מתן תורה

עמוד:81

ממצרים , כאשר חנו מול הר סיני . לפני מתן התורה הציג ה'את תנאי הברית שברצונו לכרת עם בני ישראל : " אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ " ( שמות יט ה ) . בני ישראל הסכימו למלא את תנאי הברית במלים " כל אשר דבר ה'נעשה " . ברית זו שנכרתה וקבלת תורת ישראל - עשרת הדברות , החקים והמשפטים , הם שהפכו את שבטי ישראל לעם . לקראת מתן התורה והתגלות ה'התבקשו בני ישראל להכין עצמם , לטהר את גופיהם ולכבס את בגדיהם . נאסר עליהם לעלות על הר סיני או אף לגעת בו . לאחר שלושה ימים של התקדשות והטהרות נגלה אליהם האל ב " קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד " ( שמות יט טז ) . הר סיני כלו היה אפוף עשן והעם נצב למרגלותיו חרד כלו . ואז עלה משה להר סיני , והעם אחוז הבהלה מהמראות והקולות יוצאי הדפן , זז ממקומו ועמד מרחוק : " ויעמד העם מרחוק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלוהים " ( שמות כ יח ) . יתכן שתגובה זו של עם ישראל היא שהביאה לתאור המובא במדרש , שלפיו ה'כפה הר כגיגית על בני ישראל עד שהסכימו לקבל את התורה . על פי המסרת נתנה התורה בחג השבועות , הנקרא גם " זמן מתן תורתנו " . הר סיני משה עגל הזהב עשרת הדברות שבועות תורה תורה שבעל - פה " מתנגדים " כך כנו היהודים הדתיים , בעקר בקהלות ליטא ורוסיה הלבנה , שהתנגדו לתנועת החסידות , שקמה במזרח אירופה במאה ה - 18 . תנועת המתנגדים לחסידות , בהנהגתו של הגאון רבי אליהו מוילנה ( הגר"א ) , דגלה בלמוד התורה תוך הדגשת הפרישות וחיים מוסריים מלאים . לעמתה הדגישה החסידות את הכונה ואת הדבקות בתפלה וטפחה את האמונה בצדיקים . ה " מתנגדים " שללו את נסח התפלה של החסידים , שהיה שונה מזה של היהודים האשכנזים האחרים , ואת מנהגיהם וארח חייהם של החסידים . המחלקת בין ה " מתנגדים " לבין החסידים היתה חריפה מאוד , ואף הביאה לשרפת כתבי החסידים ולהלשנה עליהם בפני השלטונות . אחדים מן ה " צדיקים " ( רבנים של חסידים ) אף נאסרו עקב המחלקת הזאת . אליהו , הגאון מוילנה ( הגר"א ) חסידות מתנניים משפחת צמחים הנמנית עם סדרת ההדסאים . במשפחה 50 סוגים וכ - 500 מינים שרבם שיחים ועצים ומעוטם עשבים . בני משפחת המתנניים נפוצים בעקר באוסטרליה ובדרום אפריקה . באזורנו מיצגת משפחה זו על ידי דפנה צרת - עלים , ששיחיה גדלים בעקר בהרי אדום ובשוליהם ועל ידי הסוג מתנן , ששלושה מינים שלו מצויים בישראל . הנציג הבולט ביותר של הסוג מתנן בישראל הוא המתנן השעיר , שאף הקנה למשפחה את שמה . המתנן - חלקיו ושמושיו המתנן הוא שיח ירק - עד הגדל במישור החוף , בעקר על רכסי הכרכר וכן בכרמל ובנגב . גבהו 50 - 150 סנטימטר . עלי המתנן ירקים בצדם החיצוני ומכסים לבד בצדם הפנימי . גם הפיוניות - איברים זעירים שדרכם יוצאים ונכנסים הגזים והנוזלים - מרכזות בצד העליון , דבר המרמז על הפוך העלים ב - 180 מעלות . החלק העליון נצמד לגבעול וכך נמנעת ההתאדות והצמח מאבד מעט מים . למתנן יש שרשים עמקים ביותר המספקים מים לצמח גם בימות הקיץ . פרחיו קטנים וצהבהבים ובעלי ארבע אנות עטיף . הפרחים חד - מיניים ומאבקים על ידי חרקים קטנים . אפשר להבחין בשיחי מתנן הנושאים פרחים זכריים בלבד ובכאלה הנושאים פרחים נקביים , כלומר זהו צמח דו - ביתי . לאחר ההאבקה מתפתחים הפרות שהם אגוזיות קטנות . גבעוליו של המתנן מכסים בקלפה עבה ועשירה בסיבים חזקים . קלפה זו משמשת לתעשית חבלים וסלסלות , ואף להכנת ניר . בישראל מכר המתנן כצמח שאפשר להעזר בו בתנאי שדה ולהכין מקלפתו חבלים . חבלים קלועים אלה חזקים ואפשר להשתמש בהם לשאיבת מים ולשמושים אחרים . יש המכנים את המתנן בשם יתרן על שום החבלים - היתרים - שאפשר להתקין מקלפתו , ויש חוקרים הסוברים , כי היתרים הלחים שבהם אסרו הפלשתים את שמשון , היו חבלים שהתקנו מקלפת המתנן . המתנן השעיר אינו נאכל על ידי צאן , בשל הסיבים הרבים והחמרים החריפים שבו , לכן הוא נפוץ באזורי הרעיה המרבה . צמחים ריחו של מתנן שעיר , אחד ממיני משפחת המתנניים , נובע מעליו הקטנים היושבים בצפיפות בצמוד לגבעולו .

קודם  |  הבא