נגב

עמוד:100

בערך . בתקופה זו עלתה חשיבותו הכלכלית של הנגב , המהוה חלית קשר בין הים התיכון לים סוף וגשר בין אסיה ואפריקה לאירופה . הנבטים הובילה דרכו סחורות שמקורן בהודו ובערב אל ארצות אירופה . הם יצרף בנגב רשת דרכים בין - לאמית , ולארכן מצודות וערים , שלצדן חקלאות מפתחת . בשנת 106 נכבשה ממלכת הנבטים על ידי הרומאים וספחה לפרובינקיה ערביה . ההתישבות בנגב שגשגה עד שהגיעה לשיא פריחתה בתקופה הביזנטית . שתי דרכי מסחר בין - לאמיות עברו אז בנגב : הראשונה בציר פטרה - עבדת - חלוצה - עזה , והאחרת בציר אילת - הערבה - ממשית - חברון - ירושלים . דרך שלישית חשובה שמיה את הצלינים הנוצרים הרבים והוליכה מירושלים להר סיני ( ג'בל מוסא ) דרך חברון ונצנה . ערים מפתחות נבנו או התחדשו לארך הדרכים האלה . לצדן הוקמו מפעלי מים והשקיה , שאפשרו לחקלאות ולמסחר להתפתח . שגשוג זה נכר עד היים בשרידי הערים העתיקות שבנגב , ביניהן ממשית , נצנה , עבדת , שבטה ורחובות , ובשרידים של שטחים חקלאיים בערוצי ואדיות . תקיפה זו נחשבת ל " תור הזהב " של ההתישבות בנגב . דעיכת הישוב הביזנטי בנגב היתה הדרגתית . בראשית המאה ה - 7 התערער השלטון הביזנטי בעקבות כבוש הארץ על ידי הפרסים , נתקף הקשרים בין מרכזי האימפריה לבין הנגב וירדה חשיבותו . לבסוף , עם הכבוש הערבי בשנת 636 , בא הקץ על המסחר בנגב . עד סוף המאה ה - 8 הלכו ונחרבו בהדרגה הישובים והנגב חזר להיות ארץ מדברית שנודים שולטים בו , למשך מאות השנים הבאות . בסוף המאה ה - 19 נסתה ממשלת טורקיה לחזק את שלטונה בנגב . לשם כך היא הקימה בבאר - שבע מרכז מנהלי וקבעה תחנות משמר בנצנה ובאילת , שנועדו להפסיק את מעשי השד וההתנפליות של הבדוים על השירות ועוברי ארח . במלחמת העולם הראשונה סללו הטורקים כביש ומסלת ברזל לנגב . מסלה זו עברה דרך בארותים והגיעה עד קצימה בצפון סיני , אך לא השלמה בגלל תבוסתם במלחמה . ההתישבות היהודית בנגב בסוף המאה ה - 19 החלי גם היהודים להתענין בנגב . בראשית המאה ה - 20 העלה הרצל תכנית להתישבות יהודית באזור אלעריש . משלחת ציונית שכללה גם ממחים , נשלחה ב - 1903 לבדק את האזור לצרך זה , אך התכנית נגנזה בגלל התנגדות הבריטים . באותו זמן פנו שיח'ים בדוים מהנגב בהצעה ליהודים שיתישבו באזור באר - שבע , אך גם הצעה זו בטלה . ב - 912 ו הוקמה בצפון הנגב המושבה רוחמה , אך קשיי המקום והתנגדות הטורקים הניעו את היהודים לנטש אותה . ב - 1921 נסו חילים יהודים , משחררי הגדודים העבריים , להתנחל באזור ערד , אך נכשלו כפי שקרה בכמה נסיונות נוספים . השלטון הבריטי בארץ - ישראל לא ראה בעין אוהדת את נסיונות החדירה של היהודים לנגב , וב " ספר הלבן " של 1939 הכרז כי אסור ליהודים לרכש קרקעות בנגב . בשנת 1939 הוקמה נגבה וב - 1943 הוקמו שלוש נקדות מצפה חקלאיות בנגב - גבולות , רביבים ובית - אשל - לצרך בדיקת תנאי האקלים ואפשריות החקלאות באזור . עם סיום מלחמת העולם השניה והגברת המאבק בשלטון הבריטי החלט לקבע ? בדות נחרצות בשטח . במוצאי יום הכפורים תש"ז ( 1947 ) הוקמו אחד - עשר ישובים , רבם בנגב הצפוני . כלם העלו באותו הלילה , כדי למנע התנגשיות עם השלטון הבריטי שהתנגד להתישבות היהודית בנגב . בפרץ מלחמת העצמאות ( מאי 1948 ) פרצו המצרים לנגב בשני צירים . העקרי התקדם לארך דרך החוף לכוון תל - אביב , והמשני - דרך באר - שבע לחברון וירושלים . ישובי הנגב נאלצו להלחם בצבא המצרי . המצרים הצליחו להשתלט על הדרכים לנגב , והאזור היה נתון במצור עד מבצע " יואב " ( אוקטובר 1948 ) . במבצע זה הובס הצבא המצרי , נכבשה באר - שבע ונפתחו הדרכים לנגב . במבצע " לוט " כבש צה"ל את כרנב ( ממשית ) ועין חצבה ובמבצע " עין " ( " חורב " ) בראשית 949 ר , נהדפו המצרים משאר חלקי אזור הנגב פרט לרצועת עזה . במבצע " עבדה " ( מרס 1949 ) נכבשה אילת . בני האדם התיישבו בנגב כבר בתקופות קדומות ביותר . אולם מעולם הוא לא היה מיושב בצפיפות . ההתיישבות היהודית החדשה החלה בו בראשית המאה העשרים . בתמונה - ראשית ההתיישבות בקיבוץ רביבים שבנגב בשנת 1843 . עקב בעיות תעסוקח , מים ואקלים , אתור הנגב הוא הדל באוכלוסייה בחבלי הארץ . אחד מניסיונות ההתיישבות שהצליחו הוא העיירה אופקים , שהוקמה ב - 1855 בחבל הבשור שבנגב המערבי . בתמונה - אופקים כשמונה שנים לאחר הקמתה .

קודם  |  הבא