נברן

עמוד:99

בהשואה לאלה של עכברים אחרים . הוא מיטיב לחפר בקרקע וחי במחלות שהוא חופר בשדות ובעקר בשדות התבואה . הנברן נזון מזרעים ומירק שהוא אוגר במחלתו , וכך הוא גורם נזק לשדות התבואה . עיד שני מינים של נברנים מצויים בארצנו : נברן השלג החי בחרמון ונברן המים - מין נדיר שחי בסביבות החולה עד יבושה וכנראה נכחד בינתים מנופי המים של ישראל . הדברה ביולוגית מכרסמים נגב האזור הדרומי של ארץ - ישראל . צורתו כצורת משלש , שבסיסו בצפון - בקו ים המלח - באר - שבע - עזה - וקדקדו בדרום , באילת . שטחו כ - 13,500 קילומטרים רבועים , שהם כ - 62 אחוז משטחה של מדינת ישראל . מקור השם " נגב " נעוץ בעבדה שאזור זה הוא היבש ( ה " מנגב " ממים ) מכל אזורי הארץ . גבולותיו של הנגב הם : בצפון - בקעת באר - שבע , משלוחות הרי חברון שבמזרחה ועד נחל גרר , הזורם לצפון - מערב ומתמזג עם נחל הבשור מדרום לעזה ; במזרח - עמק הערבה עד הגבול עם ירדן ; במערב ובדרום - מערב - חוף הים התיכון מרצועת עזה דרומה , והקו האלכסוני לארך הגבול עם מצרים מרפיח לאילת . בתקופת המקרא השתרע גבולו המערבי של הנגב עד נחל אלעריש . אקלים ומשקעים הנגב נמצא בדרום הארץ , ולכן קבל השם " נגב " בעברית גם משמעות של דרום . אבותינו קראו לו " נגב " מלשון נגוב - יבש - וכדברי רש"י : " היא נגובה שאין שם צל אילנות , וחמה זורחת ומנגבתה " . ואמנם , האקלים בנגב מדברי : חם ויבש ברב ימות השנה וכמות הגשמים בחרף קטנה . עצמת הקרינה גבוהה , הרוחות עזות וההתאדות רבה . הצחיחות גוברת מצפון לדרום : באזור באר - שבע יש כ - 100 מילימטרים גשם בממצע שנתי , אך כלפי דרום ומזרח הכמות פוחתת עד כדי 50 מילימטרים בערבה , ובדרום הנגב - אף פחות מזה . עקב כך אין התפתחות של קרקע בנגב , ורב שטחו מכסה בסלעים , בתוצרי הבליה שלהם , באדמות לס ובחולות . כל אלה חשופים כמעט מצמחיה בגלל מעוט המשקעים . רק בצפון הנגב יש שטחים המכסים בצמחיה טבעית הודות לקרקעות הלס שנוצרו משקיעת אבק שנשא ברוח , וכן בהר הנגב הגבוה , שבו קר וגשום יחסית לשאר אזורי הנגב . תנאים אלה מנעו את התפתחות החקלאות בנגב , חוץ מאשר במקומות שבהם יש קרקע ומים . לכן היה הישוב בנגב במשך רב תולדותיו דל , פרט לתקופות מעטות שבהן עלה למעמד חשוב מבחינה מסחרית - כאזור מעבר - או מבחינה בטחונית - כאזור ספר . ככלל , נתן להבחין בהתישבות בנגב בתקופות גאות ושפל לסרוגין . התישבות האדם בנגב הסקרים הארכאולוגיים הראו , שהנגב היה מישב עוד בתקופות קדומות . מהתקופה הכלקוליתית ( בין 4500 ל - 3300 לפני הספירה ) ידוע על ישוב קבוע למחצה , מפתח ביותר , שהתגלה בסביבות באר - שבע . אברהם , יצחק ויעקב חיו ונדדו בצפון הנגב , שהיה מאז ומתמיד ארץ מרעה ומשכן לרועים נודים . בעת חלקת הארץ בין שבטי ישראל נפל הנגב בגורלם של השבטים יהודה ושמעון . בימי ממלכות ישראל ויהודה עלתה חשיבות הנגב הודות לקשרים המסחריים שקימו עם ממלכות דרום ערב . דרך הנגב עבר הנתיב היבשתי אל נמל עציון - גבר שבמפרץ אילת , ממנו הפליג צי הסוחר אל שבא ותרשיש . לארך הדרך המסחרית בנגב התגלו מצודות דרכים וכפרים קטנים שהתפתחו לצדן מהתקופה הישראלית . בימי שלמה גם נצלו מכרות הנחשת שליד תמנע , שנצולם החל כמאתים שנה קדם לכן בידי המצרים . לאחר חרבן ממלכת יהודה חלה הפסקה בהתישבות בנגב עד תקופת הנבטים , שהחלה במאה ה - 3 לפני הספירה פטרייה בפרק תמנע שבנגב . אתר מכרות הנחושת בתמנע נפתח ונסגר פעמים אחדות , משום שלא היה רווחי . כיום הוא סגור ואין חוצבים בו נחושת . צורת הפטרייה נוצרת עקב פעולת הבליה של הרוח המעיפה גרגרי חול השוחקים את הסלע . שיטפון פתאומי בנגב אדמת הנגב אינה סופגת את מי הגשמים המעטים , ולכן מרובים בה השטפונות בעונת הגשמים .

קודם  |  הבא