ס ומליה

עמוד:223

האקלים חם ויבש . בקיץ יש שהטמפרטורות מגיעות ל - 40 מעלות ויותר ; סומליה , ובעקר צפונה , היא אחת הארצות החמות בעולם . בהרים יורדים כ - 500 מילימטרים גשם , אך ברב הארץ יורדים רק 50 - 100 מילימטרים בממצע , והצומח מדברי . בתחלת שנות ה - 80 פקדה את הארץ בצרת קשה וממשכת . האכלוסיה בסומליה דלילה , בעקר בגלל תנאי האקלים הקשים . רב התושבים בני שבטים סומליים שחרי עור , נודדים או נודדים למחצה , המשוטטים עם עדרי הצאן , הבקר והגמלים שלהם . בארץ יושבים גם כ - 100,000 בני בנטו , שהם חקלאים ובעלי מלאכה . לארך החוף חיים כ - 30,000 ערבים וכן כמה אלפי הודים ופקיסטנים . לפנים חיו כאן כמה אלפי אירופאים ( רבם איטלקים ) , שעסקו בעקר במסחר , אך רבם עזבו את הארץ בשל מלחמת האזרחים הממשכת המתנהלת בה . בצד השפה הסומלית שגורות בפי מעוט מן התושבים גם ערבית , אנגלית , צרפתית ואיטלקית . האסלאם הוא דת המדינה . מספר היושבים בסומליה נתון לשנויים מתמידים - בגלל המוני הפליטים הנוהרים אליה מן הארצות השכנות וממנה אל הארצות השכנות . למשל , בשנת 1982 היו בה כ - 700,000 פליטים ( כ - 15 אחוזים מכלל האכלוסיה ) , רבם מאתיופיה , שם השתוללה אז מלחמת אזרחים קשה . רב הפליטים האלה חזרו מאז לארצם , לאחר שנסתימה שם הלחימה , אלא שבינתים פרצה מלחמת אזרחים בסומליה עצמה , ורבים נמלטו ממנה . משערים שבאמצע שנות ה - 90 הגיע מספרם ל - 400,000 , המחלקים שוה בשוה בערך בין קניה לאתיופיה . רבע מן התושבים יושבים בערים , ובראשן הבירה והנמל הראשי מוגדישו ( 600,000 תושבים ) , על החוף בדרום . עוד שתי ערים שוכנות בצפון , הרגיסה בהרי הצפון ( 70,000 תושבים ) , וברברה , שהיא עיר נמל לחוף מפרץ עדן . סומליה היתה מאז ומעולם ארץ עניה מאוד , ומלחמת האזרחים עוד החמירה את מצבה . המלחמה שתקה כמעט את כל כלכלתה , ונותרו רק חקלאות נחשלת וגדול בהמות . חלק קטן מאוד מאדמת הארץ מעבד - קצת יותר מאחוז אחד , רבו בעמקי הנהרות בדרום , שם מגדלים תירס , דחן וירקות לצריכה עצמית . היצוא המצמצם מרכב בעקר מבננות , בהמות , שלחים ועורות , דגים ולבונה : סומליה היא הספק הראשי בעולם של לבונה - שרף מעצי מר הגדלים בצפון המדינה - שמשמש לבשם ולרפואה . היסטוריה במאה ה - 8 חדר לסומליה האסלאם . בחוף הצפוני התפתחו ערים עצמאיות , ושליטה של אחת מהן כבש את אתיופיה במאה ה - 16 . ערי החוף של האוקינוס ההודי היו בידי פורטוגל עוד במאה ה - 15 . במאה ה - 17 עברה סומליה לידי נסיכות מסקט שבדרום חצי האי ערב , ובמאה ה - 19 לידי זנזיבר שמול חופה הדרומי - מזרחי של אפריקה . תימן כבשה לזמן - מה את צפון סומליה ואחר כך השתלטו עליה העות'מאנים . בשל מקומה האסטרטגי של סומליה במוצא ים סוף , מול מצרי באב - אלמנדב , ליד הנתיב הימי להודו , נהלו המעצמות הקולוניאליות מאבק על השליטה בה בסוף המאה ה - 19 . הראשונים היו הצרפתים , שעוד ב - 1862 השתלטו על שטח קטן אך בעל חשיבות אסטרטגית , ששלט על מצרי הים . ב - 887 ר השתלטה בריטניה על החוף הצפוני שממזרח לסומליה הצרפתית , וכעבר שנתים ספחה איטליה את רצועת החוף הדרומית . הצרפתים בנו באזור שלהם את נמל ג'יבוטי , והאיטלקים פתחו את החקלאות בארץ והושיבו בה כמה אלפים מבני ארצם . ב - 1935 יצאו חילים איטלקים מסומליה וממושבה איטלקית אחרת , אריתראה , לכבש את אתיופיה . במלחמת העולם השניה תפסו האיטלקים את כל סומליה והחזיקו בה זמן - מה , אך הבריטים חזרו וכבשוה . בשטח האיטלקי לשעבר הכרז משטר נאמנות מטעם האו"ם ל - 10 שנים , וגם בחלק הבריטי החל המעבר לשלטון עצמאי . ב - 1960 קבלו סומליה הבריטית והאיטלקית עצמאות והתאחדו במסגרת מדינת סומליה . זמן - מה התנהלה המדינה החדשה כארץ דמוקרטית פחות או יותר , אך ב - 1969 התחוללה בה הפיכה צבאית , הנשיא תנאי האקלים הקשים בסומליה המדברית מונעים התיישבות באזורים נרחבים שלה . רק שבטים הנודדים בעזרת גמליהם מצליחים להתקיים בחום הכבד . סומליה הענייה סבלה בשנים האחרונות ממלחמת אחים קשה , שהמיטה עליה אסון כבד . בתמונה - חיילים מחיל המשלוח של הא"ם , שנחלצו לעזרת סומליה , ברחובות מוגדישו השוממים .

קודם  |  הבא