משנה

עמוד:74

גיל הנשואים , במיחד אצל הנשים , עולה בהתמדה . נשים רבות רוצות לרכש השכלה ומקצוע לפני שהן נשאות , וכיום כמעט שאין משיאים ילדות צעירות בנות 12 - 16 כמו שהיה נפוץ בעבר . ברב המדינות הדבר אסור על פי החק . גם שעורי הפרוד , הגרושים והלדה מחוץ לנשואים עולים בהתמדה . בארצות - הברית , למשל , שעור הגרושים הגיע בשנים האחרונות ל - 50 אחוז , כלומר אחד מכל שני זוגית שנשאים מתגרש בתוך שנים אחדות . הדבר גורם לעליה בשעור המשפחות החד - הוריות - משפחות , שבהן אחד ההורים - בדרך כלל האם - נותר לבד עם הילדים . משפחה חד - הורית אחרת היא זו של אשה לא נשואה , המחליטה להביא ילד לעולם ולגדלו לבדה ללא קשר נשואים . משפחה חד - הורית נוצרת גם כאשר אחד ההירים נפטר , ובן הזוג הנותר נאלץ לגדל לבדו את הילדים . הגרושים משפיעים ביותר על מצבן הכלכלי של המשפחות האלה , ורבות מהן מגדרות כיום כעניות . מגמה נוספת הבולטת כיום היא תכנון המשפחה ובעקבותיה ירידה במספר הילדים בה . בשנים האחרונות העמיד המדע לרשות המשפחות אמצעים יעילים כדי להגביל את מספר הילדים , לקבע פרקי זמן רצויים בין לדה ללדה ולהתאים את מספר הילדים ליכלת הכלכלית וליכלת הרגשית של ההורים . לעמת זאת , מאפשרים חדושי המדע , בעקר בתחום התורשה , למשפחות שלא יכלו להביא ילדים לעולם מסבות רפואיות שונית להוליד בנים ובנות באמצעות הפריה חוץ גופית , או הפרית מבחנה ולאפשר להן לגדל ילדים משלהן . כיום נשים רבות יותר יכולות לרכש השכלה ומקצוע ולבנות קרירה מקצועית התורמת לקדומן האישי ולפרנסת המשפחה . דבר זה משפיע על יכלתה ורצונה של האשה להשאר בבית ולהסתפק בגדול ילדים ובנהול עניני הבית והמשפחה . גורם נוסף המשפיע על המשפחה המודרנית הוא הגורם הכלכלי . במדינות שבהן קים " פיצוץ אכלוסין " - כלומר , הגדול באכלוסיה עולה על יכלתה הכלכלית של המדינה לספק את צרכי האכלוסיה - כמי בהדו ובמצרים או בסין הקומוניסטית , הממשלה מעודדת את הגבלת הילדה ואף מחוקקת חקים בענין זה . בסין , למשל , יש חק המגביל את מספר הילדים שמתר לכל משפחה לגדל ואף מוטלים ענשים על מפרי החק . המשפחה ביהדות לפי מסרת היהדות עם ישראל כלו הוא משפחה גדולה אחת המתיחסת לאב אחד - יעקב . ענפיה השונים של משפחה זו מקורם בשנים - עשר בניו של יעקב - הלוא הם שבטי ישראל . בתקופת המקרא היה האב ראש בית האב ולו היה שיך כל רכוש המשפחה . הוא היה שליט המשפחה אולם צפו ממנו שינהג במשפחתו באהבה וברחמים . בכל המזרח הקדום , וגם אצלנו , התיחסו הבנים לפי האבות ונקראי על שם אבי המשפחה , לדגמה דוד בן ישי או אבנר בן נר . בתקופת התלמוד נאמר : " משפחת אב קרויה משפחה , משפחת אם אינה קרויה משפחה " ( יבמות נ"ד ) . שיכות למשפחה נקבעה לפי קרבת דם , קשר נשואים וקרבה גאוגרפית . אנשי משפחה אחת היו לרב מתעסקים גם בפרנסה אחת כמו חקלאית , ברסקאות ( עבוד עורות ) או ענף מסחרי מסים . אחות המשפחה התבטאה במנהגים כמו גאלת דם , גאלת קרקע הגאלת עבד . התורה וחקי ההלכה קבעו מצוות ותקנות , שנועדו לשמר על כבוד ההורים ושלטונם מצד אחד , ואת מחיבותם לדאג לילדיהם מצד אחר . ההורים חיבים ללמד את בניהם תורה ומוסר , ואף להקנות להם מקצוע שיבטיח את עתידם וימנע מהם לסטות מדרך הישר . ילדים הצטוו לכבד את הוריהם ונשארו בחסותם עד שנשאו . ההורים הם שבחרו את בן הזוג לבנם או בתם . רבוי נשים מתר לפי דין תורה . רבוי נשים והחזקת פילגשים היו תופעה מצויה בישראל והעידו על עשר וכבוד , דגמת שלמה המלך שהמקרא מספר כי היו לו אלף נשים הפילגשים . אך יש עדית לכך שבתקופת התלמוד לא נהגו רב היהודים מנהג רבוי נשים , אולי בגלל קשיי המצב הכלכלי . בימי הבינים תקן כאמור רבנו גרשם מאור הגולה תקנה האוסרת על רבוי נשים . בישראל נהוגה המונוגמיה בכל העדות . למעלה : המשפחה הפוליגמית , שבה יש קשר נישואים בין גבר אחד לנשים אחדות , נהוגה בחברות שבטיות . אולם היא הולכת ופוחתת ככל שגדלה השפעת התרבות המערבית המודרנית . בתמונה - משפחה בגיניאה החרשה . למטה : היהדות מטילה על המשפחה תפקידים חשובים בתחומי החינוך והדת והבטחת המשך קיומו של העם , ושומרת על חוסנה וטוהרתה בעזרת דינים שונים . המשפחה הישראלית החילונית ידעה , כמו בארצות רבות אחרות , תהפוכות שערערו את מעמדה . בכל זאת היא עדיין גורם חברתי רב ערך , בתמונה - משפחה ישראלית .

קודם  |  הבא