אגממנון

עמוד:39

האגמייה , המכונה בשל צורתה " תרנגולת האגם : חיה ליד אגמים , נחלים ושאר מאגרי מים מסכת קבורה עשויה מזהב מעוצבת , לפי ההשערה , בדמותו של אגממנון מלך מיקני . יעקב אגם נולד ב - 1928 בראשון לציון למשפחה דתית . אביו היה רב והוא למד בחדר . אגם מספר כי הלמוד ב " חדר " וההכרות עם הקבלה - תורת הסוד היהודית - הם גורמים משפיעים מרכזיים ביצירתו . ואכן הוא הרבה לשלב סמלים יהודיים ביצירותיו כמו מנורה , חנכיה ומגן - דוד . ב - 1948 למד אגם בבית - הספר לאמנות " בצלאל " אצל מרדכי ארדון , ולאחר מכן בבית - הספר לאמנות של יוהנס איטן בציריך . איטן הוא מאבות תורת הצבע המודרנית והשפעתו על עבודתו של אגם רבה . כשסים את למודיו בציריך נסע אגם לפריס , ושם השלים את למודיו . ב - 1953 הוא הציג לראשונה עבודות קינטיות בתערוכה קבוצתית בפריס . מאז הציג אגם במדינות רבות ועבודותיו נמצאות במוזאונים חשובים בעולם . פסלי החוץ שלו מעטרים ערים רבות . ב - 1963 זכה יעקב אגם בביאנלה בפרס בזכות יצירתו " החפוש האמנותי", ובעטיו זכה לפרסום בעולם . ב - 1973 בחר בו נשיא צרפת באותה עת , ז'ורז'פומפידו , לעצב חדר בארמון הנשיאותי - ארמון האליזה . שטחי פעילותו של יעקב אגם חורגים מציור ופסול , והוא יוצר גם בתחומי הקולנוע , התאטרון , עצוב סביבה ומשחקים . חפוש מתמיד אחר שכלול והמצאה עבודותיו הקינטיות הראשונות של יעקב אגם משתיכות לזרם הנקרא " אופ". הוא נסה לבדק בהן את היחס בין הצופה ליצירה על ידי שמוש באשליה אופטית ( תעתועי ראיה ) : הציור משתנה כשזוית הראיה שלנו משתנה . הדו - שיח בין הצופה ליצירה מתקים גם בפסלים , והצופה יכול לשנות חלקים מהם ולהיות שתף לעצובם . משחקי הצבעי ההשתנות התמידית , התנועה , והזמן מרתקים את אגם , ואין הוא חדל מלחפש אמצעים חדשים לשכלול שפת הפסול שלו . לדגמה , המזרקה שהקים בככר דיזנגוף בתל - אביב מרכבת מגופים עגלים הצבועים בשלל גונים , מונחים זה על גבי זה כפירמידה ומונעים בעזרת מנוע חשמלי . במרכז הפסל מצויה מזרקה הפולטת מים ואש לצלילי מוסיקה . מחשב המפעל מחדר בקרה ממנה על הפעלת כל הפעלולים האלה . הפסל - מזרקה הוא דגמה מאלפת לנסיונו של אגם לשנות את ההגדרות הישנות של פסול , להמציא אמצעי פתוי חדשים ולקרץ לעבר העובר אורח , להזמין אותו לנהל דו - שיח עם הפסל . יעקב אגם גם עצב את " סלם יעקב " בבניני האמה , ויצירה נוספת במשכן נשיאי ישראל . מיצירותיו הידועות : הפסל"ח"י מעלות"( 1963 ) ; חנכיות המפיצות ניצוצות אור ; " מגן - דוד של אהבה"( 1970 ) ועוד . יצירתו של יעקב אגם יחודית בחפוש הבלתי נלאה שלה אחר שכלול והמצאה , ובמחקר הנלוה אליה הבודק את אפני הראיה והלמידה שלנו . ארדון , מרדכי פסול ציור אגמיה עוף מים ממשפחת הרליתיים שבסדרת העגוראים , הדומה בצורתו לתרנגלת הבית . צבעה של האגמיה שחר , חוץ ממצחה ומקורה הלבנים , ומשקלה 500 - 800 גום . האגמיה מצויה ליד מקורות מים פתוחים , כמו אגמים , ברכות דגים ונחלים , שחופיהם מכסים בצמחי מים . צדי אצבעותיה מרחבים לקרומי שחיה , ובעזרתם היא שוחה כאוז . האגמיה היא אוכלת - כל , אך עקר מזונה הוא מן הצומח : עלים , זרעים , פרות , נצנים וגבעולים ירקים . לפעמים היא אוכלת גם רכיכות , חרקים ודגים קטנים . רב האגמיות חורפות בישראל בחדשים ספטמבר עד מרס . זוגות אחדים נשארים בארץ כל ימות השנה ומקננים בגולן , בעמק החולה , במישור החוף ואפלו באגם ירחם שבנגב . אוז עופרת אגממנון השליט הגדול ביותר בארץ יון בימי מלחמת טרויה . לפי המיתולוגיה היונית , הוא היה מלך מיקני ואחיו של מנלאוס , בעלה של הלנה היפה , שבגללה פרצה המלחמה . אגממנון נרצח בידי אשתו ומאהבה . שני האחים , אגממנון ומנלאוס , נשאו להם שתי אחיות , קליטימנסטרה והלנה , בנותיו של טינדרוס מלכה של ספרטה . לאחר שפריס , בנו של פריאמוס מלך טרויה , חטף את הלנה , בחרו היונים באגממנון למפקד הצבא שיצא לטרויה כדי להחזירה לבעלה . אגממנון פקד על צבאות היונים בעשר שנות המצור על טרויה . בשנה העשירית למלחמה נתנה לו נערה שבויה - קריזאיס שמה - כחלקו בשלל . אביה , קריזס , כהנו של אל השמש אפולו באחת מערי טרויה , בא לבקש את שחרורה של בתו . אגממנון גרש אותו בחרפה . עקב כך העניש אפולו את היונים ומגפה פרצה במחנות שלהם . הגבור אכילס שדל את אגממנון שיחזיר את קריזיאיס . אך אגממנון כעס מאוד על ששללו נטל ממנו . הוא נקם את נקמתו באכילס ולקח ממנו את שבויתו קריזיאיס . אכילס זעם ונטש את המערכה . לאחר נפילתה של טרויה חזר אגממנון מן המלחמה , ואז הרגו אותו אשתו קליטימנסטרה ואהובה איגיסטוס , שתפסו את השלטון בהעדרו . בנו אורסטס נקם את נקמתו .

קודם  |  הבא