|
|
עמוד:21
" אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה . אבינו , מלכנו , למענך רחם עלינו'" מתפללים יהודים בבית - הכנסת , בעשרת ימי התשובה , ומקשיבים לתקיעת השופר מיניאטורה מהמאה ה - 15 ארם . ברית זו אפשרה לו כנראה לנצח את ירבעם ולספח לממלכתו שטחים מממלכת ישראל : מבית - אל בדרום ועד לישנה שליד שילה בצפון . נצחון זה אינו מזכר כלל בספר מלכים , כנראה משום הכעס על אביה שלא הרס את הבמות שבנה ירבעם בבית - אל . לעמת זאת , בספר דברי הימים ב ( יג יג - יח ) , מתאר נצחון זה כנצחון גדול שהשג בזכות תחבולה שנקט אביה . הוא הציב לצבא ישראל מארב והמלחמה היתה להם פנים ואחור . במלחמה זו נפלו חללים רבים מבני ישראל , ומחבר ספר דברי הימים מסביר כי נחלו נצחון משום ש " נשענו על ה ' אלהי אבותיהם". לאחר מותו ירש את כסאו בנו אסא , שהמשיך את כבושיו ושלט בדרום אפרים . אסא ארם , ארמים יהודה , ממלכת ירבעם בן נבט ישראל , ממלכת אביי אהד מן הגדולים והמפרסמים שבאמוראי בבל . היה ראש ישיבת פומבדיתא והתפרסם בוכוחים הרבים שנהל בעניני הלכה עם בן זוגו רבא . חי בשנים 278 - 338 . שמו האמתי של אביי הוא נחמני . אביו מת לפני שנולד ואמו מתה בלדתה אותו . לכן גדל אביי בבית דודו רבה בר נחמני , שהיה ראש ישיבת פומבדיתא . אביי למד מפי דודו ומפי רב יוסף בר חיא , ששמש ראש ישיבת פומבדיתא אחרי מותו של רבה בר נחמני . אחרי מותו של רב יוסף התמנה אביי בשנת 333 לראש הישיבה וכהן בתפקידו זה עד יומו האחרון . הוא היה ידוע כגדול בהלכה ובאגדה , חסיד ותמים במעשיו ובמדותיו . הוכוחים בהלכה בינו ובין בן זוגו וחברו ללמודים רבא , ראש ישיבת מחוזא , מפזרים בכל התלמוד . הם כנו בשם " הויות דאביי ורבא", ובכל הלכה שנחלקו בה - נפסק כרבא , חוץ משש הלכות , שההלכה היא כאביי . אגדה אמוראים בבל - בבל והיהודים הלכה זוגות פומבדיתא רבא בן יוסף תקופת המשנה והתלמוד אבימלך אחד ממנהיגי ישראל בתקופת השופטים , המאה ה - 12 לפני הספירה . בנו של השופט גדעון מפילגשו בת שכם . על פי המספר בספר שופטים ( ח כב - כג ) , לא מנה גדעון יורש אחריו . לאחר מותו נוצר מצב לא ברור ואבימלך נצל אותו כדי לתפס את המלוכה . הוא שכנע את קרוביו , אנשי שכם , לתמך בו במאבקו נגד אחיו , בני גדעון . ואכן , הוא קבל סיוע מכספי המקדש שבשכם , ובעזרת " ריקים ופוחזים " ששכר רצח את שבעים אחיו - פרט לצעיר שבהם , יותם , שהספיק להמלט . בדרך זו היה אבימלך למלך ושלט על שכם והסביבה כשלוש שנים . הוא קבע את העיר תרמה כמקום מושבו ומנה את זבול לתפקיד שר העיר שכם . נראה שמעשים אלה לא נשאו חן בעיני תושבי שכם והם מרדו בו . אבימלך לכד את העיר והשמיד את כל תושביה הכנענים . אחר כך הוא יצא להכניע את הערים האחרות שמרדו בו . כשלכד את העיר תבץ התבצרו התושבים במגדל - עז אשר בעיר . כאשר נגש אבימלך לשרף את המגדל , השליכה עליו אשה אחת פלח - רכב ורוצצה את גלגלתו . הוא פנה אל נערו , נושא כליו , ובקשו שימית אותו בחרבו , " פן יאמרו אשה הרגתהו". הנער עשה כבקשתו והמיתו . בשם " אבימלך " מכנים כמה ממלכי ערי הפלשתים . כנראה היה זה כנוי קבוע שלהם . גדעון יותם בן גדעון כנען שופטים שכם תפלה הנאמרת אחרי תפלת " שמונה - עשרה " בעשית ימי תשובה ובימי תענית צבור . היא מרכבת מכמה בקשות קצרות , שכל אחת מהן פותחת במלים " אבינו מלכנו". " אבינו מלכנו " היא אחת מן התפלות העתיקות ביותר , הנזכרת עוד בתלמוד . מספר בגמרא שרבי עקיבא התפלל לה'בשנת בצרת ואמר : " אבינו מלכנו , אין לנו מלך אלא אתה . אבינו מלכנו , למענך רתם עלינו", והגשמים החלו לרדת . שמו של ה'אינו נזכר מפרשות בתפלה זו , ולכן נתן להוסיף עליה פסוקים כאלה או אחרים . ואכן הבקשות הקצרות הלכו והתרבו . כך , לדגמה , אומרים ; אבינו מלכנו , חדש עלינו שנה טובה", " אבינו מלכנו , סלח ומחל לכל עוונותינו", " אבינו מלכנו , כתבנו בספר גאלה וישועה". מספרן של הבקשות , על הנסחים השונים שלהן , גדל במרוצת הדורות והגיע לחמשים ושלוש . בימינו נוהגים לקצר ולהסתפק בעשרים ושבע בקשות לפי נסח תימן , עד ארבעים וארבע בקשות לפי נסח יהודי מזרח אירופה . כאשר מתפללים תפלה זו בבית - הכנסת נוהגים לפתח את ארון הקדש . משום שהיא מרכבת מבקשות בלבד , אין נוהגים לומר אותה ביום שבת . אדון הקדש ימים נוראים שמונה - עשרה
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|