המרד הגדול

עמוד:38

חיליו הכו בידי כח יהודי עדיף בראשותו של המנהיג מן הקנאים שמעון בר גיורא , שאליהם הצטרפו עילי הרגל שהיו באותה עת באזור ירושלים . מפלת הכח הרומאי עוררה התלהבות בעם , וגם מתונים שלא התכונף למרד החלו לתמך במורדים . אספת עם שהתכנסה בירושלים , שבראשה עמד נשיא הסנהדרין רבן שמעון בן גמליאל , בחרה בהנהגה למרד ומנו מפקדים למחוזות הארץ השונים . נירון , קיסר רומא , שלח את אספסינוס , שהיה אחד ממצביאיו הטובים בייתר , לדכא את המרד . אספסינוס יצא לארץ - ישראל ונחת בעכו בראש צבא של 60 אלף חילים . המלחמה בצפון הארץ אספסיניס נלחם תחלה במורדים בגליל . העיר צפורי נכנעה ראשונה ללא קרב , והיתה לבסיס של צבאו . טבריה נכנעה . יודפת , שהיתה מבצר חזק ביותר , ובה לחם והתבצר מפקד המרד בגליל ייסף בן מתתיהו , עמדה במצור ששה שבועות , ולבסוף חדרו אליה הרומאים והרגו את הנצורים . יוסף בן מתתיהו הסגיר עצמו לידי הרומאים . התנגדות עזה לרומאים גלו הקנאים גם בגמלא שבגולן . העיר נכבשה לאחר קרבות קשים ולאחר ששלושה לגיונות רומאיים צרו עליה במשך חדש ימים . רב תושביה נהרגו . הקנאים שהצליחו להנצל מן הקרבות בגליל , בהנהגתו של יוחנן מגוש חלב , עברו לירושלים . צבאו של אספסינוס השתלט על מישור החוף , עבר - הירדן והר אפרים . כך בדד אזור יהודה . ואז - בשנת 68 - פנו הרומאים לירושלים והחלו לצור עליה . המצור על ירושלים וחרבן העיר והמקדש עם כבוש הגליל זרמו לירושלים פליטים רבים והמצב בעיר היה קשה מאוד . התרכזו בה קבוצות שונות והתנהלו ביניהם מאבקים . הקנאים סלקו את רבן שמעון בן גמליאל נשיא הסנהדרין מההנהגה . מנהיגיהם - יוחנן מגוש חלב שבא לעיר מן הצפון , ושמעון בר גיורא שהכה את צבאו של גלוס - נאבקו ביניהם על ההנהגה בעיר . נגדם יצאה קבוצה שלישית של קנאים בהנהגת אלעזר בן שמעון . בעיר היתה גם קבוצה גדולה של מתונים , שהתנגדו למרד ברומאים . במהלך מאבקי הכחות ומלחמת האזרחים נשרפו מאגרי המזון שבעיר עוד לפני שחומותיה נהרסו בידי הרומאים . הלוחמים הלכו ונחלשו בגלל מלחמת האחים והרעב שהחל לשרר בירושלים . בינתים חזר אספסינוס לרומא והכתר בה לקיסר , ובני טיטוס מלא את מקימי ביהודה . בשנת 70 פתחו הרומאים במתקפה גדולה על העיר . לאחר חמשה - עשר ימי מצור כבדים , שבהם נגחו אלי ברזל את החומה החיצונית של ירושלים ( החומה השלישית ) , הם השתלטף על הפרורים . אחר כך כבשו את המצידה אנטוניה ולבסוף הסתערו על הר הבית . הקנאים הגנו על הר הבית והמקדש בחרוף נפש , אבל בסופו של דבר , ביום ט באב שנת 70 , פרצו הרומאים לבית - המקדש והעלו איתו באש . אחר כך כבשו גם את העיר העליונה , שבה התבצרו אחרוני המורדים . בימים האחרונים של המצור עזב את העיר בהסתר רבן יוחנן בן זכאי , ממנהיגי המתונים שהתנגד למרד כי לא האמין בהצלחתו , והוא שחדש את הסנהדרין ביבנה ואת הנהגת העם לאחר החרבן . מטבעות מספרים הזכות לטבע מטבעות היא עדות לרבונות . בשנות המרד הגדול ברומאים טבעו המורדים מטבעות מכסף ומארד שעליהם בטאו את שאיפותיהם . בצד אחד טבעו את הכתובות " ירושלים הקדושה " , " לחרות ציון " או " לגאלת ציון " , ומהצד האחר הטביעו סמלים יהודיים אפיניים כגון כד מכלי המקדש , רמונים , עלה גפן וכפות תמרים . הרומאים יחסו חשיבות רבה לנצחונם על יהודה המורדת . לכן הם טבעו מטבעות לציון המארע . על מטבעות רומיות מינת 71 נראים אלת הנצחון , או חיל רומאי בצדו של דקל שמתחתיו יושבת אשה אבלה , היא " יהודה השבויה " . יהודה לאחר חרבן ירושלים תוצאות מלחמת החרבן היו קשות מאוד . ישובים רבים נהרסו . רבבות נהרגו במלחמה . רבים נלקחו בשבי והובלו לרומא , ואחר כך נמכרו לעבדות או הוצאו להורג . מנהיגי המורדים , וכן כלי המקדש , הצגו בעיר בתהלוכת נצחון של טיטוס . אחרי מפלת ירושלים ניתרו בידי הקנאים עיד שלושה מבצרים : הרודיון ומכור , שנפלו כעבר זמן קצר , ומצדה . במצדה החזיקו הקנאים , בפקודו של אלעזר בן יאיר , כשלוש שנים . הרומאים הטילו מצור כבד על מצדה . וכאשר הברר לנצורים שלא יוכלו להחזיק מעמד יותר , שלחו כלם יד בנפשם כדי שלא לפל בידי הרומאים . ארץ - ישראל - התקופה ההלניסטית בית - המקדש פרושים וצדוקים קנאים תקופת בית שני ראו גם ערכים נפרדים לאישים ולמקומות הנזכרים בערך זה . מרד הגטאות התקוממות היהודים בגטאות במרכז אירופה נגד הנאצים ועוזריהם בתקופת מלחמת העולם השניה . בגטאות רבים נוסדו ארגוני לוחמים , שקמו להגן על כבוד העם היהודי ולנקם במרצחים הגרמנים , למרות הידיעה שמלחמתם אבודה מראש . המרד הגדול מכלם התחולל בגטו ורשה בשנת 1943 . יום השואה והגבורה בכ"ז בניסן נקבע על ידי הכנסת כיום הזכרון למרד הגטאות . כישלונו המר והצורב של המרד הגדול אירע , לדעת חז"ל , בשל ריב אחים ושנאת חינם . בתמונה - אוסף מטבעות מהתקופה .

קודם  |  הבא