אדריכלות

עמוד:57

בניין בית - המשפט העליון עוצב על פי טיפוסי בנייה האופייניים לעיר ירושלים . הבניין תוכנן על ידי שני אדריכלים , האח והאחות רם כרמי ועדה כרמי - מלמד רם כרמי תכנן , בין השאר , גם את התחנה המרכזית החדשה בתל - אביב , בניין המשרדים התל - אביבי " הדר דפנה " ועוד עדה כרמי זכתה בפרס מטעם קרן האמנות של ארצות - הברית על תכנון איזור משולב של תעשייה , מגורים ותחבורה בלונג איילנד סיטי , קווינס . הברית ועצי דקל . שתי אבני פנה חשובות באדריכלות הישראלית , בימים שלפני קום המדינה , היו בנין הטכניון בחיפה , שנבנה ב - 914 ו על ידי האדריכל אלכסנדר ברולד , ו " גימנסיה הרצליה " בתל - אביב שבנה האדריכל יוסף ברסקי ב - 906 ו . בנין הטכניון , שנצב בלב חיפה העברית , הוא בעל מבנה סימטרי - הכניסה במרכזו ומעליה כפה . בבנין קשתות , צריחים ומעקה משנן המקיף את גג הבנין , וחלונות מארכים רבים היוצרים יחד שלוב של סגנון הבניה האירופי עם זה המזרחי . " גימנסיה הרצליה " היתה מרכז תרבותי וקהלתי , שסביבו נבנו כמה מהשכונות החדשות של תל - אביב . אחד האדריכלים הבולטים באותה התקופה היה ריכרד קאופמן , שתכנן את המושב נהלל וקבע את צורתו המעגלית : במרכז נצבו בניני הצבור , סביבם נבנו יחידות דיור שוות בגדלן , ובמעגל החיצוני - היחידות החקלאיות . צורת ישוב זו נועדה ליצר שתוף ושויון והגנה מפני אויב מבחוץ . בשנות ה - 20 של המאה ה - 20 החל להעלם סגנון הבניר המערב ופנה מקומו לאדריכלות המודרנית בסגנון שהכתיב הבאוהאוס . חניכי הבאוהאוס בנו בתים פשוטים ותכליתיים בעלי עצוב נקי , צורות פשוטות , גגות שטוחים וטיח לבן . אדריכלים כזאב רכטר ואריה שרון נצלו את תנופת הבניה שיצרה העליה הגדולה לארץ , והותירו אחריהם בנינים המהוים נקדת ציון עולמית לסגנון הבאוהאוס . דגמאות לבניה זו אפשר לראות באזור רחוב שינקין במרכז תל - אביב . לאחר הקמת המדינה נבנו בארץ בחפזון מעברות של אהלים , צריפים ופחונים , ושכנו בהן אלפי עולים . השכונים שנבנו כדי להחליף את המעברות נתנו פתרונות זולים ללא התחשבות באקלים , בסביבה ובצרכיהם של הדירים . רק במחצית שנות ה - 50 החלה בניה מתכננת של שכוני מגורים . תנופת הבניה המשיכה גם בשנות ה - 60 . אדריכלים צעירים , ילידי הארץ , יצרו בהשפעת הסגנון הבין - לאמי , שהאדריכל הצרפתי לה קורביזיה היה מהדמיות המרכזיות בו . הסגנון הבין - לאמי מנסה להעביר תחושה של קדמה ברוח המודרניזם , ובא לידי בטוי באדריכלות משחררת ממאפינים של תרבות מקומית , המתחשבת באקלים ובצרכי בני האדם . אדריכלות זו הדגישה את הצד הפסולי של הבנין . בישראל הרבו בשנים אלה להשתמש בבטון חשוף , ללא צבע או טית , שתאמו את הנטיה שהיתה אז בארץ לשמר על חזות צנועה . טענות רבות נשמעו בישראל על ההתעלמות מהאפי הים תיכוני שמן הראוי היה שידגש בעצוב הבנינים , על אי התחשבות בקוי המתאר של הנוף והאפק , ועל אי ההשתלבות במרחב התרבותי של האזור . לאט - לאט התרחקו האדריכלים בהדרגה מהסגנון הבין - לאמי והחלו לשלב בבנינים מרכיבים מקומיים האפיניים לארץ . דגמה לכך היא אוניברסיטת הנגב בבאר - שבע , שנבנתה בשנות ה - 60 וה - 70 . מגמה זו נמשכה עד שנות ה - 80 , תוך נצול של חמרים חדשים כמו פלסטיק ופיברגלס וקירות זכוכית . בשנות ה - 80 החלה לחלחל השפעת הפוסטמודרניזם , שבא לבטוי תחלה באדריכלות ואחר כך בצורות האמנות האחרות . האדריכל הפוסטמודרני משתמש במחסן העצום של סגנונות שהשאירה לו ההיסטוריה . הוא אינו מתמקד רק בתפקוד של הבנין אלא מעטר אותו במרכיבים מהעבר , גם אם אינם משרתים מטרה תכליתית . לכן אפשר לראות כיום בישראל בתים עם עמודים בסגנון יוני , צורות המזכירות חממה , או צורות הלקוחות מהשלד של הבנין . זוהי אדריכלות קרה ומתעשת המרבה להשתמש בשלובים של שיש , זכוכית ומתכת , כמו במרכז גולדה לאמנות הבמה בתל - אביב שתכנן יעקב רכטר , ובנין בית המשפט בירושלים שתכננו רם ועדה כרמי - מלמד . אנונות שמושית באוהאוס בבל - אמנות ואדריכלות מרשימה בית בית - כנסת בניה גאודי , אנטוניו גשר ויטרז'כנסיה לה קורביזיה נוקדש פוסטמודרניזם פירמדה פסיפס קלסצזם רנסנס .

קודם  |  הבא