נהר

עמוד:109

לנהר גדול ממנו . למשל , הירמוך הוא יובל של הירדן : הוא נשפך לירדן , הנשפך לים המלח . הנהר ויובליו אין כמעט נהר שאין לו יובלים . הנהר יוצר עם מערכת יובליו ויובלי יובליו רשת שלמה של אפיקי מים . השטח שמימיו מתנקזים אל הנהר , אם במישרין ואם באמצעות היובלים למיניהם , קרוי אגן נקוז . הקו המפריד בין אגני הנקוז של שני נהרות סמוכים קרוי פרשת מים . מי הנהרות נובעים ממעינות , מימות וכדומה . אלה גם אלה נוצרים על - ידי הגשמים והשלגים היורדים על היבשה . מקצת מים אלה נגרים על פני האדמה ( מה שקרוי " נגר עלי " ) בכח הכבידה עד למקום הנמוך ביותר בסביבה . מקצת מי הגשמים נקוים בימות , ואחר כך יוצאים מהן בצורת נהר . כך , למשל , נשפך הירדן לכנרת בקצה הצפוני ויוצא ממנה בקצה הדרומי . מקצת מי הגשמים נספגים באדמה , ומקצתם של אלה מחלחלים בתוכה עד שהם מגיעים לשכבה אטומה למים ונקוים מעליה ( " מי תהום " ) , ויש שמוצאים פרצה צדדית החוצה , ויוצאים בצורת מעין . מבחינים בין נהרות איתן ( או נחלי איתן ) ובין נהרות אכזב ( או נחלי אכזב ) . נחלי איתן מושכים מים כל ימות השנה , ואלו נחלי אכזב מושכים מים רק בעונת הגשמים וזמן - מה לאחריה ( בארץ - בעקר בחרף ובאביב ) . רב הנהרות בעולם הם נהרות איתן , ואלו נחלי אכזב מצויים בעקר באזורים מעוטי גשמים יחסית . בארץ - ישראל , למשל , יש רק מעט נהרות איתן , כגון הירדן והירקון , אך רבים בה נחלי האכזב , הקרויים גם בשם הערבי ואדיות . בכל מחציתה הדרומית של הארץ , בנגב , יש רק נחלי אכזב . נחלים מסוג זה מצויים לרב , בצד נחלי איתן , גם בשאר אזורי הארץ , ואף בגשומים שבהם , כגון הגליל . אפיקי הנהרות אפיקו של נהר הוא במקורו שקע אדמה טבעי שנוצר על - ידי תהליכים גאולוגיים , אלא שהמים הזורמים בו מעמיקים ומרחיבים אותו . פעלה זו גדולה יותר ככל שזרימת המים חזקה ורבה יותר , וככל שאדמת האפיק רכה יותר . בזרימתם סוחפים המים אדמה מגדות האפיק ומקרקעיתו , ומשקיעים חלק ממנה במקום נמוך יותר באפיק . הסחיפה היא בדרך כלל בחלק העליון של האפיק , כי בחלק זה השפוע חזק יותר , ולכן זרימת הנהר מהירה יותר וחזקה יותר . ואלו בהגיע הנהר למישור , נעשה השפוע קטן יותר , זרימת הנהר מואטת ואז הוא פולט חלק מן האדמה הסחופה , שנקראת סחפת , על הגדות ועל הקרקעית . סחפת זו מעמידה לעתים מכשול להמשך הזרימה , בעקר סמוך לשפך , ששם השפוע קטן ביותר . יש נהרות שהסחפת שלהם מאלצת אותם לסטות תכופות מאפיקם פעם ימינה ופעם שמאלה , ושוב ימינה , וחזור חלילה , בצורת האות הלטינית 5 , כדי " לחפש " להם מקום שיוכלו לפרץ בו את דרכם . פתולים כאלה , הנקראים מיאנדרים , על - שם נהר בטורקיה , נמשכים לעתים לארך קילומטרים רבים , למשל , באפיק הירדן בין הכנרת לים המלח . אם הסחפת חוסמת את אפיק הנהר בסמוך לשפכו לים , הוא מתפצל להרבה זרועות , ששתי החיצוניות שביניהן יוצרות , יחד עם חוף הים , צורת משלש . משלש זה קרוי דלתא , בגלל הדמיון שלו לצורת האות היונית דלתא . הנהרות והאדם חשיבותם של הנהרות לאדם עצומה . חלק מן התרביות הקדומות קמו על גדותיהם של נהרות : במסופוטמיה בין הפרת לחדקל ( עיראק של היום ) , במצרים סביב הנילוס , בסין סביב הינג - צה . ואולם הנהר אינו הכרחי לצמיחת תרבות , ותרביות רבות , כמו זו שבישראל או ביון , קמו בהרים או על חוף הים . מי הנהר שמשו להשקית אדמות הטין שערם הנהר משתי גדותיו . כן שמש הנהר לתחבורה , לעתים כנתיב תחבורה עקרי . אין כמעט עיר עתיקה חשובה באירופה , חוץ מהערים היושבות על חוף הים , שלא נהר החוצה את העיר הוא מראה שכיח ברבות מעריה הגדולות של אירופה . הנהר , מקור מים ונתיב תעבורה לנוסעים ולסחורות , משך בעבר את המתיישבים שהקימו על גדותיו ערים . בתמונה - נהר הטיבר ברומא בירת איטליה .

קודם  |  הבא