מרבו

עמוד:35

וזה למד לימים את בנו . מקצועות כמו רופא או עורך - דין גם לא היו בהשג ידם של בני המעמדית הנמוכים . בימינו החפש שנתן לאדם לבחר את מקצועו רב הרבה יותר , והוא תלוי במדה רבה ביכלתי וברצונו . רב המקצועות בימינו דורשים למוד הנמשך שנים אחדות וכן השקעה כספית ונפשית רבה . לכן רצוי לתכנן בקפידה את הקרירה ולהעזר בגורמים המסגלים לעזר בכך , כגון שיחות עם בעלי מקצוע שונים ופניה למוסדות המתמחים בהכונה וביעוץ מקצועי . במוסדות אלה בודקים את הכשורים , הכשרונות , תכונות האפי והנטיות של האדם המבקש יעוץ , ועל פיהן מתאימים לו מקצועות שביכלתו לבצע . לדגמה , אדם שנחן בזריזות ידים , ביצירתיות ובדיקנות יכול לעבד בתחום הגרפיקה . ההכונה נעשית גם תוך התחשבות בצרכי המשק ובמקצועות הנדרשים באותו זמן בשוק העבודה . בעבר נחשב אדם שהרבה להחליף מקצועות ומקומות עבודה ללא יציב וללא אחראי . בעשרים השנים האחרונות חל שנוי נכר בתפיסה זו : הבחירה במקצוע מסים אינה עוד " לכל החיים " והאדם יכול , ולעתים צריך , לשנות את מקצועו במהלך חייו . חנוך חנוך מקצועי מקריוס השלישי נשיא קפריסין משנת 1960 ועד מותו . עמד בראש מאבקם של היונים הקפריסאים לאחוד ארצם עם יון . הקפריסאים היונים רואים פו גפור לאמי . חי בשנים 1913 - 1977 . מקריוס נולד בקפריסין , הוא למד משפטים באתונה . ובימי מלחמת העולם השניה פעל במחתרת היונית . ב - 1950 הוא נבחר לכהן כארכיבישוף של הכנסיה היונית - אורתודוכסית בקפריסין , ובכך היה למנהיגה של העדה היונית באי , המהוה כ - 80 אחוזים מן האכלוסיה . במרס 1956 , לאחר תקופה של מהומות ומעשי טרור של הלאמנים הקפריסאים , הגלו אותו הבריטים לאיי סישל . ב - 1957 שחרר מקריוס מגלותי , אך לא הרשה לשוב למולדתו . הוא שהה באתונה עד 1959 , כאשר נחתם ההסכם בין בריטניה , יון וטורקיה על כינון רפובליקה עצמאית בקפריסין . ב - 1960 נבחר מקריוס לנשיא הראשון של קפריסין . ב - 15 ביולי 1974 חוללה קבוצת קצינים יונים קפריסאים הפיכה והדיחה את מקריוס . הוא ברח במטוס צבאי בריטי ללונדון . ב - 20 ביולי פלש צבא טורקי לאי , כדי להגן על המעוט הטורקי היושב בו . הטורקים הביסו את היונים והשתלטו על חלקו הצפוני של האי וכך קבעו את חלקתו של האי בין טורקים ליונים . ב - 7 בדצמבר חזר מקריוס לארצו ולכהנתו כנשיא החלק היוני של קפריסין . קפריסין מרבו סוג עופות מן הגדולים במשפחת החסידתיים ומסדרת החסידאים . ראשו וצוארו קרחים מנוצות , כמקבל אצל אוכלי פגרים , ובגרונו שק עיר אים שארכו מגיע עד ארפעים סנטימטר הקשור למערכת הנקימה . המרפו אינו מצטין בצבעי נוצותיו , גבו אפר כהה או שחר וחלקיו הגחוניים לבנים . כשהגיעו הפורטוגלים במסעותיהם לאפריקה ולהודו וגלו את החסידות המוזרות והקרחות המצויות שם , כנו אותן בשם מרבו , שפרושו בשפה הפורטוגלית - איש זקן וקרח . המרבו מצוי לרב בשטחים פתוחים כגון הסונה ( ערבת עשב ) של אפריקה . הוא מתהלך על רגליו הארכות וסוקר את השטח סביב כדי למצא מזון . תפריטו מגון ואין היא מן הבררנים . הוא אוכל דגים , זוחלים , יונקים קטנים , חרקים ואף גללים ופגרים . כשהוא מוצא פגר גדול , הוא ממתין בתור עד שהנשרים והעזניות יאכלו וישבעו , ורק אז מתחיל לאכל את השאריות . משום כך הוא נחשב לאחד מן העופות התברואנים , המנקים את אזורי מחיתם מפגרים ומאשפה . ואכן פעמים רבות אפשר לראות להקות גדולות של מרבו מחטטות באשפה כדי למצא את מזונן . המרבו האפריקני הוא המין השכיח ביותר בגן החיות . הוא נפוץ בשטח המשתרע מסודן עד סנגל , ובנדודיו הוא מזדמן לפעמים לישראל . רוב המקצועות נעשים תוך שיתוף פעולה בין אנשי צוות . גם מקצוע רב שנים , כמו בניית בניין , דורש את התערבותם של בעלי מקצועות שונים . בתמונה - מהנדסים בודקים תוכנית באתר הבנייה .

קודם  |  הבא