עמוד:14

" זכר עשיתי לנפלאות אל ורב טוב לבית ישראל אשר גמלו ברחמיו וברב חסדיו במדינת בראזיל"- במלים אלה של תודה פותח יצחק אבוהב ( מתאר את קורות המצור שהטילו הפורטוגלים ב - 642 1 על העיר רסיפה בברזיל , שבה מצאו הוא ואמו האלמנה מקלט מידה הארוכה של האינקוויזיציה אבוהב , יצחק שלושה מלמדים נשאו את השם יצחק אבוהב . רבי יצחק אבוהב הראשון היה דרשן וסופר שחי במאה ה - 14 . רבי יצחק אבוהב השני , שחי בשנים 1433 - 1493 , היה חכם בתורה , מקבל ופילוסוף . יצחק אבוהב השלישי , דה פונשיקה , היה " חכם"( רב ) באמסטרדם ואחר כך הרב הראשון באמריקה . הוא חי בשנים 1605 - 1693 . רבי יצחק אבוהב הראשון , המכנה " הספרדי", עסק כל ימיו במסחר , אולם היה בעל ידיעות מקיפות בספרות היהודית ובעל השכלה רחבה בפילוסופיה . הוא שאף להפיץ את ידיעת היהדות בקרב העם ולקרב את היהודים אל ההשכלה . חלק גדול מזמנו הוא הקדיש לעבודה ספרותית וגם נשא דרשות בעניני הדת . שני ספריו הראשונים : " ארון עדות"( על המנהגים ) ו " שלחן הפנים"( על התפלות והברכות ) , אבדו . רק ספרו השלישי " מנורת המאור " הגיע לידינו , והוא שפרסם את מחברו . הספר תרגם לספרדית , לגרמנית וליידיש והיה לספר נפוץ בבתי היהודים , שלמדו בו ביחידות ובצבור , עד לדורות האחרונים . " מנורת המאור " הוא ילקוט אגדות ומדרשים הקשורים זה בזה על מוסר היהדות ועל ארח החיים של היהודי על פי דברי חז"ל . רבי יצחק אבוהב השני נולד בטולדו . חושבים שהיה מצאצאיו של רבי יצחק אבוהב הראשון . בשנת 1492 , כשגזרו המלכים פרננדו ואיזבלה על היהודים לצאת מספרד , נהל רבי יצחק אבוהב , יחד עם שלושים מנכבדי היהודים בספרד , משא ומתן עם המלך חואן ה - 2 מפורטוגל על מתן מקלט למגרשים בארצו . הוא וחבריו הרשו להשתקע באופורטו שבפורטוגל בתנאים נוחים , ושם מת חדשים אחדים אחרי גרוש ספרד . מחבוריו : " נהר פישון"- אסף דרשות ; באוד לפרושו של הרמב"ן על התורה . חבורים אחדים משלו עודם שמורים בכתבי - יד . רבי יצחק אבוהב השלישי נולד בקסטרודירי שבפורטוגל . אביו , דוד , ברח עם משפחתו מאימת האינקויזיציה לעירה בגבול צרפת וספרד . ושם מת . אלמנתו עברה עם בנה יצחק בשנת 612 1 לאמסטרדם . רבי יצחק אבוהב למד אצל ה " חכם " יצחק עזיאל ובגיל עשרים ואחת התמנה ל " חכם " של בית - הכנסת " נוה שלום " באמסטרדם . בשנת 1642 החל לכהן כרב בעיר רסיפה בחבל פרנמבוקו שבברזיל , שהיתה בימים ההם תחת שלטון ההולנדים . בשנת 1654 כבשו הפורטוגלים את פרנמבוקו וכל היהודים שישבו בברזיל ברחו ממנה . יצחק אבוהב חזר לאמסטרדם , ושוב התמנה " חכם " ונהל גם את הישיבה שבעיר . רבי יצחק אבוהב השלישי היה דרשן מצין ובעל השכלה חלונית , נהה אחרי הקבלה ותרגם מספרדית לעברית את חבוריו של אברהם ( אלונסו ) דה אררה בקבלה . כן תרגם את התורה לספרדית בצרוף פרוש משלו . יותר מיובל שנים עמד בראש הקהלה היהודית באמסטרדם ועשה הרבה לשפור מעמדה הרוחני . בשנת 1656 היה רבי יצחק אבוהב דה פונשיקה חבר בית - הדין , שגזר חרם על ברוך שפינוזה . גרוש ספרד קבלה ( שפינוזה , ברוך אבולעפיה , אברהם מראשוני המקבלים , חי בשנים 1240 - 1291 . הציג עצמו כנביא וכמשיח וחבר ספרים אחדים על נבואה וקבלה . אברהם בן שמואל אבולעפיה נולד בסרגוסה שבספרד . בהיותו בן עשרים יצא לשוטט בעולם . תחלה עלה לארץ - ישראל בכונה לחפש אחר הנהר האגדי סמבטיון ועשרת השבטים . אבל בגלל מלחמות הצלבנים הגיע רק לעכו . בדרכו חזרה מארץ - ישראל הוא התישב בקפואה שבאיטליה והתמסר ללמודי הפילוסופיה ולסכרו של הרמב"ם " מורה נבוכים". אף על פי שהעריץ את הרמב"ם , לא הניחה גם הפילוסופיה של המורה הגדול את דעתו . הוא אהב ללמד וללמד , כתב בלי לאות חבורים בקבלה . בפילוסופיה , בדקדוק , והקיף עצמו בתלמידים רבים . בשנת 271 1 שב אבולעפיה לספרד ואז התחילו לפקד אותו חזיונות . הוא שקע בלמוד " ספר היצירה " הקבלי שדן בבריאת העולם על פי צרופים של אותיות האלף - בית , ושכתיבתו יחסה לאברהם אבינו . הספר חזק בו מאוד את נטיתו לתורת הסוד . הוא טען כי אדם עשוי להגיע לדרגת נביא בעזרת טקסים מסימים , צרופי אותיות האלף - בית ומספרים . לאחר שנים אחדות הוא יצא מספרד ועבר ליון . כאן כתב את ספרו הנבואי הראשון " ספר הישר". בשנת 280 ו יצא אבולעפיה לרומא ברצותו להשפיע על האפיפיור שיתיהד , אך האפיפיור מת לפני שהגיע לשם . הוא נאסר וכעבר ארבעה שבועות שחרר . לאחר ששחרר עבר מרומא למסינה , בירת סיציליה , והופיע בה כנביא וכמשיח . אגרת מאת רבי שלמה בן אברהם אדרת ( רשב"א ) ליהודי פלרמו , גנתה בחריפות את התנהגותו של אבולעפיה , ושוב הוא נאלץ לנדד . בשנת 1291 השלים את ספרו האחרון " אמרי שפר", ומאז נעלמו עקבותיו . גימטריה נוסעי הצלב עשרת השבטים קבלה רמב"ם רשב"א ( רבי שלנוה בן אדרת )

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר