מרכבים

עמוד:51

( מחברים ) ביניהם . קרקפות הפרחים מרכבות מפרחים צנוריים בלבד , מפרחים לשוניים בלבד או משני טיפוסי הפרחים גם יחד . הפרחים מכילים צוף ומאבקים על ידי חרקים שונים ובעקר דבורים . לאחר ההאבקה מתפתח מכל פרח פרי הנקרא זרעון . זהו פרי יבש המכיל זרע אחד בלבד . ברב מיני המרכבים מציד הזרעון בציצית של שערות עדינות המסיעת לו לעוף ברוח ולהגיע למרחק גדול מצמח האם . בשלב הבשלת הזרעונים דומות הקרקפות של רבים ממיני המרכבים לראשים מכסי שער שיבה , מעין ראשי - סבא , כדגמת הסביון הנמנה עם משפחה זו . מרכבים רבים ומועילים בישראל בישראל המרכבים היא משפחת הצמחים הגדולה ביותר . יש בה כ - 100 סוגים ויותר מ - 150 מינים שונים הנפוצים בכל הארץ . המכרים בין צמחי הבר שלנו הנמנים עם משפחה זו הם : הסביון , החרצית , הלענה , הכוכב , הכתמה , החסה , דם המכבים , הקחון וצפרני החתול . רבים מן הקוצים המצויים בארצנו הם בני משפחה זו . הבולטים ביניהם הם : הקפודן , החוח , הדרדר , הברקן , הגדילן , החרשף והקנרס . עם משפחה זו נמנים גם צמחי תועלת מרבים שאף תרבתו בידי האדם . רבים מהם צמחי הנוי שמגדלים אותם בשל " פרחיהם " - למעשה , הקרקפות שלהם - היפים : החרצית ( כריזנתמה ) , הדליה , הציניה , הקוסמוס , הטגטס , הסביון , הקחון וצפרני החתול , שפרחיהם מכרים היטב ומקבלים על הכל . בין צמחי גן הירק המשתיכים למשפחת המרכבים מצויים החסה והמרור , ובשדות מגדלים את החמנית , שאת זרעוניה אוכלים ועוצרים מהם שמן שטיבו מעלה . משרשי העלש התרבותי , שקרובו גדל בר בשדותינו , מפיקים תחליף לקפה הידוע בשם ציקוריה . מקרקפות הבבונג ( קמומיל ) מפיקים תרופה המשמשת לשטיפת הפה והגרון , ובלענה התרבותית משתמשים להכנת יינות מרים . ועוד שמוש חשוב לכמה מצמחי המרכבים , כגון השנן , שמהם מפיקים קאוצ'וק משבח לתעשית הגומי . צמחים ראו ערכים נפרדים למרבית הצמחים הנזכרים בערך זה . מרמיטה מכרסם גדול הנמנה עם משפחת הסנאיים שבסדרת המכרסמים . המרמיטה ידועה בתרדמת החרף הממשכת שלה . משקלה שלושה עד שבעה קילוגרם , ארך גופה 50 סנטימטרים וזנבה קצר ושעיר . צבעה אפר - חום ורגליה קצרות . המרמיטות חיות באסיה , באירופה ובצפון אמריקה באזורים הרריים גבוהים . הסוג מרמיטה כולל ו ו מינים , שמקצתם חיים בחבורות של 10 - 15 פרטים . לכל חבורה מערכת מאורות עמקות , שהמרמיטות חופרות ברגליהן המצידות בטפרים חזקים ומתאמים לחפירה . המרמיטה נזונה מחלקי צמחים ובעקר מעשבים הצומחים בשפע במקום חיותה בעונת האביב והקיץ . בקיץ היא אוכלת עשבים בשפע ואוגרת בגופה שמן רב . שמן זה משמש לה כמקור אנרגיה בעת תרדמת החרף . בחרף המרמיטה מצטנפת במאורתה ושוקעת בתרדמה הנמשכת ששה חדשים תמימים , ובאזורים הצפוניים אף תשעה חדשים . שנת המרמיטה נחשבת לשנה החזקה ביותר בעולם החי . בתקופה זו אין היא פעילה לחלוטין , וחם גופה יורד ומתקרב לחם הסביבה שבמחלה . כאשר היא מתעוררת באביב , לאחר שהפסידה כרבע ממשקל גופה , היא יוצאת ממחלתה ומתחילה לזלל עשב ולהשמין לקראת התרדמה הבאה . תרדמת החרף של המינים החיים באזורים הדרומיים נמשכת ששה עד שמונה שבועות , ולעתים אין הם שוקעים בתרדמה כלל . עונת הרביה של המרמיטה באביב . לאחר הריון הנמשך 35 - 42 ימים , במינים השונים , היא ממליטה שנים עד תשעה גורים קטנים , עירמים ועורים , שהיא מגדלת במחלתה . הגורים גדלים ומתפתחים עד החרף ואז שוקעים בתרדמה כהוריהם . משך חייה של המרמיטה עד 13 שנים . מכרסמים תרדמת חרף שנת המרמיטה נחשבת לשינה העמוקה ביותר . אין היא מתעוררת משנתה אפילו אם מטלטלים ומעבירים אותה למרחקים . בתמונה - מרמיטת ההרים הנפוצה בצפון אמריקה . תפרחות גדולות המכונות " קרקפות " , המורכבות מפרחים רבים , מהם לשוניים ומהם צינוריים או מסוג אחד בלבד , אופייניות למשפחת המורכבים .

קודם  |  הבא