|
|
עמוד:95
מראה כללי מלמעלה של האוניברסיטה בעיר האנגלית אוקספורד , שהקמה עוד בימי הביניים . קבע המנצלים את תקופות השרות לרכישת השכלה גבוהה . ואמנם כ - 30,000 תלמידים לומדים באוניברסיטה הפתוחה על מגמותיה המגונות . מכונים ומכללות ברב האוניברסיטאות קימים לצד מחלקות ההוראה ( הפקולטות השונות ) גם מכוני מחקר בתחומים שונים . למשל , " מוסד הטכניון למחקר ופתוח", חברת " רמות " למחקר שמושי ופתוח תעשיתי באוניברסיטת תל - אביב ועוד . האוניברסיטאות מכשירות מורים לבתי הספר העל - יסודיים בתחומי למוד שונים . הן גם מקימות קורסים רבים לקהל הרחב להרחבת ההשכלה באמצעות למודי חוץ . נוסף על האוניברסיטאות קימות בישראל עוד 41 מכללות ומוסדות להכשרת מורים , שקבלו התר או הכרה מהמועצה להשכלה גבוהה . הן מעניקות תאר ראשון בלבד , ובהן כ - 47,000 סטודנטים . אוניברסיטה טכניון מכללה מכון ויצמן למדע אוניברסיטה מוסד להשכלה גבוהה , המכשיר ומסמיך בעלי מקצועות חפשיים ומדענים כגון : רופאים , משפטנים , ארכאולוגים , מורים , פסיכולוגים ופיסיקאים . באוניברסיטאות יש פקולטות - חוגים - בתחומי למוד שונים . מלמדים בהן נושאים שונים במדעי החברה והרוח . במדעי הטבע ובמדעים המדיקים , ועוסקים במחקר בכל תחומי המדע החשובים . האוניברסיטה מעניקה לבוגריה תארים המצינים את הדרגה המדעית שלהם . התאר הנמוך ביותר הוא ב"א ( בוגר אוניברסיטה ) , לאחריו מ"א ( מסמך ) והגבוה ביותר הוא תאר דוקטור . פרופסור הוא חוקר העובד במוסד מדעי והתאר מענק לו על מחקרים שפרסם . האוניברסיטאות שואפות לקים את הלמודים והמחקר בהן ברוח של חפש דעות , וללא כפיה של מוסדות דת ומדינה . תולדות האוניברסיטה האוניברסיטאות הראשונות הוקמו לפני כשמונה מאות שנים באירופה . תחלה היו אלה אגדות של חכמים או מורים , שנוסדו כדי לקבע לעצמן תקנות עבודה משתפות וכדי להגן על זכיותיהם . אגדות אלה לא שכנו בבנינים קבועים . אחר כך קבלו התקנות והזכיות שתקנו המורים והתלמידים אשור רשמי מהשלטונות , שאף העניקו להם כספים להקמת מוסדות קבע . באוניברסיטאות הראשונות שקמו ברחבי אירופה למדו רק מקצוע אחד . המפרסמת שבהן היא בית - הספר לרפואה בסלרנו , שהוקם באיטליה במאה ה - ו ו ובמשך שנים רבות היה המרכז הרפואי הבולט ביותר באירופה . הורו שם גם את תורתם והשגיהם של הערבים בתחום הרפואה , ולמדו ולמדו בו יהודים גם בזמנים שבהם היו מקפחים מאוד בזכיותיהם . לקראת סוף המאה ה - 12 קמה אוניברסיטה מפרסמת אחרת באיטליה בעיר בולוניה , שבה היתה פקולטה למשפטים . במרוצת הזמן נוספו לה פקולטות לרפואה , לאמנות ולתאולוגיה ( תורת הדת ) האוניברסיטה של פריס , שהיתה המוסד להשכלה גבוהה המפרסם ביותר בימי הבינים , קמה במחצית השניה של המאה ה - ו 2 . היא היתה צמודה לקתדרלה " נוטרדם " והתפרסמה למרחוק כמרכז של הוראת התאולוגיה . קדמו ללמודי הדת למודי הכנה בדקדוק , תורת הנאום ( רטוריקה ) י לוגיקה , מוסיקה , חשבון , הנדסה ואסטרונומיה . לימים התפתחו למודי הכנה אלה - שכנו " שבע החכמות " - לפקולטה עצמאית , ונוספו לה עוד שלוש פקולטות : משפט , רפואה ואמנות . האוניברסיטה של פריס שמשה דגמה ומופת לכל האוניברסיטאות שקמו בתקופות מאחרות יותר באירופה , וביניהם שתי האוניברסיטאות הגדולות באנגליה . אוקספורד וקימברידג', שקבלו מעמד חקי במאה ה - 13 . החל במאה ה - 16 השתחררו האוניברסיטאות מתלותן בכנסיה וזכו בחפש המחקר . הן שנו אף את לשון ההוראה מלטינית ללשון הלאמית המיחדת לכל ארץ . בימי הבינים הוקמו ליד האוניברסיטאות פנימיות , שבהן נתנו לסטודנטים עניים מקום לינה ואכל חנם . אחר כך נוסדו ליד אוניברסיטאות מפרסמות פנימיות גם לבני המעמדות הגבוהים . פנימיות אלה טפחו , בנוסף ללמודים , גם ספורט , תחריות וגבוש חברתי שזכה את הבוגרים בגאוה על רשתיכותם למוסד .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|