אבוריג'ינים

עמוד:17

המלאך מונע מאברהם אבינו , המחזיק במאכלת , מלפגוע בבנו יצחק . מעמד עקדת יצחק בציור מאת מיכלאנג'לו קרווג'ו . פרי האבטיח המתוק והעסיסי מכיל בעיקר מים . האבטיח שבתצלום הוא מזן שאינו גדל בישראל . אבות ואמהות כנוים של שלשת האבות וארבע האמהות של האמה הישראלית . האבות הם : אברהם , יצחק ויעקב . האמהות הן : שרה , רבקה , לאה ורחל . על פי המספר בספר בראשית , אברהם הוא האב האחד של האמה . אולם בנו יצחק הוליד את יעקב וזה הוליד שנים - עשר בנים שהיו ברבות הימים לשבטי ישראל . לפיכך כל השלושה נתפסים כאבות האמה , על פי המאמר התלמודי : " אין קורין אבות אלא לשלושה"( ברכות טז ב ) . התפיסה הרואה בארבע נשותיהם של האבות את אמות האמה נרמזת בדברי הנביא ירמיהו " רחל מבכה על בניה"( ירמיהו לא יד ) . הספורים על מוצאם , מעשיהם ונדודיהם של האבות והאמהות מובאים בתורה בצורה חיה ומרתקת . הם מצגים כדמיות מופת בעלות תכונות נעלות , אולם מתגלים גם כבני אדם שיש להם חלשות אנושיות כמו קנאה ופחד . אברהם , אבי האמה , מקנא לשרה אשתו היפה ומשקר בשל כך . יעקב מרמה את עשו אחיו , שרה מקנאה בהגר שפחתה ומגרשת אותה מביתה . ואלו לאה מקנאה ברחל אחותה , האהובה על יעקב אישה . 44 אברהם * יעקב * יצחק * לאה * רחל * שרה אבות נזיקין ארבעה גורמי נזקים לרכוש , שהתלמוד מצין ועוסק בהם : " השור והבור והמבעה וההבער"( בבא קמא ) . בתחלת מסכת בבא קמא ( בארמית - השער הראשון ) הפותחת את סדר נזיקין - הרביעי מבין ששת סדרי המשנה - מביא התלמוד ארבעה גורמים המיצגים ארבעה סוגי נזקים , שהיו שכיחים בחברה החקלאית באותה תקופה . " השור"ו " המבעה " הם נזקים הנגרמים במישרין או בעקיפין על ידי בהמות עבודה ההולכות בדרך . היישור " מזיק באמצעות הרגל או תוך כדי רעיתו - והוא ה " מבעה " . כלומר , בעלי - החיים עלולים לרמס ולהשחית ברגליהם או לאכל ולחסל צמחים בשניהם . סוג נוסף של נזקים שבהמות גורמות הוא באמצעות קרניהן , והכונה היא לתקיפה ישירה ולא לנזק שנגרם תוך כדי פעלה אחרת . הן נוגחות בקרנים וגם בועטות או נושכות . גורם הנזק השני , " הבור", הוא כנוי לכל הנזקים הנגרמים בעקבות חפירת בורות ללא נקיטת אמצעי זהירות מתאימים . גורם הנזק הרביעי , ה " הבער " , מיצג את הנזקים הנגרמים עקב הבערת אש . האחריות לגרימת נזקים נקבעת בעקר על ידי מדת הרשלנות של הבעלים של הבהמה , חופר הבור או מבעיר האש . הנזקים הנגרמים במישרין על ידי בני אדם , כגון פציעה והריגה , נדונים במסכת " מכות", הכלולה אף היא בסדר נזיקין . , משנה תלמוד אבטיח סוג צמחים ממשפחת הדלועיים . מוצאו בערבות עשב מדבריות למחצה באפריקה . המין הנפוץ נקרא אבטיח מצוי , והוא צמח תרבותי חד - שנתי הגדל בכל הארצות החמות ובארצות אחדות שאקלימן ממזג . קלפתו קשה וירקה ותוכו אדם , מתוק ועסיסי . אבטיחים מזכרים עוד בתורה : " זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם , את הקשואים ואת האבטיחים"( במדבר יא ה ) . גבעוליו של האבטיח משתרעים על האדמה , עליו שסועים לאנות צרות ופרחיו צהבים . בזנים מסימים חלק מהפרחים הם דו - מיניים ובזנים אחרים כל הפרחים הם חד - מיניים . ההפריה נעשית על ידי חרקים ורק פרחים מעטים חונטים פרי . ציפתו של הפרי עסיסית ומתוקה , והוא מאכל מרוה ומרענן בקיץ . פרי בשל מכיל יותר מ - 90 אחוז מים וכ - 8 אחוזים סכר . מן הזרעים נתן להפיק שמן מאכל . זרעים קלויים משמשים לפצוח ולמאכל . את האבטיח המצוי מגדלים גם בישראל במקשות , ביחוד בשפלת החוף , בבקעת הירדן ובערבה . בארץ פתחו זנים רבים של אבטיחים שכמות זרעיהם מועטה . זנים אלה מבקשים בישראל ואף מיצאים לחו"ל . בארץ גדל גם מין של אבטיח בר הנקרא אבטיח הפקועה . זהו צמח רב - שנתי עשבוני , הגדל בדרך כלל בקרקעות חוליות בשפלת החוף , בנגב ובעמק הירדן התחתון . גבעוליו הזוחלים של הצמח יוצרים משטח ירק שקטרו עד 2 מטרים . אבטיח הפקועה קטן וכדורי וגדלו כתפוחזהב . ציפתו יבשה , ספוגית , ומכילה רעל חריף , שמשתמשים בו כתרופה למחלות שונות . 44 דלועיים * צמחים

קודם  |  הבא