נגיפים

עמוד:104

מחלשת . חסונים כאלה נגד נגיפים אפשריים במקרה יל שתוק ילדים . הנגיף של סלק הוא נגיף מומת , הנגיף של ליבין ההא נגיף חי אך מחלש . קימים חסונים נגד נגיפי החצבת , החזרת , הצהבת מטיפוס בי ( 8 ) והאדמת . החסון נגד אבעבועות של הפרות מחסן נגד מחלת האבעבועות השחרות של האדם . הנגיפים גורמים למחלות , אך יש להם ערך רב בחקר הצפן הגנטי ( התורשתי ) , בהבנת תהליכי יצירת החמרים בתא ותהליכי החיים בו . כל זאת בשל המבנה הפשוט של הנגיפים והקלות שבה נתן לגדל אותם בכמיות גדולות לצרכי מחקר . הנדסה גנטית חידקים חסון טפיל כרומוזומים מגפה מיקרוסקופ שתוק ילדים תא תורשה ראו ערכים נפרדים למחלות המצינות בערך זה . נג'רה , ישראל מגדולי המשוררים היהודים בתקופה שלאחר גרוש ספרד . רב ימיו ישב בצפת ובעזה . חי בשנים 1555 - 1625 . ישראל נג'רה נולד כנראה בדמשק , שבה שמש אביו רב . בשנת 1587 הוא עזב את דמשק והתישב בצפת , ומשם עבר לעזה ושמש בה רב ופוסק עד יום מותו . בנעוריו כתב נג'רה שירי אהבה וידידות , אולם עקר יצירתו היא שירת קדש , המצטינת ברגשות עזים ומביעה דבקות באלוהים וכסופים לגאלה . הוא האמין כי באמצעות פיוטיו ותפלותיו יחיש את הגאלה . השבתאים והפרנקיסטים , אנשי התנועות המשיחיות , ראו בו מקבל , אף שלא היה כזה , ואחד משיריו נעשה להמנונם . ישראל נג'רה כתב מאות שירים , שבחלקם הגדול עודם שמורים בכתבי - יד . פיוטיו התפרסמו בעקר בארצות המזרח והושרו בבתי - הכנסת . הקהלות האשכנזיות אמצו לעצמן פיוט שלו , בארמית , " יה רבון עלם ועלמיא " , והיא מושר עד היום . מפרסמת גם ה " כתבה לחג השבועות " , המתארת בצורת פרודיה את ה " תנאים " בין כנסת ישראל לבין האלוהים , ובהרבה קהלות מזרחיות אומרים אותה בחג זה . בין ספריו : " זמירות ישראל " ( קבץ שירים ) י " פזמונים " , " משחקת בתבל " , דברי מוסר ועוד . פיוט פרנק , יעקב שבתי צבי שירה נדידת בעלי - חיים מעבר בעלי - החיים ממקום למקום לצרך רביה , מציאת מזון ומציאת מקומות מחיה חדשים . התופעה של נדידת בעלי - חיים הרשימה את האדם מאז ימי קדם . התנ"ך מספר על הארבה ( למשל , בספר יואל א ) , שנדידתו היתה גורמת נזקים כבדים לשדות שזרע האדם . כן מתארת בתנ"ך נדידתם של מיני עופות : " גם חסידה בשמים ידעה מועדיה , ותור וסיס [ סיס ] ועגור שמרו את עת באנה " ( ירמיהו ח ז ) . גם בתרביות עתיקות אחרות התרשמף בני האדם מנדידת בעלי - החיים , אך לא ידעו להסביר את מקורה ואת סבותיה . כיום מכיר המדע מינים רבים של בעלי - חיים הנוהגים לנדד . ביניהם חרקים , פרפרים שונים ואף חליתנים : צבים , בני מחלקת הזוחלים , דגים , יונקים ובעקר עופות . אולם רבית מן הסבות לנדידה , ובעקר דרכי הנדודים , עדין אינן נהירות . נדידת חיות המים נדידות הדגים הגדולות הן בעקר לצרך רביה . כך נודד הצלופח מנחלי אירופה וישראל לאוקינוס האטלנטי , מרחק של אלפי קילומטרים , כדי להטיל את ביציו בים סרגסום שבמערב האוקינוס האטלנטי . הזחלים הבוקעים מביצי הצלופח נודדים שלוש שנים עד שהם מגיעים בחזרה לנחלי אירופה ולנהרותיה , ואף לנחלי ישראל . תופעה הפוכה קימת אצל דגי החדקן והסלמון . אלה נודדים מאות ואלפי קילומטרים מן האוקינוס אל הנהרות ועולים במעלה הנהר כדי להטיל שם את ביציהם . בתקופה זו צדים אותם בני האדם בהמוניהם , וכן בעלי - חיים הנזונים מבשרם . נדידה מסוג זה היא גם נדידתם של צבי הים השטים למרחקים , כדי להטיל את ביציהם על החופים החוליים של כמה איים בים הקריבי . בתקופה זו נמצאים על חופי האיים מאות אלפי צבים , שרבים מהם נטרפים ורבים עוד יותר נצודיו בידי האדם . נדידת העופות נדידה לשם מציאת מזון היא נדידתם המכרת מאוד של העופות . עם בוא הסתו נודדים מיני עופות רבים מן הארצות הממזגות לארצות החמות . מקצת המינים נודדים דרומה מאירופה ואסיה לאפריקה ולהודו . מינים רבים אף כאשר מקרינים אור שמש ישיר על זרזירים הנמצאים בכלוב , הם פונים דרומה . אבל אם מסיטים את קרני האור בזווית של 90 מעלות , יפנו הזרזירים מערבה . תכונה זו מסייעת להם בנדידתם .

קודם  |  הבא