אברהם

עמוד:33

אבשלום תלוי בשערו המפואר על עץ האלה , בעוד אנשי יואב בן צרויה נועצים בו את חניתותיהם . תחריט מאת גיברטי . מצאה רזן בעיני אברהם , אך הוא נענה לה לאחר שאלוהים הבטיחו " כי ביצחק יקרא לך זרע . וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא", בהיותה בת מאה עשרים ושבע שנים מתה שרה ואברהם קבר אותה במערת המכפלה . לאחר מותה נשא אברהם אשה נוספת , קטורה שמה , והיא ילדה לו ששה בנים . לפני מותו הוריש את כל רכושו ליצחק , ואת בניו האחרים שלח לאחר שהעניק להם מתנות . בגיל מאה שבעים וחמש מת , ונקבר במערת המכפלה . דמותו של אברהם הקו הבולט ביותר בדמותו המרכבת של אברהם , אבי האמה , הוא האמונה העמקה והמחלטת באל האחד שנגלה לו . האמונה באל אחד ( מונותאיזם ) , והציות לו , היתה מנגדת בתכלית לאמונתם של עמי הסביבה . דבקותו של אברהם באלוהים באה לידי בטוי בעקר בנסיון הקשה שנסה אותו האלוהים בפרשת העקדה . אלוהים צוה עליו לעקד ( לקשר ) את בנו יחידו יצחק למזבח ולהקריב אותו לעולה . ללא הסוס יצא אברהם עם יצחק לארץ המוריה לעשות כמצות האלוהים . אך כאשר שלח ידו אל המאכלת לשחט את בנו , עצר מלאך אלוהים בעדו והודיע כי כל זה היה כדי לנסותו בלבד . בספור המתאר את עזרתו של אברהם למלכי כנען ( פרק יד ) מתגלה תכונה נוספת שלו - גבור מלתמה . בפרק ת , המספר על השתדלותו הרבה של אברהם למנע את הריסת סדום ועמורה ולהציל לפחות את צדיקיה , מתגלה אברהם כרחום וחנון וכבעל העזה . הוא מעז להתמקח עם אלוהים . בכל זאת , בספורים אחרים נחשפות חלשותיו של אברהם . הוא חושש ומשקר למלך מצרים ולמלך גרר ואומר ששרה אשתו היא אחותו , ובכך כמעט מפקירה לידיהם . אברהם גם מטיל ספק בהבטחות אלוהים ומבקש הוכחות חותכות להן ( בראשית טו ח ) . כניעתו לשרה שדרשה לגרש את ישמעאל בנו חושפת גם היא את חלשתו . פגמים אלה באישיותו הנעלה והצדיקה של אברהם מציגים אותו נבן אדם בשר ודם , שקל להזדהות עמו . בשל היותו הגר הראשון , מנהג הוא שכל גר צדק מקבל את השם אברהם בן אברהם . מחמד , מיסד האסלאם , החשיב את אברהם לנביא גדול . הוא נקרא בקראן"ח'ליל אללה", שפרושו ידיד האלוהים . לכן נקראת חברון בערבית אלח'ליל . אבות ואמהות ברית מילה הגר יצחק ישמעאל כנען לוט ומונותאיזם מחמד מערת המכפלה סדום ועמודה עקדה שרה אברהם בן דוד מפושקירה ( ראב"ד ) הנם תלמודי , הנחשב לאחד מגדולי התורה בימי הבינים . ידוע גם בכנוי " בעל ההשגות " או ראב"ד השלישי . חי בשנים 1125 - 1198 . ראב"ד נולד בנרבונה שבדרום צרפת , למד בישיבה המפרסמת של לונל ושמש בה חבר בית - הדין הרבני . אחר כך הוא כהן בתפקיד דומה בעיר נים , ומשנת 165 1 ועד יום מותו - בפושקירה . בנוסף על ידיעותיו הרבות , התפרסם ראב"ד גם בזכות עשרו ונדיבות לבו . הוא קים בכספו קבוצה גדולה של תלמידים עניים , שלמדו בישיבה שהקים בעירו . עשרו עורר את קנאתו של מושל העיר , שאסר אותו לזמן רב בתקוה לסחט כפר גדול . אך הוא שחרר בפקדתו של שר הפלך . ראב"ד היה תקיף בדעותיו ובפסקי ההלכה שהוציא . רב פרושיו לתלמוד אבדו . הוא התפרסם בעקר בזכות השגותיו החריפות על הפוסקים רבי יצחק אלפסי ( רי"ף ) . לאחר שהופיע ספרו של הרמב"ם " משנה תורה", כתב גם עליו השגות , מכיון שחשש שספרו של הרמב"ם - שסגנונו וצורתו קלים יותר - ידחק את רגלי למוד התלמוד . מכאן הכנוי " בעל ההשגות " שנתן לו . אלפסי , יצחק ( רי"ף ) רמב"ם אבשלום ננו השלישי של דוד המלך . נולד בחברון לאמו מעכה בת תלמי מלך גשור . אבשלום בקש לתפס את השלטון , מרד באביו ונהרג . אבשלום מתאר במקרא כיפה - תאר . היתה לו אחות יפה , תמר שמה , שאמנון , בנו בכורו של דוד ויורש כסאו , אנס וגרש מביתו . תמר ספרה על כך לאחיה אבשלום , והוא בקשה שלא תפרסם את הדבר . בכל זאת נודע לדוד על מעשי אמנון . הוא כעס על כך מאודי אך בכל זאת לא נזף באמנון . לאחר שנתים עשה אבשלום משתה גדול לכבוד גז צאנו , וכל אחיו בני המלך , ואמנון ביניהם , באו אל המשתה . אבשלום צוה את נעריו להמית את אמנון והוא עצמו ברח אל תלמי מלך גשור , אבי אמו , וישב שם שלוש שנים . דוד המלך התאבל על אמנון בנו , אך כעבר זמן - מה תקפו אותו געגועים עזים לבנו אבשלום . בעצת יואב בן צרויה , שר צבאו , שלח דוד להחזיר את אבשלום לירושלים . אבשלום בא לירושלים , אבל המלך לא הסכים לראותו . כעבר שנתים דרש אבשלום מאביו לראותו או להמיתו . אולם רק חמש שנים לאחר שחזר לירושלים הסכים דוד אביו לפגשו . נראה

קודם  |  הבא