מקונג

עמוד:24

בית - העפר . תנופה מחדשת קבל בית - הספר בשנת 1882 , עם עלית הביל " ויים ועם התמיכה הכספית שהעניק הברון רוטשילד , כשנפסקה תמיכת כי"ח . הרצל נפגש עם וילהלם ה - 2 בכניסה למקוה ישראל נערכה בשנת 1898 פגישה בין תאודור הרצל לבין הקיסר וילהלם ה - 2 מגרמניה . הקיסר הגיע לבקור בארץ - ישראל ובדרכו מיפו לירושלים נפגש עם הרצל תרומת מקוה ישראל לחקלאות בארץ בשנת 1914 התמנה למנהל מקוה ישראל האגרונום אליהו קראוזה , ששמש בתפקיד זה עד שנת 1955 . קראוזה הנהיג את השפה העברית כשפת ההוראה - במקום הצרפתית שהיתה מקבלת בו עד אז - והתאים את תכניות הלמודים לצרכים החדשים שנוצרו בארץ . בבית - הספר נעשו נסיונות לגדל עצי פרי שונים ונחקרו שיטות חקלאיות חדשות . רבים ממתישבי המושבות הראשונות קבלו במקוה ישראל את הכשרתם , ובוגריו הפיצו את הידע החקלאי בארץ ומחוצה לה - במושבות הברון הירש בארגנטינה ועוד . תרומת בית - הספר להתישבות לא הצטמצמה רק בתחום החקלאות , אלא הקיפה גם את תחום הבטחון , ההתישבות , המאבק לעצמאות וקליטת העליה . בית - הספר שמש מרכז לאמוני ה " הגנה " שהתקימו בו בסתר . מוריו ועובדיו היו פעילים בארגון ה " הגנה " ואף התלמידים גיסו לפעלות הארגון . מקוה ישראל כיום כיום מקוה ישראל הוא בית - ספר ממלכתי שיש בו חטיבת בינים , חטיבה עליונה ופנימיה . בבית - הספר לומדים יותר מ - 1,000 בני נער , ומתוכם כ - 300 חיים בתנאי פנימיה . רב התלמידים באים מחולון , אזור ובת ים . בבית - הספר יש מגמות למוד רבות ומגונות , לאו דוקא חקלאיות , ובהן חטיבה ללמודי טבע , צפרות , תאטרון , למודי סביבה ועוד . יש בבית - הספר גם מדור דתי ובו 350 תלמידים , רבם עולים מאתיופיה , שרבם הגדול חי בפנימיה . במדור הדתי יש מגמת סעוד , מדעי החיים וכתות הכון . ביל"ו הירש , ברון מוריס ( משה ) חלקה כל ישראל חברים ( כי"ח ) עליות לארץ פנימיות נער רוטשילד מקונג גדול נהרותיו של חצי האי הודו - סין ומן הנהרות הארכים באסיה . ארכו 4,200 קילומטרים . שטח אגן הנקוז של הנהר כ - 800,000 קילומטרים רבועים . ספיקתו היא כ - 500 מיליארד מטרים קביים בשנה , או 12,000 מטרים קביים בשניה בממצע - פי ששה מזו של הנילוס . סבת הספיקה הגדולה כל כך היא המשקעים הרבים שיורדים על אגן הנקוז שלו - לפחות 1,000 מילימטרים בשנה . המקונג נובע בצפון רמת טיבט , בגבה כ - 5,000 מירים מעל פני הים . משם הוא זורם דרומה במורד תלול בין גאיות דרך דרום סין , בין שני נהרות גדולים אחרים ובמקביל להם : הינג - צה והסלוין . בהמשך דרכו זורם המקונג בשפוע מתון יותר . הוא עובר בלאוס , לארך גבולה עם תאילנד , ואחר כך בקמבודיה ובויטנם , ונשפך בדלתה רחבה אל ים סין הדרומי . בדלתה אדמת טין פוריה , שגרף הנהר במשך השנים , ושדות ארז משתרעים בה מאפק לאפק . אניות גדולות יכולות לשוט במקונג עד פנום פן , בירת קמבודיה ; משם עד ללואנג - פרבנג שבלאוס מתנהלת התנועה בספינות קטנות . הודו - סין טיבט ינג - צה מלחמת ויטנם כפר דייגים על חוף המקונג . בתי הכפר הנבנים מעל קו המים של הנהר ניצבים על כלונסאות . אנדרטה לזכר בוגרי בית - הספר החקלאי שנפלו במלחמת העצמאות , יצירתו של הפסל משה ז'אנה מ - 1966 .

קודם  |  הבא