נימפות

עמוד:154

מכנים אותה בשל צבעיה בשם " אדמירל " , כי היא הדורה כאדמירל בבגדי השרד שלו . הנפוצה בנימפיות הארץ היא נימפית החרשף שצבעיה שחר , חום , כתם ולבן . נימפות פרפרים נינוה עיר הבירה של ממלכת אשור בימי קדם . נינוה שכנה על שפת הנהר חדקל , מול המקום שעליו עומדת כיום העיר מוסול בעיראק . נינוה נוסדה לפני כ - 5,000 שנה . התנ"ך מיחס את יסוד העיר לנמרוד , שבנה אותה מיד לאחר המבול ( בראשית י י - יב ) . סנחריב ( מלך בשנים 705 - 681 לפני הספירה ) הרחיב את העיר וקבע אותה כבירתו . התעודות שהשאיר הן הנותנות לנו מידע על העיר . סנחריב הרחיב את תחומה כפלים ויותר . חומה פנימית , 13 קילומטרים ארכה , הקיפה שטח של 7,200 דונם ( שטח עצום לפי המשגים של הימים ההם ) . עבי החומות היה 5.13 מטרים וגבהן 5.22 מטרים . מגדלים רבים , שהתנשאו מעל לחומה , הגנו עליה . חפיר מלא מים היה לפני החומה במרחק של כ - 30 מטר ממנה . שתי חומות חיצוניות , שחפיר מפריד ביניהן , נתנו הגנה נוספת . חמשה - עשר שערים היו בחומה . תעלה ומוביל מים ספקו מים לעיר מן הגבעות שבסביבתה . רחובות רחבים , בניני ממשל , מקדשים ובית - נשק גדול היו בעיר , וגם פרק ובו חיות וצמחים שהובאו מקצוי העולם העתיק . אשורבניפל , שליטה האחרון של אשור ( בערך בשנים 668 - 630 לפני הספירה ) , הקים לעצמו ארמון בנינוה . בשנת 612 לפני הספירה נפלה העיר לפני המדים והכשדים , ולמעצמה האשורית בא הקץ . רק יני תלי חרבות גדולים שרדו ממנה . התנ"ך מספר על הרשם הגדול שעשתה נפילת נינוה על עמי העולם . במחצית המאה ה - 19 התחילו חפירות ארכאולוגיות במקום . בשנת 1854 נגלו שרידיה של ספריה עצומה , שלפי האמדן הכילה 22,000 לוחות חמר מכסים בכתב יתדות . זו היתה ספריתו של המלך אשורבניפל . הלוחות שמורים כיום במוזאון הבריטי , ומהם אנו יודעים רבות על תולדות אשור . אשור אשורבניפל יונה נתב היתדות נמרוד ניסן החדש הראשון בשנה על פי המניו הקדום , שבו יצאו בני ישראל ממצרים . לפי מניו החדשים הנהוג היום , שבו ראש השנה חל בתשרי , ניסן הוא החדש השביעי . במקרא מכנה חדש ניסן בשם " חדש האביב " ( שמות יג ד ) . מזלו הוא מזל טלה , וחז"ל קשרו זאת לכבש שהיה מעלה כקרבן בחג הפסח . מקור השם ניסן הוא בשפה האכדית , שבה הוא נקרא " נסנו " . בני ישראל אמצו אותו לשפתם כאשר שבו מגלות בבל , ובשם זה הוא מופיע במגלת אסתר : " בחדש הראשון הוא חדש ניסן " ( אסתר ג ז ) . הארוע החשוב והמרכזי בתולדות עם ישראל - יציאת מצרים - חל בחדש ניסן . מצינים וחוגגים אותו בחג הפסח , המתחיל ביום ט"ו בניסן ומסתים ביים כ"א בו . בי"ג בניסן בודקים את החמץ , ובי"ד היו מקריבים את קרבן הפסח בבית - המקדש . על פי המסרת , ט"ו בניסן מצין את תחלתה של עונת הקציר בארץ - ישראל , וספירת העמר מתחילה השם שניתן לנימפיות בא לתאר את יופיין - כיפי הנימפות במיתולוגיה היוונית . בתמונה - נימפית החורשף , הנפוצה מאוד בישראל , ניכרת בצבעיה : שחור , חום , כתום ולבן . פסל ראש של לוחם אשורי , שנגלה בחפירות בנינווה .

קודם  |  הבא