סוס

עמוד:227

את הרגל ומאפשר לסוס לנוח בעמידה בלי להתעיף . סוס בריא ישן בעמידה ולעולם אינו רובץ תחתיו . בכל רגל יש לסוס אצבע אחת עטויה בפרסה והוא מהלך ורץ על אצבעותיו . שאר האצבעות התנונו ונותרו מהן רק שרידים . בצוארו של הסוס מצוי מיתר גמיש , המחזיק את ראשו מגבה בלי שתנוחה זו תעיף אותו . שרירי בטן דמויי מיתרים חובקים את הבטן ונושאים את משא הקרבים והאיברים הפנימיים . פרות הסוס קצרה , פרט לרעמה שעל הגב ולזנב , המשמש כמכשיר לגרוש זבובים ויתושים . לסוס יש 44 שנים גדולות ומפתחות . שש חותכות ארכות בכל לסת משמשות לחתוך ולתלישת העשב . המלתעות והטוחנות רחבות ומכסות סהרוני אמיל קשה . הן מתאמות ללעיסה משלמת של העשב שהסוס אוכל , שכן הסוס אינו מעלה גרה , ולעיסת המזון היא חלק חשוב בעכולו . המעי ארך ורחב , ובעקר מפתח המעי האטום הגדול , המשמש כמחסן למזין בעתות קרב ומנוסה של הסוס . סוסי - הבר חיים בעדרים קטנים והם פוליגמיים , כלומר , זכר אחד מרביע נקבות אחדות . ההריון נמשך 11 חדשים , ובסופו ממליטה הסוסה סיח יחיד הנשאר עם האם כארבע שנים , עד להתבגרותו המינית . אז מצטרפים הסיחים הבוגרים לעדרי זכרים צעירים . הסוסים מאריכים ימים והם חיים 30 שנה ויותר . הסוס בשרות האדם במשך שנות ביותו . שמש הסוס את האדם למטרות שונות : לרכיבה , למלחמה , לציד ולהובלת משאות והוא נחשב לאהוב שבחיות התרבות . בתרביות האדם השונות תפס הסוס מעמד חשוב . בתנ"ך הוא נזכר 132 פעם וגם בתלמוד הוא נזכר פעמים רבות . במיתולוגיה היונית מספר על הסוס הפלאי המעופף פגסוס , וגם בפולקלור של עמים אחרים נזכר הסוס פעמים רבות . בשנים האחרונות פחת ערכו של הסוס כבהמת עבודה , אך הוא עדין נפוץ מאוד וחביב ביותר על האדם . הסוסים של ימינו הם משלוש קבוצות עקריות : סוסי רכיבה . אלה הם סוסים עדינים שגדלם בינוני : גבהם 1.40 - 1.50 מטר ומשקלם 400 - 500 קילוגרם . גופם עדין , פרותם קצרה והם זריזים ונמרצים ומסתפקים במועט . הבולטים ביניהם הם הסוס הערבי האציל , סוס המרוץ האנגלי , שהוא מכלוא של סוס ערבי וסוס אנגלי , סוס הרכיבה האמריקני מגזע מורגן . מרוצי הסוסים הם שעשוע נפוץ , ובארצות רבות אף התפתחה סביבם " תעשית " המורים ענפה . במרוצים החשובים משתתפים רק סוסים מיחסים , שגדלו וטפחו בארוות מיחדות . מחירם גבוה מאוד . סוסי עבודה ומשא . אלה סוסים גדולים וכבדים : גבהם 1.70 מטר ומשקלם כ - 1,000 קילוגרם . שערם ארך יותר והם חזקים , אך אטיים . הידוע ביניהם הוא סוס המשא הבלגי . גדול ממנו הפרשרון הצרפתי . סוסי פוני . סוסים קטנים וחזקים : גבהם 70 - 130 סנטימטר ומשקלם 100 - 300 קילוגרם . סוסי פוני שמשו בעבר לעבודה במכרות פחם . כיום הם משמשים בעקר כסוסי רכיבה לילדים . במהלך שנות התרבות הצליח האדם להכליא את הסוס בבן סוגו החמור ולקבל את הפרד . בהמת כלאים זו אינה פורה והיא בהמת משא ועבודה משבחת . בישראל משמשים כיום הסוסים בעקר לרכיבה . בשנים האחרונות החלו לטפח אצלנו סוסי רכיבה כענף יצוא , בעקר מגזע שפתח בארץ ונקרא סוס רכיבה ישראלי . זברה חמור יונקים מפריטי - פרסה סוסון - ים דג מיחד במינו הנמנה עם משפחת האביבוניים . לבני משפחה זו פה קטן וצר הנמצא בקצה התארכות הדומה לאבוב ( צנור ) . מיני סוסוני - הים שונים בגדלם ובצבעיהם . הקטנים שבהם ארכם חמשה עד ששה סנטימטרים והגדולים מגיעים לארך 30 סנטימטר ויותר . סוסון - הים זכה לימו בגלל ראשו , שצורתו כצורת סוס השחמט . גופו מכסה בלוחיות קשות וזנבו חסר סנפיר ומשמש לאחיזה ולא לשחיה . כאיבר שחיה עקרי משמש סנפיר הגב המעגל . סוסון - הים שוחה בצורה מוזרה כשגופו זקוף וראשו מפנה קדימה ותר אחרי מזון . כשאר בני משפחתו וסדרתו אף סוסון - הים נזון מפלנקטון - סרטנים זעירים , תולעים וזחלי רכיכות - שהוא צד במים או שואב מעל אצות . גם דרך הרביה של סוסון - הים מיחדת . בעת הרביה לופתים הזכר והנקבה זה את זה בזנבם , והנקבה מטילה את ביציה לכיס הדגירה הנמצא בצד הגחון של הזכר . כאן נדגרות הביצים , שמספרן עשרות או מאות בהתאם לגדל המין , במשך כחדשים . בכיס מופיעות בלוטות עור המספקות כנראה מזון לביצים ולדגיגים . בתם חדשים יוצאים הדגיגים הקטנים , הדומים בצורתם להורים , ושוחים לדרכם . בסוג סוסון - ים כלולים כ - 100 מינים שרבם חיים בימים החמים . לסוסון - הים הגדול יש צבע חום - זיתי אפיני , אך יש ביניהם גם מינים אדמים , כחלים וסגלים , שצבעיהם בולטים לעין . נראה שצבעיהם הדהים של רב סוסוני - הים הם צבעי הסואה . ואכן , בשעה שסוסון - הים נאחז בזנבו בתחרויות הרודיאו המתקיימות בארצות - הברית מציגים הבוקרים את מיומנויות הרכיבה שלהם על סוסים , הסוס הוא מסמליו המובהקים של החקלאי האמריקני , החי בחוות גדולות באזורים רחבי ידיים ,

קודם  |  הבא