סדום ועמורה

עמוד:206

סדום ועמורה שתי זרים עתיקות , שנחרבו בימי אברהם אבינו בשל מעשיהם הרעים של תושביהן . על פי ספר בראשית היה אזור ככר הירדן , שבו שכנו הזרים סדום ועמורה , פורה ביותר : " וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה ... כגן ה'כארץ מצרים באכה צער " ( בראשית יג י ) . לאחר שאלוהים המטיר על שתי הערים " גפרית ואש " והפך אותן עד שעלה " קיטור הארץ כקיטור הכבשן " , הן היו לשוממות ולצחיחות . מקומן המדיק של סדום ועמורה אינו ידוע כיום , אולם לפי תאיר זה משערים שהיו בחלקו הדרומי של ים המלח . בפעם הראשונה נזכרות סדים ועמורה בפרשת המלחמה שעשו בעמק השדים ארבעה מלכים נגד חמשה מלכים אחרים , וביניהם ברע מלך סדים וברשע מלך עמורה . הספור המרכזי עליהן , ספור השמדתן , מובא אחר כך ( בראשית יח - יט ) כדי לתאר את צדיקותו ואמץ לבי של אברהם שהשתדל למענן , וכדי להוכיח את דרכי המשפט ועשית הצדק של האלוהים . תושבי סדום מתארים כרשעים גמורים , ואפלו עשרה צדיקים לא נמצאו בה . הם חטאו חטאים כבדים מאוד , והגדול שבהם היה שלא כבדו את מנהג הכנסת אורחים ואף פגעו והתעללו באורחיהם . הצדיק היחיד , לוט , ובני משפחתו נצלו בזכות קבלת הפנים והארוח החם שהעניק לשני המלאכים שבקרו בסדום . למעשה , התורה מצינת את חטאי סדום בלבד . אולם בענש נזכרות שתי הערים ואזור הככר כלו . רק העיר צער , שאליה נמלט לוט , נצלה מן ההרס וההשחתה . אשת לוט , שלא ציתה להוראה הפכה לנציב מלח . שתי הערים הפכו סמל לרע ולשחיתות , וגורלן היה למשל ולסמל עוד בימי התנ"ך . הן נזכרות פעמים לא מעטות בנבואות ובשירות . לדגמה , ירמיהו הנביא אומר : " ובנביאי ירושלים ראיתי שערורה נאוף והלוך בשקר ... היו לי כלם כסדום ויושביה כעמורה " ( ירמיהו כג יד ) . אבניהם ים המלח לוט ~ דום סדור ספר תפלות לכל ימות השנה - ימי חל ושפתות . תחלה הוא נקרא " סדור תפלות וברכות " , אחר כף קצר השם ל " סדור תפלות " , " סדר תפלה " , " סדור " וגם " תפלה " סתם . בתקופה הקדומה התפללו היהודים בעל - פה . רק לאחר חתימת התלמוד העלו את התפלות על הכתב . גם אז לא היו אלה סדורי תפלה כבימינו , אלא אסף תפלות , שמקצתן רשות ומקצתן חובה לפי המנהגים המקבלים . בתקופה מאחרת יותר הנהג סדר תפלות קבוע . סדור ראשון מסוג זה ערך רבי נטרונאי גאון ( בינת 860 לספירה ) . סדורים מאחרים יותר הם של רב עמרם גאון ( משנת 875 ) , שחבר לבקשת יהודי ספרד , ושל רבי סעדיה גאון ( המאה ה - 10 ) , שנכתב בערבית . סדור שלם ומעלה הוא " מחזור ויטרי " ( המאה ה - 12 ) . בגלל הנתוק בין הקהלות השונות בגולה נוצרו נסחים שונים של תפלה . בתקופה קדומה היו שני מנהגים - של ארץ - ישראל ושל בבל . כיום קימים נסח אשכנז ונסח ספרד . הסדורים בשני הנסחים מכילים קטעים מן התנ"ך ( ביחוד מספר תהלים ) ומן התלמוד , וכן פיוטים ומזמורים שחברו בימי הבינים . כן נכללים בסדור י"ג העקרים של הרמב"ם , כריכה לסידור מהמאה ה - 18 העשויה כסף . הכריכה נעשתה על ידי אומנים איטלקים . " ותבט אשתו ( של לוט ) מאחוריו ותהי נציב מלח " . בתמונה - אחד מעמודי המלח בהר סדום , שיש האומרים עליו כי הוא אשת לוט .

קודם  |  הבא