|
עמוד:193
ארכאולוגיים מלפני הכבוש הספרדי ותעודות כתובות מן התקופה שלאחר מכן מצביעים על תרבות מפתחת . הם הצטינו בחקלאות , בעבוד מתכות , באדריכלות , באמנות ובמלאכה , סללו דרכים , הקימו מערכות השקיה וכוננו שיטת ממשל מפתחת , קיסרות אדירה בשנת 1200 בערך נצחו האינקה שבטים אינדיאנים אחרים והשליטו את תרבותם על פני אזורים נרחבים . ממלכת האינקה השתרעה בשיאה על פני 4,000 קילומטר לארך חופה המערבי של היבשת והקיפה את מרבית שטחן של קולומביה , אקודור , פרו , בוליביה , צ'ילה וארגנטינה . שליטי האינקה מנעו התקוממיות בארצות שכבשו על ידי הגלית העמים שנצחו לאזורים אחרים והושבת שבטים הנאמנים להם במקומם . הממלכה שהקימו האינקה פרחה ושגשגה , אולם האינדיאני הממצע לא נהנה מן העשר הזה ובטחונו לא היה מבטח . כשפלש הכובש הספרדי פרנסיסקו פיסרו בשנת 532 1 לפרו ועמו 176 לוחמים , 30 סוסים ושני תותחים , לא עמדו האינקה בפניהם . פיסרו לקח בשבי , בדרכי ערמה , את מפקד צבא האינקה אטהואלפה , ודרש כפר תמורת שחרורו . אחיו , המלך הואסקר , שלם את הכפר - חדר מלא זהב וחדר נוסף שמלא פעמים בכסף - אך אטהואלפה הוצא להורג . עוד לפני שנשבה הורה אטהואלפה לחסל את הואסקר , ופקדתו בצעה . הסכסוכים הפנימיים בין שליטי האינקה מנעו את התיצבותם המארגנת נגד הספרדים , שחמדו את אוצרות ממלכתם והשתלטו עליה בלי מאמץ רב . תרבות עשירה ויחודית ממלכת האינקה הקדומה נשלטה על ידי מלכים שהורישו את השלטון לאחד מבניהם . מלך האינקה נהג לשאת לאשה את אחותו . גם הכוהנים ומפקדי הצבא היו בני משפחתו של הקיסר . שליטי האינקה נהגו להעניק אוטונומיה לבעלי השררה המקומיים ומעטו להתערב בעניניהם . התושבים שלמו מסים בצורת חלק מהיבול או מבעלי - החיים שגדלו . הגברים חיבו לשרת בצבא או לעבד פרק זמן בעבודות צבוריות . מפעלי הבניה של האינקה מעוררים השתוממות עד היום . בעזרת כלים פשוטים עלה בידי תושבי פרו הקדומים לחצב גושי אבן ענקיים , להסיעם למרחקים , לסתתם בדיקנות רבה ולבנות מהם מקדשים , מבצרים , בניני פאר ופסלים אדירים . בני האינקה הכירו את גרמי השמים וידעו לחשב על פיהם את עונות השנה . במקום לשון כתובה השתמשו חכמי האינקה בחבלים צבעוניים . הקשרים השונים שנקשרו בהם יצגו על פי גדלם וצורתם חפצים שונים או מספרים . שפתם והמסורות שלהם העברו בעל - פה . הם נהגו להעביר הודעות ממקום למקום באמצעות משואות . דברי האריגה וחפצי האמנות שיצרו מעץ , מעור ומאבן נמנים עד היום עם שכיות האמנות היפות ביותר . הספרדים נסו למחק כל שריד של תרבות האינקה , אך זו מוסיפה להתקים בצורת שיטות עבוד חקלאי וטפוח בעלי - חיים ( בעקר אלפקות וויקוניות ) , דברי אריגה וסריגה מסרתיים , דרכי רפוי ומנהגי טפול בחולים , שירה ונגינה בכלים מסרתיים ועוד . אינדיאנים אלפקה אקודור בוליויה ויקוניה מיה פיסרו , פרנסיסקו פרו אינקובטור אינקובטור הוא מתקן לגדול יצורים חיים . מקימים בו תנאים טבעיים המתאימים לגדול היצורים המצויים בו , כמו שמירה על טמפרטורה קבועה , בדרך כלל של 37 מעלות צלסיוס , ועל דרגות מתאימות של לחות ורכוזי גזים . קימים כמה סוגי אינקובטורים : מדגרה - לגדול אפרוחים , אינקובטור מעבדתי - לגדול תרביות תאים למחקר , בקטריות ונגיפים ( וירוסים ) , וכן אינקובטור לשמוש בבית - חולים לטפול בפגים . מדגרה לאפרוחים המדגרה היא מכונה שבה מדגירים ביצים על ידי חמומן בחם השוה לחם גופו של העוף הדוגר , עד שבוקעים האפרוחים . אינקובטור פשוט הוא כעין ארון גדול , שחלונות זכוכית קבועים בחזיתו . הביצים מנחות על מדפים המתקנים בתוך האינקובטור . כאשר האפרוחים בוקעים מביציהם , הם מתקדמים לעבר האור שבחזית האינקובטור , ובהגיעם לקצה המדף הם נופלים על רצפת האינקובטור . מוציאים את האפרוחים מהאינקובטור על ידי הטית המדף התחתון למטה , כלפי חוץ . מקפידים על דרגת חם אחידה במדגרה ועל אורורה . ביומים הראשונים צריכה הטמפרטורה להיות קרובה ל - 40 מעלות צלסיוס . אחר כך מעלים את הטמפרטורה ל - 40.5 מעלות . אינקובטור מעבדתי האינקובטור המעבדתי הוא מכשיר דמוי מקרר השומר על טמפרטורה קבועה של 37 מעלות צלסיוס . יש בו מדת לחות ורכוזי גזים במדות המתאימות לשמירה על חיי התאים , הבקטריות והנגיפים המצויים בו . האינקובטור עוזר למדען לבצע נסויים לצרך למידת מנגנוני פעלת התא החי , יצירת תרופות כנגד חידקים ונגיפים וכן לצרך הנדסה גנטית . אינקובטור לפגים אינקובטור מיחד משמש בבתי יולדות לטפול ולהשגחה מתמדת על פגים . אלה הם תינוקות שנולדו " טרם זמנם", ועל כן משקלם קטן בדרך כלל והם מתקשים לקים את פעלות החיים . התנאים המשפרים באינקובטור , המחקים את התנאים השוררים ברחם האם , מאפשרים להם להמשיך את גדולם שנקטע עקב הלדה המקדמת . האינקובטור הוא תא קטן בעל קירות זכוכית , שבו מצוי מנגנון לוסות מתמיד של תנאי החם , הלחות ותערובות האויר . הנדסה גנטית חידקים נגיפים
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|