דפוס

עמוד:32

מצפה בגומי , וכאשר הגלילים מסתובבים מעביר הגליל העליון את הסדר אל גליל הגומי וטובע אותו בו . גליל הגומי מדפיס את הסדר על הניר , העובר בין הגליל האמצעי לגליל התחתון . כל הדפסה , שבה הדיו עוברת בתוך חרים או גמות מתחת לפני הלוח , מכנה הדפסת שקע . שטרות ניר , חלק מן העתונים המצירים , כרטיסי הזמנה מצירים נדפסים בשיטה זו . אחת השיטות החדישות ביותר של הדפסת שקע מכנה רוטוגרויורה . היא מבצעת בעזרת לוחות נחשת , הכרוכים מסביב לגלילי ברזל . את הידר צורבים לתוך הנחשת באמצעות חמצה , הכורה גמות זעירות בלוח . עמקן של הגמות שונה . הגמות העמקות ביותר מטביעות את החלקים הכהים ביותר של התמונה . הגלילים מסתובבים בתוך שקת של דיו , והגמות מתמלאות בדיו . סכין פלדה דק מגרד את פני הגליל ומנקה אותו . אחר כך נטבע הסדר שעל הלוחות מן הגמות המלאות דיו על הניר . ברוטוגרויורה מקבלים גונים עמקים , קטיפניים , ועל כן מרבים להשתמש בשיטה זו להדפסת תמונות . הדפסת צבע כדי להדפיס עמוד בצבעים , משתמשים בשיטה הנקראת " הפרדת צבעים". לשם כך , מפרקים את התמונה שרוצים להדפיס לארבע תמונות שונות , שכל אחת מהן מיצגת צבע מסים : תמונה אחת היא האזורים שצריכים להופיע בשחר בתמונה הסופית , ושלוש התמונות האחרות מתאימות לשלשת צבעי היסוד להדפסה - מגנטה ( אדמדם - כחלחל ) , ציאן ( כחל - ירק ) וצהב . את הפרדת הצבעים היו מבצעים בעקר באמצעות צלום דרך מסננים צבעוניים , המניחים רק לאור בצבע מסים לעבר דרכם . אולם כיום עושים זאת בעזרת מחשב , המיצג מלכתחלה את התמונות הצבעוניות השמורות בזכרונו כתערבת של צבעי יסוד . מארבע התמונות האלה מכינים ארבעה לוחות הדפסה נפרדים , אחד לכל צבע , ואז מדפיסים את התמונה ארבע פעמים בזו אחר זו , כאשר בכל פעם מדפיסים צבע אחר , ולאחר ארבע ההדפסות מתקבל כל מגון הצבעים שתכנן לציור לפני הפרדת הצבעים . מכונות דפוס משכללות מדפיסות את ארבע התמונות האלה בארבעה צבעי דיו שונים בזה אחר זה , בתהליך רציף אחד , כך שאין צרך להחליף בכל פעם את לוח ההדפסה ואת הדיו . דפוס מחשב בעקבות השמוש במחשבים חלה בשנית ה - 80 התפתחות מואצת בענף הדפוס . המחשב הגביר את המהירות והדיוק של ההדפסה . תכנות המחשב שפתחו חוללו מהפכה בתחומי ההכנה לדפוס , האוטומציה של היצור , הכריכה ושלבי היצור האחרים , וכן בעצוב . אחד השנויים הבולטים היה פתוח " ההוצאה לאור השלחנית", המאפשרת הפקת דברי דפוס באיכות גבוהה באמצעות מחשב אישי . לכך סיעו תכנות של מעבדי תמלילים , המאפשרות לכל אדם לעסק בכך במחשב שבביתו כמעט בלא הדרכה . גם בתי הדפוס הגדולים השפעו רבות ממהפכת המחשוב . ראשית , המחשב מאפשר לבצע את כל שלבי הסדור , העמוד וההגהה על גבי צג המחשב , בלי שיהיה צרך בתהליכים ארכים ומיגעים של צרוף אותיות . באפן זה , למשל , עורך עתון יכול לראות על גבי הצג שלו כיצד יראה העמוד המגמר . הוא יכול לתקן שגיאות , לשבץ תמונות במקומות המתאימים . שנית , גם הכנת הלוחות , המשמשים להדפסת הגליונות , הפכה להיות פשוטה הרבה יותר . כיום מכינים את הלוחות לא באפן ידני , אלא באמצעות קרן אור ליזר החורטת בחמר הרגיש לאור , או מחוללת בו שנויים כימיים המאפשרים לדיו להדבק למשטח במקומות המתאימים . קרן האור הזו מבקרת על ידי מחשב , והיא מכינה את הגליון ישירות מצורת העמוד שהוכנה מראש . כל העתונים והוצאות הספרים הגדולות , גם בישראל וגם ברב מדינות העולם , עברו בשנים האחרונות לשמוש בדפוס ממחשב . מכונות הדפוס הממחשבות הולכות ומשתכללות , גם מבחינת איכות הצבע וגם מבחינת חדות ההדפסה . כמה מהמכונות המשכללות ביותר הקימות כיום בעולם הן פרי פתוח של חברות ישראליות , כמו " אינדיגו"ו " סאיטקס". עם זאת , יש הטוענים שמהפכת המחשוב בתחום הדפוס היא רק בתחלתה , משום שבעתיד יופץ חלק גדול מהחמר דפוס אבן משמש להדפסת יצירות אומנות . ארבעה השלבים המתוארים בתצלומים הם : ציור על אבן , למעלה משמאל ) ; הרטבת האבן ; מריחת הצבע ( למטה משמאל ) והדפסת הציור על הנייר ההדפסה של שלושת צבעי היסוד - צהוב , כחול ציאן ואדום מגנטה - זה על גבי זה , בריכוזים שונים , יוצרת קשת צבעים מגוונת .

קודם  |  הבא