שושנת - ים

עמוד:221

פנינים , גם היא אינה צורבת את האדם ; ודונגית צורבת , שצבעה צהבהב וקצות זרועות הציד שלה סגלים . שושנת - ים זו צורבת את האדם וגורמת לו כויות קשות בחלקי הגוף המכסים עור רך . בים סוף חיים מינים רבים של שושנות - ים , מהם מינים עצמאיים ומהם מינים החיים חיי שתוף ( סימביוזה ) עם בעלי - חיים אחרים . שני מקרים של סימביוזה , שבהם מערבות שושנות - ים , מפרסמים מאוד . במקרה האחד יש סימביוזה בין סרטן נזיר , המרכיב על הקונכית שבתוכה הוא חי כמה שושנות - ים . שושנות הים מספקות לסרטן הגנה , והוא מניע אותן ממקום למקום ואף מספק להן פרורי מזון משירי ארוחותיו , וכך נהנים שני השתפים . המקרה האחר הוא הסימביוזה בין שושנת - הים הענקית שושנתן ארך - זרועות , ובין דג השושנון האילתי החי בין זרועותיה . גם כאן מספקת שושנת - הים לשתפה מחסה ומגן , ואלו הוא מספק לה מזון משירי ארוחותיו . אלמגים מדוזה נבובים סימביוזה סרטנים שושנת שושנת יריחו צמח חד - שנתי קטן וצמוד לקרקע , הנפוץ באזורים המדבריים של ארצנו : בנגב , בערבה , בדרום בקעת הירדן ובבקעת ים המלת . בחרף , עם רדת הגשמים , נובטים זרעי שושנת יריחו ומפתחים צמחים קטנים וירקים הפורחים בסוף החרף . שושנת יריחו נמנית עם משפחת המצליבים ופרחיה טיפוסיים למשפחה זו . בארצות הסמוכות לישראל מצויה שושנת יריחו במדבר הסורי , בערב ובצפון אפריקה . שמו של הצמח נתן לו על ידי הצלבנים שחיו בארץ . יכלתה של שושנת יריחו להתעורר לחיים עם בוא הגשמים ולשוב ולהסגר ולחפן בתוכה את הזרעים בעונת היבש הרשימה את הקדמונים , והם הפכו אותה לסמל דתי . סל מלא בפרות ובזרעים מחכה לגשם הפרח של שושנת יריחו מרכב מארבעה עלי גביע ירקים , ארבעה עלי כותרת לבנים , ששה אבקנים ועמוד עלי אחד . את הפרחים מאביקים חרקים , הנמשכים אליהם בשל צבעם ובשל הצוף שהם מכילים . לאחר ההאבקה וההפריה מבשילים הפרות , שהם תרמילונים קטנים וכדוריים שאינם נפתחים עם הבשלתם והתיבשותם . עם הבשלת הפרות מתעצים ענפי הצמח ומתקשים . בשלב זה הם מתכופפים כלפי המרכז ויוצרים מעין סל , שקטרו 3 - 25 סנטימטרים , ובו מצויים הפרות , שגם הם קשים ומעצים . הצמח היבש והמת נותר משרש בקרקע כל הקיץ ואינו מפזר את זרעיו . בבוא החרף ועמו הגשם נרטבים הענפים היבשים של שושנת יריחו ואז הם נפתחים , והסל עם הפרות נפתח לרוחה . במצב זה נתונים הפרות להשפעת מי הגשם , ורבים מהם נפתחים ומפזרים את זרעיהם . פרות אחרים אינם נפתחים והם שומרים את זרעיהם לגשמים הבאים . הצמח חוזר ומתכופף והסל עם הפרות והזרעים יכול להשמר בצורה זו שנים אחדות ועם כל גשם להפתח ולהפיץ חלק מן הזרעים . הזרעים הנושרים לקרקע הלחה נעטפים בכסות של ריר דביק ונצמדים לקרקע . נביטתם מהירה ביותר ומתחילה כעבר 18 שעות . למרות שאינם נפוצים במרחק רב מצמח האם , מבטחים להם בסביבה שבה נבטו תנאים טובים להתפתח ולהבשיל פרות בבוא העת . מצליבים צמחים שו"ת שאלות ששלחו יהודים אל חכמים בעניני דת והלכה והתשובות שהשיבו להם . השו"ת נעשו בכתב , וכך היתה צורת התקשרות זו בין יהודי התפוצות לבקיאים בהלכה לסוג של ספרות . ספרות השו"ת נחלקת לשלוש תקופות עקריות : תקופת הגאונים שנמשכה מהמאה ה - 7 בערך ועד למאה ה - ו ו ; תקופת הראשונים שחלה למן המאה ה - 12 ועד למאה ה - 15 ; תקופת האחרונים שהחלה במאה ה - 16 ונמשכת עד לימינו . הצרך לשאל שאלות בעניני הלכה התעורר בתקופת הגאונים , לאחר שעם ישראל הגלה מארצו ונפוץ בין עמים אחרים , ונמשך בכל שנות הגלות ואף בימינו . במהלך חיי היום - יום נתקלו היהודים בבעיות שלפתרונן נדרשו ידע וסמכות בהלכה . מכיון שלא בכל קהלה יהודית קם חכם בקיא בהלכה , נאלצו בני הקהלות האלה לשלח את שאלותיהם לחכמי הדור . כך נפתרה בעית הידע ונשמרה האחידות ההלכתית בין הקהלות השונות הפזורות בעולם . בתקופת הגאונים היה המרכז הרוחני והדתי של היהודים בבבל . ולכן החלו רבנים , ולעתים גם פשוטי עם , לשלח אל ראשי הישיבות בבבל מכתבים , ובהם שאלות הנוגעות לארח החיים ולשמירה על חקי הדת בתנאים החדשים שבהם חיו . הגאונים היו עונים את תשובותיהם בכתב , וכך החלה להתפתח ספרות השאלות ותשובות ( שו"ת ) . השאלות עסקו בענינים מעשיים , אולם רבות מהן נגעו גם בשאלות עקרוניות בתחום הדת והאמונה . רב - השיח שנוצר בין המרכז הרוחני בבבל לבין הקהלות היהודיות בעולם היה דרך ללמוד התורה וההלכה . הוא אף חזק את תחושת הקשר הדתי והרוחני של היהודים בעולם גם בקרב הקהלות המרחקות והמבודדות . מקור לפסיקות ומידע היסטורי ספרות השו"ת הפכה מקור חשוב לקביעת פסיקות בנושאי הלכה , וכן למחקרים היסטוריים בתולדות עם ישראל . חייה של שושנת יריחו מושפעים מכמות הגשמים היורדים בעונה . גם הצמחים היבשים ביותר יפתחו עם רדת הגשמים את פירותיהם כדי שהזרעים יתפזרו וינבטו . בתמונה - שושנת יריחו במכתש רמון שבנגב .

קודם  |  הבא