סוציאליזם

עמוד:232

מקורו של הסוציאליזם האוטופי בתחלת המאה ה - 16 עם פרסום הספר " אוטופיה " . מחבר הספר , הכמר האנגלי תומס מור , תאר בו חברה דמיונית , שאין בה רכוש פרטי והיא מבססת על צדק ושויון . אחריו קמו הוגים נוספים שהציעו דרכים מעשיית ייתר לשנוי פני החברה , כגון : חלקת אדמות לאכרים ושחרור הפועלים מתלותם בבעלי הרכוש . הרוזן אנרי דה סן סימון הציע שאמצעי היצור יהיו בידי המדינה , הדגיש את חשיבותם של התעשיה והמדע בחברה העתידית ואת הצרך לתכנן את היצור ולפקח עליו . הוא תאר חברה שיהיו בה שלושה מעמדות : " הכוהנים " - שתפקידם יהיה לטפח את הרעיונות הדתיים והמוסריים של החברה , " החכמים " - אלה אנשי המדע שתפקידם לתכנן את היצור התעשיתי ולפקח עליו , ו " המיצרים " - התעשינים , החקלאים והסוחרים המהוים לדעתו את המעמד החשוב ביותר . הצעותיו אלה של סן סימון השפיעו מאוד על הרעיון הסוציאליסטי והפיצו אותו בעקר בצרפת . פילוסוף חשוב אחר היה שרל פוריה , שתאר חברה חדשה הבנויה מקבוצים הנקראים פלנקס . הקבוצים יוקמו בסביבה כפרית , ובכל אחד מהם יחיו בני אדם בעלי נטיה מקצועית משתפת שיחלקו ביניהם את התפקידים . אף על פי שרעיונותיו של פוריה לא היו מעשיים נעשו נסיונות אחדים בארצות - הברית להגשים אותם , אך ללא הצלחה . חשיבותו של פוריה היא בבקרת שמתח על ההסדרים הכלכליים שהיו בימיו . אחד מהוגי הדעות החשובים בסוציאליזם האוטופי הוא רוברט אוון יליד וילס , שהחל לעבד בגיל תשע כשליח בבתי - מסחר שונים והפך בגיל עשרים לאחד מבעלי התעשיה המצליחים והעשירים בסקוטלנד . אוון החל לישם את רעיונותיו הסוציאליסטיים בעיר התעשיתית ניו - לנרק , שבה נצב מפעל הטויה הגדול שבבעלותו . הוא הנהיג כמה תקונים חשובים , שיצרו יחסי אמון וחבה בין העובדים למעבידים והפכו את העירה לאחת העירות המפתחות והמתקדמות באנגליה . הוא הפחית את שעות העבודה יל הפועלים והגביל אותן ל - 0 ר שעות ביום , אסר על עבודת ילדים בגיל הרך , דאג לשכון נוח ונקי לפועלים והקים מרכזי תרבות ומוסדית חנוך לילדי הפועלים . אוון נסה להפיץ בעולם את תכנית ניו - לנרק ועודד נסיונות דומים בארצות - הברית , שבעקבותיהם הפסיד את רב כספו . רעיונותיו העקריים היו שהאדם הוא תוצר התנאים שבהם גדל , ולכן אינו אחראי למעשיו הרעים . כדי לעקר את הרע שבאדם יש ליצר תנאים כלכליים , חברתיים וחנוכיים כאלה שיהיה בכחם ליצר את האדם הטוב והמועיל . הסוציאליזם המדעי במחצית המאה ה - 19 פרסמו שני סוציאליסטים פליטים מגרמניה , קרל מרקס ופרידריך אנגלס , את " המניפסט הקומוניסטי " . הם טענו כי ההיסטוריה האנושית אינה אלא מלחמה אחת בלתי פוסקת בין המעמדות השינים בחברה . לדעתם , תביא מלחמה זו בהכרח למהפכה שתשנה את סדרי החברה ותשים קץ לנצול ולחסר השויון בין בני האדם . הרכוש ואמצעי היצור יהיו בבעלות החברה כלה , כל עובד יתרם לחברה ככל יכלתו והמדינה תספק לאזרח את כל צרכיו . מרקס ואנגלס טענו שמהפכה עולמית זו תקים את הדיקטטורה של הפרולטריון ( דיקטטורה שתנהג על ידי מעמד הפועלים ) , שתשתמש במנגנון המדינה כדי לעקר מהש'רש את שרידי המיטר והחברה הקודמים . המהפכה תיצר תקופה היסטורית חדשה , שבה ישתנה המבנה החברתי ויפסק המאבק בין המעמדות כי יהיה רק מעמד אחד . לסוציאליזם של מרקס ואנגלס שכנה " מרקסיסטי " היה אפי מדעי , מכיון שנשען על תאוריות היסטוריות וכלכליות ולא על עקרינות מוסריים . תורתו של לנין וזרמים אחרים לא כל הסוציאליסטים קבלו את רעיונות הסוציאליזם המהפכני של מרקס . היו שטענו שנתן ליצר חברה ללא נצול גם בדרכים אחרות . הפביאנים , למשל , האמינו בדמוקרטיה ובקדמה הנובעות מתקינים הדרגתיים . עם אגדות הפביאנים נמנו טובי המשכילים באנגליה , ביניהם ברנרד שו וסידני וב . הם טענו כי מטרית הסוציאליזם ישגו בדרך דמוקרטית , שלוה וחקית ועל דעת רב הצבור , בהדרגה ומבלי להוציא את הכלכלה ממסלולה הרגיל . הפביאנים סברו שיש לשכנע את הגופים הפוליטיים במדינה לתמך בשנויים שיביאו בהדרגה לסוציאליזם . במשך הזמן התקבלי רעיונותיהם על ידי מפלגת הליבור ( מפלגת העבודה הבריטית ) והם הניחו את היסודות להקמת מדינת הרוחה המודרנית . במאה ה - 20 התפתח במערב אירופה הסוציאליזם הדמוקרטי , אשר שם לו למטרה לשפר את מצבו הכלכלי והחברתי של העם לא בדרך של הפיכת סדרי השלטון , אלא על ידי מאבק בבתי - הנבחרים ובמוסדות המשטר הדמוקרטי . הסוציאליזם הדמוקרטי אינו מטיף לבטול הקנין הפרטי אלא דורש לפקח עליו ולכון אותו כך , שלא פסלם של קרל מרקס ופרידריך אנגלס בברלין . השניים הגו את הסוציאליזם המדעי , המכונה גם מרקסיזם . תורתם זכתה לתהודה רבה לאחר שפרסמו את ה - מניפסט הקומוניסטי : אשר קרא להמוני הפועלים לצאת למאבק כנגד המשטר הקפיטליסטי .

קודם  |  הבא