מתוך:  > אביב חדש 12 > משל

עמוד:68

שבקש להציג לפני המלך דוד את מעשיו הרעים בדרכו לכבש את לבה של בת - שבע ( " כבשת הרש " , שמואל ב , יב א - ד ) . המשל מתרכז בדרך כלל בתכונה אחת או באפן התנהגות אפיני ומכר אחד . ולכן , כמו בסטירה , שגם היא נועדה לבקר , יש בו הגזמה והעצמה . לצד גורם ההפתעה , שמקורו בגלוי כונותיו האמתיות של מחבר המשל , קים גם גורם ההנאה והבדור . רבים מהמשלים משתמשים בהומור כדי להסיר את חשדו והתנגדותו של הקורא , ולהשרות עליו רוח טובה המוכנה לקלט מסר שאינו קל או נעים . אולם התכונה הבולטת והמרכזית של המשל היא אפיו החנוכי . בסופו של כל משל יינו מוסר השכל , לקח שנועד להציג בפני האדם את הרע והמכער שבו כדי להניע אותו לשפר את מעשיו . ממשלים מפרסמים בספרות העולם ידועים במיחד שלושה מחברי משלים , בני תקופות שונות . הראשון שבהם הוא איזופוס היוני , שחי במאה ה - 6 לפני הספירה . משליו של איזופוס תרגמו והופצו ברחבי אירופה ושמשו דגמה לממשלים שבאו אחריו , בהם לה פונטין הצרפתי , והממשל הרוסי , איון קרילוב , בני המאות ה - 18 וה - 19 . המשל , לצד האגדה , היה צורה ספרותית נפוצה וחביבה בספריות עמי ערב והמזרח הרחוק . ידועים במיחד קבצי המשלים ההודיים " כלילה ודימנה"ו " משלי בידפי " . משלים עבריים מצויים בתנ"ך ואף בתלמוד . בימי הבינים המקדמים נכתבו משלים עבריים בספרד , בהשפעת הספרות הערבית , ובאיטליה במאה ה - 16 . ידועים משליו העליזים ובעלי הסגנון המקראי המלטש יל רבי ברכיה בן נטרונאי הנקדן , בן המאה ה - 12 וה - 13 , שחי בצרפת ובאנגליה . ספרו " משלי שועלים " מכיל משלים מאת איזופיס היוני וכן משלים מ " כלילה ודימנה " ההודי , משלים מן התלמוד ומשלים פרי רוחו של הכותב . כן ידוע " משל הקדמוני " מאת יצחק אבן סהולה . איזופוס ברכיה בן נטרונאי דמוי ומטפורה חרוז ומשקל סטירה קרילוב , איון משלי הספר השני בקבץ " כתובים " , שיחד עם ספרי תהלים ואיוב מהוה את " ספרות החכמה " של המקרא . זהו לקט של פתגמי חכמה ונאומי לקח שיריים . השקפת עילמו של הספר היא אופטימית ולעתים תמימה . מחבר הספר פונה אל האדם היחיד , ולא אל עם שלם , ומלמד אותי חכמה , מוסר ומשפט המתאימים לכל בני האדם באשר הם . הטענה המרכזית היא " יראת ה'ראשית חכמה " . בלעדיה אין טעם לעיר ולכבוד . לדעת חוקרים , ספר משלי הוא לקט יל יחידות עצמאיות שנכתבו בנפרד ונערכו בשבעה קבצים . מבנה הספר , קיומן של כותרות לכמה מן הקבצים והצורות הספרותיות הרבות שבו מחזקים דעה זו . נראה שצרוף כל היחידות הכלולות בספר הסתים בימי חזקיהו מלך יהודה ( ראשית המאה ה - 7 לפני הספירה ) , ככתוב : " מילי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה " ( משלי כה א ) . על פי ספר בן סירא ( מהמאה ה - 2 לפני הספירה ) , מצוי היה ספר משלי בזמנו במתכנתו הנוכחית . אולם בתרגום השבעים הספר מסדר באפן שונה . ספר עתיר חכמה ולקח כמו שאר ספרי החכמה במקרא - קהלת ואיוב - גם משלי מטרתו לחנך : להרחיק מן החטא באמצעות החכמה . הספר , יהוא חלק מן השירה המקראית , מעלה על נס את המדות הטובות הנובעות מן החכמה : ישר וחריצות , ארך רוח וענוה , עזרה לעני וכבוד הורים , ומעל לכל - יראת ה'. לדעת מחבר הספר , זה המסגל לעצמו תכונות אלה ודרך חיים זו יקבל את שכרו עוד בעולם הזה . כלומר , נמוקיו של ספר משלי הם התועלת החמרית , העשר והכביד , שנתן להשיג בדרך זו . ואמנם , זוהי הגישה המקבלת בספרות החכמה של עמי המזרח . העשר אינו נתפס בה כדבר מגנה . גם נושאיו של הספר ונסוחם מעידים על קשר לספרות החכמה של המזרח הקדום . הפניה אל הבן : " שמע בני מוסר אביך " ( פרק א ) נפוצה גם בספרות החכמה המצרית והמסופוטמית . וההטפה להשמר מן האשה הזרה ( פרק ה ) מצויה כבר במשלים מצריים מן המאה ה - 8 1 לפני הספירה . קים דמיון מבהק גם בתכן ובלשון בין משלי לבין ספר אחיקר ( סופרו של סנחריב מלך אשור , בתחלת המאה ה - 7 לפני הספירה ) , שבנסחו הארמי מצויים פתגמים כמו : " חושך שבטו - שונא בני " ( משלי יג ) . גם ספרות החכמה הכנענית השפיעה על משלי . איוב בן סירא , שמעון משל קהלת שלמה תהלים המשמר האזרחי גוף המרכב מאזרחים מתנדבים , הפועלים במסגרת המשטרה למניעת פעילות חבלנית ולשמירת הרכוש הצבורי והאישי והסדר הצבורי . המשמר האזרחי ( משא"ז ) הוקם בינת 1974 בעקבות סדרה של פגועים חבלניים קשים שארעו בצפון הארץ , במעלות , בקרית ימונה ובנהריה . לפי החלטת הממשלה , פעל המשמר האזרחי בשנותיו הראשונות כגוף אוטונומי ( עצמאי ) , במסגרת המשטרה . ב - 1988 היה המשמר האזרחי לארגון לאמי התנדבותי המשלב במשטרה ומפעל על ידה . דרגתו של מפקד המשמר האזרחי היא נצב , והוא משתתף בישיבות סגל הפקוד הבכיר של המשטרה . שלמח חמלך , מחברו של ספר משלי על פי המסורת היהודית , אחד משלושה ספרי החוכמה של התנ"ך , נראה בעמוד הפתיחה של משלי בכתב - יד רוטשילד מן המאה ה - 16 .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר