|
עמוד:47
המרידות שארגנה דכאו בידי צרפתים . הצבא הספרדי , שהיה חיל מצב במרוקו הספרדית , בראשות הגנרל פרנקו , פתח ב - 936 1 במרידה נגד ממשלת מדריד , וכך החלה מלחמת האזרחים בספרד . בשלהי 1942 נחת צבא אמריקני בפקודו של הגנרל איזנהאואר במרוקו והשתלט עליה , ומכאן התקדם מזרחה לאלג'יריה ולתוניסיה , והביס את הכחות הגרמניים שהיו מצבים בהן . מרוקו העצמאית אחרי המלחמה גבר מאבקה של מרוקו לעצמאות . הסלטאן של מרוקו , מחמד החמישי , נמנה עם תובעי העצמאות , והצרפתים הגלו אותו מארצו . אולם הגליתו רק הגבירה את שאיפות העצמאות , והצרפתים נאלצו להחזירו . בשנת 1956 בטלה צרפת , ובעקבותיה גם ספרד , את חסותה על מרוקו , והמדינה זכתה לעצמאות . מעמדה הבין - לאמי של טנג'יר בטל אף הוא , והעיר ספחה למדינה החדשה . מרוקו התקבלה לאו"ם , וב - 1958 הצטרפה לליגה הערבית . בשנת 1961 מת המלך מחמד החמישי ( הוא שנה את תארו מסלטאן למלך ) , ובנו , חסן השני , ירש את כסאו . לפי החקה , שאשרה במשאל עם ב - 1962 , היתה מרוקו למלוכה שושלתית , ובמאי 1963 נבחר הפרלמנט הראשון בתולדותיה . ביוני 1965 פזר המלך את הפרלמנט בשל מהומות פנימיות שחוללו מתנגדיו . ביולי 1972 אשרה חקה חדשה , שבה נקבע שבמרוקו יהיה בית - נבחרים בן בית אחד , וחבריו יבחרו בבחירות כלליות . בשנים האחרונות יש בפרלמנט של מרוקו יצוג נכר למפלגות האופוזיציה , אך מרוקו רחוקה עדין מלהיות מדינה דמוקרטית , בין השאר בגלל התערבותו הפעילה של המלך במדיניות ארצו . בשנות ה - 60 וה - 70 הסתבכה מרוקו בכמה סכסוכי גבול עם שכנותיה מאוריטניה ואלג'יריה . ב - 1976 ותרה ספרד על מושבתה סהרה הספרדית ומסרה אותה למרוקו ולמאוריטניה . אלה קבעו בחשאי כיצד תחלק ביניהן נחלה זו , העשירה בפוספטים . אולם ארגון מחתרת מקומי , פוליסרי"ו שמו , שנתמך על ידי אלג'יריה , התקומם על מעבר זה משלטון קולוניאלי אחד למשנהו והכריז על עצמאות הטריטוריה , בשם " הרפובליקה הערבית הסוציאליסטית של סהרה " . לאחר שותרה מאוריטניה ב - 1979 על חלקה בארץ זו , ספחה אותה מרוקו אליה , היום למעשה השליטה באזור זה , ששטחו כמעט כמחצית שטחה של מרוקו אך תושביו מועטים ביותר . בינתים נמשך מאבקה של פוליסרי"ו בצבא הכבוש של מרוקו , וענין זה הוא מקור לסכסוך תמידי בין מרוקו לאלג'יריה . מרוקו העצמאית נטתה בתחלה למחנה השמאלי הקיצוני בעולם הערבי ובאפריקה , אולם אחר כך התרחקה ממנו , מפני שמדינות המחנה הזה לא תמכו בה בסכסוכיה עם שכנותיה , ונטתה למערב . ב - 23 ביולי שנת 999 ר מת מלך מרוקו חסן השני , ששלט בארצו ביד רמה ודכא כל יריב , ובנו מחמד הששי ירש את כסאו . יהודי מרוקו יהודים ישבו במרוקו עוד בתקופת השלטון הרומאי . לאחר שהיתה הנצרות לדת השלטת ברומא , במאה ה - 3 לספירה , הורע מצבם של היהודים , אם כי כמה שבטים ברבריים התיהדו באותה תקופה . בימי השלטון הערבי - מסלמי במרוקו , מאז המאה ה - 8 , שגשגה הקהלה היהודית בפס והיתה מרכז תורני חשוב , אך במאה ה - 12 הורע מאוד מצב היהודים במרוקו . רבים הכרחו להתאסלם , והם ברחו למצרים . אברהם אבן עזרא מונה 23 קהלות שחרבו באותה תקופה . בין העוזבים את מרוקו היתה משפחת הרמב"ם . בעקבות גרוש ספרד ב - 1492 באו יהודים רבים למרוקו ושוב גדל בה הישוב היהודי . אולם הרדיפות נמשכו . היהודים הכנסו לגטאות ונאלצו לשאת את אות הקלון . במאה ה - 18 נהרו היהודים מהרי האטלס ומן הכפרים לגטאות שבערים , והללו נהפכו לשכונות עני . במאה ה - 19 העניקו מעצמות אירופה הגנה ליהודים במרוקו , ומאז עלתה בה שכבה של יהודים שעשו חיל במסחר ובבנקאות . אולם עם כבוש אלג'יריה בידי צרפת ב - 1830 שוב הורע למעלה : מסגדים בעיר מרקש שבדרום מרוקו , הבנויה בנאת מדבר . מרקש היא בירת המחוז הקרוי על שמה , ואף שימשה כבירת הממלכה במאות ה - 13 וה - 14 . למטה : שער מנצור - שערו המפואר של המסגד בעיר מכנס .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|