מצרים העתיקה

עמוד:16

השמים לקבוצות של מזלות . לוח שנה היה במצרים כבר בשנת 2780 לפני הספירה , וזאת משום שהתעורר הצרך לסדם את פני גאות הנילוס . הרפואה המצרית היתה מפרסמת ברחבי העילם הקדים ואף הניחה את היסוד לרפואה האירופית . הרופאים המצרים אבחנו מחלות רבות ואף נתנו להן את הטפול המתאים , אף על פי שסברו , כי לתרופות יש להוסיף גם לחשים . הרופאים המצרים התמחו ברפוי שנים , בנתוחי ראש , באחוי שברים ובחניטה . בפפירוס מן התקופה שלפני הממלכה החדשה נמצאה סקירה של כחמשים פגעים גופניים - כגון חבלות , נקעים ושברים - אבחונם המדיק והמלצות בדבר צורת הטפול בהם . הספרות המצרית יצירות מן הספרות המצרית נמצאו כתובות בדיו על גבי פפירוסים או חקיקות באבן או בחרס . חלק נכר מהן נתגלו על קירות קברים , מקדשים או אנדרטות . בין אלה - קורות חייהם של מלכים ופקידים בכירים . אפשר לחלק את הספרות הזאת לכמה סוגים : ספרות דתית , המכילה שני אספים של " ספרי מתים " ובהם דברי לחש יעל המת לומר כדי להתגונן מפני רעב , צמא וסכנות אחרות בעולם הבא . כן נמצאו המנונים לכבוד האלים ואגדות פלחן שונות . בין האגדות ידועה האגדה על גרוש הדרקון שהתנכל לאל רע ואים לכלותו . הספרת התפתחה אף היא במצרים . היצירה המפרסמת ביותר בתחום זה היא קורות שנהת , פקיד המלך שנמלט לרת'נו ( ארץ - ישראל ) , ים עלה לגדלה , אך בערב ימיו התגעגע למולדתו ושב אליה . 145 ס אחר הקשור בארץ - ישראל הוא סיפורו של כוהן נוא אמון , שיצא לחופי פניקיה להביא עצים לצרכי פלחן . אחד הספורים המשעיעים הא4 ספור כבושה של יפו בימי תחותמס השלישי : חילים מצרים חדרו לעיר כשהם מסתרים בתוך סלים שהעמסו על גבי חמורים , ובהיותם בתוכה , השתלטו עליה - ספור שהיה אולי ידוע למחבר האגדה היונית על הסוס הטרויני . ספרות החכמה כללה אמרי שפר ופתגמים , שנועדו לחנך ולהדריך . בין אלה נכללים גם משלים , שהידועים בהם הם משלי אני , שהגיעו אלינו באמצעות כתב - יד של תלמיד בית - ספר , ומשלי אמנופה , שתכליתם להדריך את פקיד המלך כיצד לנהג כדי להצליח במעשיו . במצרים הקדימה גם נפוצה ספרות התוכחה : נביא מופיע בחצר המלך ומוכיח אותו על מעשיו הרעים . הדת המצרית ראשיתה של הדת המצרית הקדומה באלים מקומיים : לכל מקום ישוב היה אל ופלחן משלו . עם אחודה של מצרים הכנסו כל האלים למסגרת אחת ונוצרו ביניהם דרגות , כנראה לפי חשיביתם יל הישובים . מעמדם של האלים היה נתון לתנודות בשל גורמים מדיניים . האלים תארז כמשתיכים למשפחות , אשר יחסי קרבה שררו ביניהן . האלים יצגו תופעות אנושיות ומשגים . הם תארו כצרוף של חיות ובני אדם או כחיות בלבד . המצרים האמינו בחיים שלאחר המות , ומכאן התעורר הצרך לשמר את הגוף מפני התפוררות על ידי חניטה . הקברים שהכינו לשוכני - העפר כנו " מקום מושב הנצח " . יהודים במצרים העתיקה ירידת יעקב ובניו למצרים ארעה כנראה במאה ה - 17 לפני הספירה , בזמן שלטון הח'יקסוס . ידוע שרועים שמיים התישבי בארץ גשן במאה ה - 13 לפני הספירה , וביניהם היו ככל הנראה גם העברים . באותה תקופה מלך עמירים רעמסס השני . הוא הקים את ערי המלוכה פיתום ורעמסס באמצעות אבודת כפיה והועבד , כנראה , גם את העברים . פרשת השעבוד במצרים ויציאת מצרים עצמה , שארעה לדעת חוקרים רבים בעת מהומות שפרצו בימי יורשי של רעמסס השני ( סוף המאה ה - 13 ) , שמורה היטב בזכרון העם , והתורה אף אסרה על שיבה למצרים ( דברים יז טז ) . נראה שבימי בית ראשון לא ישבו מבני ישראל בקביעות בארץ מצרים , והישוב היהודי התחדש בה במאה ה - 6 לפני הספירה . בתקופה זו שרתו יהודים בצבאו של פרעה פסמתיך השני , ותעודות שנמצאו באי יב במצרים הדרומית מעידות , כי היהודים קימו שם מושבה צבאית . הגדולה שבפירמידות של גיזה ( בתמונה ) , שהיתה ידועה כאחת משבעת פלאי עולם . סרנך ( בתמונה ) ולוקסור היו חלק מן העיר המצרית הקדומה נא אמין , עירו של האל אמון , שהיה לאל הראשי של מצרים .

קודם  |  הבא