נצרת

עמוד:186

תולדות העיר במאות הראשונות לספירה היתה נצרת עיר יהודית , ורק בסוף המאה ה - 6 נזכרת לראשונה כנסיה בנצרת . במאה ה - 5 החרבה העיר במלחמת הפרסים נגד הביזנטים . במאה ה - 12 שקמו אותה הצלבנים וקבעו בה את מרכז שלטונם באזור . היא נהרסה שוב ב - 1263 , ורק ב - 1620 נתן שוב התר לבנות בה כנסיות . במאה ה - 18 , בימי שלטונו של ט'אהר אלעמר , היתה נצרת לעיר המרכזית בגליל התחתון . בימי המנדט הבריטי היתה עיר המחוז . במלחמת העצמאות שמשה מעז ל " צבא ההצלה " הערבי , שתכנן לכבש את עמק יזרעאל ולנתק את צפון הארץ מדרומה על ידי פעלה מתאמת מנצרת מזה ומג'נין מזה . " צבא ההצלה " הובס במבצע " דקל " , ביולי 1948 , והעיר נצרת נכנעה לפני כחות צה"ל . בנצרת - בנגוד להרבה ערים ערביות אחרות שכבש צה"ל במלחמת העצמאות - כמעט שלא היתה בריחה של האכלוסיה הערבית . גם הכפרים הערביים בסביבתה נשארו על כנם . נצרת משמשת מרכז ראשי לכל ערביי הגליל ומוקד הפעילות הפוליטית הערבית בארץ כלה . כלכלתה מבססת על מלאכה , מסחר , שרותים ותירות . לפנים היו כמעט כל תושביה נוצרים , אך היום לפחות מחצית מן התושבים הם מסלמים . בשנת 1957 הוקמה בקרבתה נצרת עלית . כמחצית מתושביה הם עולים חדשים . ביזנטיון בליל יזרעאל , עמק ישו הנוצרי מלחמת העצמאות ממלכת ירושלים הצלבנית מנדט נצרות נצרת עלית ערביי ישראל נצרת עלית עיר יהודית ליד העיר הערבית נצרת , שוכנת ממזרח לה ומשקיפה עליה . מקצה המזרחי נשקף הר תבור . מספר תושביה 140,000 בהם 4,400 ערבים . נצרת עלית נוסדה בשנת 1957 כעירת פתוח לעולים חדשים ולישראלים ותיקים , כדי להיות ישוב יהודי גדול באזור בעל אכלוסיה ערבית גדולה . הוקמו בה מפעלי תעשיה והעברו אליה מנצרת מקצת משרדי הממשלה האזוריים . העיר גדלה במהירות ; עברו לגור בה גם ערבים מנצרת , בשל מצוקת הדיור והצפיפות בעירם . ב - 1974 היתה לעיר . כמחצית מתושבי נצרת הם עולים חדשים . נצרת תבור נקאי דג קטן הנמנה עם משפחת השפתניים . במשפחה זו , הכוללת כ - 400 מינים , מצויים דגים צבעוניים הבולטים ביפים . רבם טורפים הנזונים מרכיכות , שאת קונכיותיהן הם מפצחים . הנקאים מנקים את גופיהם של הדגים השונים מטפילים , ומכאן שמם . בישראל מיצגת משפחת השפתניים על ידי כ - 16 סוגים , שמהם ידועים בעקר הטוסון , היולית , ההדורית , התפאר , השפתון וכמובן הנקאי . הנקאי האילתי הוא דג קטן שארכו עד 10 סנטימטרים . גופו הצר והמארך גמיש והוא מיטיב לשחות בתנועות פתול ובתנועות " רקוד " מיחדות . צבעו אפר - תכל ולכל ארך גופו , מן החרטום ועד קצה הזנב , עובר פס כחל - שחר , המתרחב באזור הזנב ומכסה כמעט את כל סנפיר הזנב . בפיו של הנקאי מצויות שנים קטנות דמויות זיפים , המסיעות לו לגרד ולקרצף בעלי - חיים קטנים החיים על סלעים ועל אלמגים . בעלי - חיים אלה הם רק חלק קטן מתפריטו . עקר מזונו הם טפילים שונים , שהוא מנקה מעל גופם של דגים שונים . רבים מהם ישנים בלילה על קרקעית הים . הנקאים שבשניות האלמגים במפרץ אילת חיים לרב בזוגות ולכל זוג " תחנת נקוי " קבועה . לתחנה זו באים דגים שונים , וביניהם אף דגים טורפים , כדגמת הברקודה , וממתינים לנקאים שינקו את גופם מטפילים שונים . הנקאים גם מנקים את פצעיהם של הדגים הפצועים , ולעתים אף חודרים דרך מכסי הזימים לבין זימיהם או לתוך פיותיהם ומנקים גם שם . נסויים הראו , שהנקאים חיוניים לקיומם של הדגים . במקומות שמהם סלקו הנקאים , עזבו גם הדגים האחרים את השטח וחזרו רק לאחר שהנקאים החזרו למקומם . מלבד הנקאים לסוגיהם , יש גם סרטנים - נקאים , המצויים אף הם במפרץ אילת . אלמגים דגים נקוד קבוצת נקדות וסימנים המסמנים את התנועות בכתיב העברי . תפקידם של סימני הנקוד הוא לסיע בקריאת המלים . בדרך הכתיבה העברית רושמים לרב רק את העצורים ( הקונסוננטים ) , ואלו את התנועות ( הווקלים ) חיב הקורא לנחש ולהוסיף מעצמו . כאשר מופיעה במשפט המלה " דבר " בלי נקוד , יש להבין מתוך ההקשר למה הכונה הניקוד העברי מבוסס על מערכת הסימנים ששימשה את כותבי ספרי התנ"ך בנוסח המסורה , שהשתמרה מתקופת הבית השני , ולא שונתה מאז , בתמונה - טקסט עברי מנוקד מימי הבינים .

קודם  |  הבא