ניבתן

עמוד:134

ניבתן מין יחיד בסוגו של יונק ימי הנמנה עם משפחת הניבתנים שבסדרת הטורפים הימיים . קרוב - רחוק של כלב הים , ארי הים ופיל הים . הניבתנים מצטינים בניביהם העליונים , שהם ארכים וחדים ובדולם נמשך כל חייהם . הניבתנים נקראו בעבר סוסי ים , למרות שאינם דומים כלל לסוסים . הם מן הגדולים ביונקים ויחד עם פילי הים הם הגדולים בסדרת הטורפים הימיים . הניבתנים הם שחינים וצוללנים מצינים . הם חיים בלהקות גדולות ורועשות , ולדעת החוקרים הם הרעשנים שביונקים . את מזונם הם מוצאים על קרקע הים ולשם כך הם צוללים עד עמק של 100 מטר . כשהם מגיעים לקרקעית הים , הם תולשים בעזרת ניביהם הארכים צדפות , קפודי ים וסרטנים המשמשים להם כמזון , אך לעתים הם צדים גם כלבי ים קטנים ומוצצים את שמנם . הניבתן חי על גבי גושי קרח הצפים במים רדודים באזור הארקטי , בצפון אירופה ואסיה , בגרנלנד ובאמריקה הצפונית . זכר בוגר מגיע למשקל 800 - 1,700 קילוגרם ועד לארך 3.5 מטרים . הנקבות קטנות יותר . אצל זכר בוגר מגיע ארך הניב עד למטר אחד ויותר ומשקלי עד חמשה קילוגרם ויותר . אצל הנקבות הניבים קצרים ייתר וארכם מגיע ל - 60 סנטימטר בלבד . אחרי הריון הנמשך 0 ו - 11 חדשים , ממליטה נקבת הניבתן גור אחד שארכי כמטר אחד . לגורים ולפרטים הצעירים פרוה סמיכה ואלו לבוגרים פרות חרף בלבד . בקיץ עורם ~ רם ימוגן בשכבת שמן עבה בלבד . אומדים את אכלוסית הניבתנים ב - 00 1 - 200 אלף פרטים , אך הם נצודים במספרים גדולים בשל ניביהם המשמשים לתעשית חפצי נוי , בשל פרותם המשבחת ובשל בשרם ושמנם , החביבים על האסקימואים ועל תושבי סיביר . ארי - ים טורפים יונקים כלב ים סיסטמטיקה פיל - הים ניגר , נהר נהר בצפון - מערב אפריקה , הנהר השלישי בארנו ביבשת אחרי הנילוס והקונגו . ארכו 4,160 קילומטרים . מקורותיו של הניגר ברמת גינאה , ומשם הוא זורם לצפון - מזרח דרך מלי , פונה ליד טימבוקטו בקשת רחבה לכוון דרום - מזרח וממשיך דרך המדינות ניז'ר וניגריה עד השפכו בדלתא רחבה למפרץ גינאה . הנהר חוצה בדרכו אזורי אקלים וצומח שונים : משוני , סונה , ערבת שיחים ומדבר . בחלקו העליון הוא זורם בעמק צר . מסביבות סגו ועד טימבוקטו משתרעת " הדלתה הפנימית " שלו - אזור שטוח וחולי של כ - 40,000 קילומטרים רבועים , ובו שרידי ימה ובצנת . סכר , תעלות נקוז ותעלות השקיה סיעו להכשיר כאן שטחים לגדולי כתנה וארז . בתחום ניגריה הוקם סכר קאינג'י להפקת חשמל ומאחוריו אגם . הנהר ראוי לשיט מג'בה שבניגריה ועד השפך . אחת מזרועות הדלתה העמקה כדי לאפשר גישת אניות לנמל פורט הרקורט שבניגריה . הנוסע הסקוטי מנגו פרק יצא בשנת 1794 מגמביה מזרחה בשליחות " האגדה האפריקנית - הבריטית " , כדי לחקר את מהלכו של הניגר . הוא הגיע אל קשת הנהר וגלה שהניגר זורם מזרחה . ב - 1805 יצא למסע נוסף כדי לגלות את חלקו התחתון של הנהר ואת שפכו , אך התקף בידי תושבים מקומיים ליד מפלי בוסה ( בתחום ניגריה של היום ) וטבע בשעת נסיונו להמלט מהם . נוסע סקוטי אחר , אלכסנדר גורדון לינג , יצא ב - 1825 מטריפולי שבלוב , חצה את מדבר סהרה והגיע לטימבוקטו , ומשם המשיך לארך הנהר , אך נרצח בידי בני שבטים ערביים . בשנת 830 1 הפליגו האחים האנגלים ריצ'רד וג'ון לנדר מבוסה במורד הנהר והצליחו להגיע אל שפכו דרך הדלתה , שכנתה " נהרות השמן " - על שם המסחר בשמן דקלים שהתנהל שם . טימבוקטו טריפולי ניגריה נילוס סהרה בחלקים נרחבים של נהר הניגר לא ניתן לשוט בספינות . בכל זאת הוא משמש מקור מזון ופרנסה לתושבים החיים בקרבתו , הניבתנים חיים בלהקות באזורים הארקטיים . ניביהם הגדולים , היכולים להגיע לאורך של מטר אחד , מסייעים להם להשיג את מזונם בקרקעית הים , אולם בשל ניבים אלה הפכו הניבתנים מטרה מועדפת לציידים , ועל כן מספרם הולך וקטן .

קודם  |  הבא