נפוליון בונפרטה

עמוד:173

באנגליה - שלא יכל לנצחה - החליט לנהל על ידי חסימת היבשת בפני המסחר האנגלי . ספרד ופורטוגל לא הקפידו על ההסגר נגד אנגליה , ונפוליון יצא להלחם בהן . בספרד נתקל בהתנגדות עממית שלא הצליח לדכאה , אף שהזרים לארץ זו כחות צבא גדולים . כן התקוממה פורטוגל . הוא לא ידע מנוח . ב - 1809 גרש את אשתו ז'וזפין ונשא את מרי לואיז , בתו של הקיסר האוסטרי . באותה שנה ספח את מדינת האפיפיור לאיטליה שבשליטתו , והאפיפיור החרימו - ופעם נוספת נצח את האוסטרים שהתגרו בו . ב - 1812 פלש לרוסיה בראש ה " ארמיה הגדולה " - צבא בן שבע - מאות אלף איש - הביס את הרוסים בבורודינו ונכנס למוסקבה , אך מצאה שרופה וריקה . הצאר סרב לשאת ולתת עם נפוליון , שנאלץ לבסוף לסגת מרוסיה בשל החרף הקשה ובעיות האספקה החמורות . מכה חזר לארצו ועמו אך שרידים מן הצבא הגדול . בעקבות תבוסה זו קמה התנגדות כלל - אירופית לנפוליון . בתחלה הצליח להתגונן מפני צבאותיהם של בעלי הברית שהסתערו על כחותיו , ואף נחל כמה נצחונות . אולם אחרי כן באו התבוסות בזו אחר זו . המכרעת שבהן היתה בקרב ליפציג ( אוקטובר 1813 ) . הוא נאלץ לותר על גרמניה ולסגת לצרפת . במרס 1814 הגיעו בעלי הברית לשערי פריס . באפריל ותר נפוליון על כתרו ופרש לאי אלבה . אלבה , " מאה הימים " וסנט הלנה שנה אחת שהה נפוליון באי והמלוכה החזרה לצרפת . אולם בעוד מעצמות אירופה דנות בעתיד היבשת ב " קונגרס וינה " , חזר נפוליון במפתיע לצרפת , הצליח לארגן לו צבא ויצא למלחמה בכחות הברית . הוא נצח בקרב אחד , אך כעבר יומים הנחילו לו ולינגטון האנגלי ובליכר הפרוסי מפלה מוחצת בקרב ווטרלו ( בבלגיה ) , ובתם מאה ימים לשובו נאלץ נפוליון לותר סופית על כס השלטון . הוא הגלה לאי סנט הלנה ושם מת לאחר מחלה קשה , כשהוא בן חמשים ושתים . בשנות חייו האחרונות עסק בכתיבת זכרונותיו . עצמותיו העברו לפריס ב - 1840 ונטמנו בארמון האינולידים . לויתו היתה מפגן אהדה והערצה , שסחף אחריו את העם הצרפתי כלו . יחסו ליהודים התנודד בין חיוב לשלילה . הוא פעל להתבוללותם וב - 1808 פרסם את " הפקדה המחפירה " , שהגבילה לעשר שנים את חרותם ואת פעילותם הכלכלית של יהודי צרפת . אולם בארצות שכבש במרכז אירופה זכו היהודים בשויון זכיות . דמותו ופרשת חייו הסוערת של נפוליון שמשו נושא לאלפי ספרים , מחקרים ויצירות אמנות , והמחקר עודנו נמשך . ארץ - ישראל - היסטוריה מהפכה הצרפתית נלסון , הורשיו צרפת - היסטוריה קונגרס וינה רובספיר , מקסימילין נפוליון השלישי קיסר צרפת בין השנים 1852 - 1870 , אחינו של נפוליון בונפרטה . אנטי - מלוכני שנבחר לנשיא האספה הלאמית ובצרוף נסבות מיחד הכתר לקיסר . הביא שגשוג כלכלי לארצו והרחיב את גבולותיה , אך הסתבך במלחמות מיתרות שהביאו למפלתו . חי בשנים 1808 - 1873 . שרל לואי , בנו של לואי בונפרטה , אחיו של נפוליון בונפרטה , ראה עצמו מנעוריו כיורש דודו המפרסם . כיון שמשפחת בונפרטה הגלתה מצרפת , הוא גדל באיטליה , בשויץ ובגרמניה , ולאחר מות נפוליון ה - 2 , בנם של נפוליון בונפרטה ומרי לואיז , היה לטוען למלכות צרפת . כבעל רעיונות ליברליים ומהפכניים נסה פעמים להתקומם נגד שלטון המלוכה - ב - 1836 בסטרסבורג וב - 1840 בבולון - אך נסיונותיו נכשלו . בפעם הראשונה הוא גרש מצרפת ובשניה נדון למאסר עולם . ב - 1846 נמלט ממאסרו לאנגליה ולאחר המהפכה ב - 1848 שבה שוב סלקה המלוכה מצרפת והיא שבה והיתה לרפובליקה , הוא חזר לצרפת , ובחדש ספטמבר של אותה שנה נבחר לאספה הלאמית . לאחר מכן הוא הציג את מעמדותו לנשיאות הרפובליקה וזכה בבחירות בשלושה רבעים מן הקולות . הסבות העקריות לבחירתו היו אכזבת הפועלים ממהפכת 1848 , רצונם של האכרים במשטר שיעניק להם זכיות כבימיו של נפוליון בונפרטה , ותקות הסוחרים והתעשינים כי יצליחו לכונו לאפיקים הרצויים להם . בשעות של תסכול ומבוכה לאמית התמקדו אינטרסים סותרים באיש הזה השנוי במחלקת , אשר שמו ותעזתו של דודו המפרסם סיעו בידו להגיע לשלטון . הנשיא שהיה לקיסר שלוש שנים לאחר בחירתו פזר לואי נפוליון את האספה הלאמית , נבחר שנית כנשיא לעשר שנים , ושנה לאחר מכן היה לקיסר והכתר כנפוליון ה - 3 . במדיניות הפנים שלו הצליח הקיסר נפוליון ה - 3 להביא לתנופה כלכלית נרחבת . בימיו התחוללה מהפכה בתעשיה , בתחבורה ובבניה , ופריס הבירה שנתה כליל את פניה . הוא הגביר את מערבותה של צרפת באירופה ובשטחים שמעבר נפוליון השלישי ראה עצמו כיורשו של דודו , נפוליון בונפרטה . ציור המתאר את מנוסתו של נפוליון , לאחר תבוסת צרפת בקרב לייפציג באוקטובר 1813 . מפלה זו אילצה את נפוליון לוותר על גרמניה ולסגת לצרפת .

קודם  |  הבא