשובות בתקופת הבית השני ובתקופה הרומית . הדרכים בימי הבינים בימי הבינים , לאחר התפוררות האימפריה הרומית , הלכו ונהרסו רבית מן הדרכים ורק דרכים חדשות מעטות נסללו . רכב הברזל , שהיה נהוג בתקופה הרומית , יצא לגמרי מן השמוש ולא השתמשו עוד אלא בעגלות ובמרכבות גסות . הדרכים גם נפגעו מהתחרות בתחבורה הימית . בימי הבינים , כבתקופה הרומאית , התנהלה רב התנועה בכלי רכב בעלי גלגלים בדרכים שמחוץ לערים . כמעט כל שיירת גמלים צועדת ב " דרך המשי " המפורסמת , באיזור הגבול שבין סין לקירגיסטן ,
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|