|
עמוד:27
כלכלה הנוסע לארכה ולרחבה של דנמרק מתרשם מרבוי השדות ושטחי המרעה . הארץ המישורית נוחה מאין כמוה לחקלאות , וגם אדמתה פוריה כלה , חוץ מאזור חוליות במערב חצי האי יילן , על חוף הים הצפוני . אכריה של דנמרק מתפרנסים בעקר מגדול בהמות . הם התמחו בטפוח בקר , ביצור גבינות וחמאה ובגדול חזירים לבשר . המשקים המשפחתיים קטנים , אך הם מאגדים באגדות שתופיות הקונות חמרי גלם ומשוקות את התוצרת החקלאית ומוצריה התעשיתיים . הממשלה הקימה מכללות חקלאיות בכל רחבי הארץ להנחלת השיטות החקלאיות החדישות . דנמרק מיצאת חלב , גבינה , בשר וגם בהמות חיות . אבל התוצרת החקלאית אינה אלא 4 אחוזים מכלל התוצר הלאמי שלה , ופחות מ - 6 אחוזים מן התושבים מתפרנסים ממנה . כמו יתר מדינות מערב אירופה , רב תושבי דנמרק מתפרנסים מתעשיה ושרותים . אמנם מקצת התעשיה קשורה בעבוד התוצרת החקלאית , אך עקרה היום הוא מכונות , מכוניות , אניות , טקסטיל וכימיקלים . לדנמרק חוף ים ארך ושדות דיג עשירים , והיא אחת משלוש מעצמות הדיג הראשיות באירופה ( השתים האחרות הן נורוגיה ואיסלנד ) . דיגיה שולים מן הים - בעקר מן הים הצפוני - חמורי ים , מליחים ודגי משה רבנו . היסטוריה דנמרק היא הקטנה בשלוש ארצות סקנדינויה , אך לפנים היתה ממלכה אדירה . בשנת 1015 , לאחר שקבלו הדנים את הנצרות במאה ה - 9 ובמאה ה - 10 , כבשו מלכי דנמרק את אנגליה , אך גרשו משם עם פלישת הנורמנים בשנת 1066 . לעמת זאת החזיקה מעמד אחיזתם בנורוגיה , שתחלתה סמוך לאיתה העת , בימי המלך קנוט הגדול . במאות ה - 12 וה - 13 הגיעה דנמרק לשיא עצמתה . במאה ה - 14 התאחדה עם נורוגיה ושודיה , בברית שנחתמה ב - 1397 . בשנת 1520 פרשה שודיה מן הברית , אך דנמרק ונורוגיה נשארו מאחדות עד שנת 1814 . בראשית המאה ה - 19 , בימי מלחמות נפוליון , התיצבה דנמרק לימין קיסר צרפת . כאשר זה הובס , ענשו אותה המאצמות וקרעו ממנה את נורוגיה ונתנוה לשודיה , שהתיצבה לימינן . בשנת 1864 נחלה מפלה במלחמתה נגז פרוסיה ואבדה עקב כך את מחוזות שלזויג והולשטין שבדרום חצי האי יילן . במלחמת העולם הראשונה היתה דנמרק ניטרלית . ב - 918 ו קבלה איסלנד , שעד אז היתה מושבה דנית , מעמד אוטונומי , אך נשארה עד 1944 קשורה לדנמרק בכתר המשתף - מלך דנמרק היה גם מלכה של איסלנד . ב - 1919 החזר לה חלקה הצפוני של שלזויג , בעקבות משאל עם שנערך בין תושבי החבל . במלחמת העולם השניה הפרה גרמניה את חוזה אי - ההתקפה שעליו חתמה עם דנמרק בשנת 1939 , ופלשה לדנמרק הניטרלית . צבא גרמניה כבש אותה כמעט בלא התנגדות , אבל הדנים , בהנהגת מלכם כריסטיו ה - 10 , התנגדו התנגדות פסיבית לנסיונותיו של היטלר לעשות את ארצם ל " ארץ חסות לדגמה". בשנים 1944 - 1945 גברה והלכה פעילותה היעילה של המחתרת הדנית . מאז תם מלחמת העולם השניה חותרת דנמרק לבטחון צבאי . היא פועלת בשתוף פעלה עם ארצות סקנדינויה האחרות בתחומים שונים , ובשתוף פעלה כלכלי עם ארצות אירופה . ב - 1960 היתה בין מיסדות " ארגון הסחר החפשי האירופי"- ארגון לשתוף פעלה של שבע מדינות באירופה בעניני כלכלהו ובעקר בתחום המסחר . ב - 1973 פרשו ממנו היא ובריטניה והצטרפו לשוק האירופי המשתף ( לימים הקהלה האירופית , ומ - 1994 - האחוד האירופי ) . יהודים בדנמרק היהודים הראשונים הגיעו לדנמרק מגרמניה בימי מלחמת שלושים השנה ( 1648 - 1618 ) , בעקבות הזמנה לבוא לארץ נערי משמר וכרכרה מלכותית בגני טיוולי בקופנהגן . דנמרק היא מלוכה חוקתית שושלתית . המלך ממנה את ראש הממשלה , אך זה אינו אחראי בפניו אלא בפני הפרלמנט . דנים בהירי שיער ועור בלבוש מסורתי . הדנים , כמו הנורווגים , הם צאצאיהם של הוויקינגים הנועזים . עד המאה ה - 19 היו דנמרק ונורווגיה מאוחדות בברית ארוכת שנים , שכללה עד המאה ה - 16 גם את שוודיה .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|