מצרים העתיקה

עמוד:13

במאה ה - 18 הירע מצבם , אולם מאז ראשית המאה ה - 19 , בימי מחמד עלי ויורשיו , באה תקופת יציבות ושגשוג . יהודים מארצות אירופה נהרו למצרים והתארגנו בעדות על פי ארצות מוצאם . בשנת 1897 היו במצרים כ - 25,000 יהודים , ומספרם הלך וגדל עד 66,000 ב - 7 91 ו . בראשית המאה ה - 20 החלו היהודים למלא תפקידים בחיים המדיניים וכמה מהם נתמנו לשרים וחברי בית - הנבחרים . כמו כן קמו תנועות ציוניות וב - 1900 נוסד בקהיר בית - ספר ציוני ויצאי לאור עתונים יהודיים בערבית , בצרפתית ובלדינו . אחר מלחמת העולם השניה ישבו במצרים כ - 80,000 יהודים , רבם בקהיר ובאלכסנדריה . הם היו מארגנים בשלוש קהלות : ספרדית , אשכנזית וקראית . אולם צעדי היהודים הוצרו ככל שגברה במצרים ההתעוררות הלאמית . בנובמבר 1945 ובמרס 1946 נערכי פרעות ביהודים , ועם פרץ מלחמת העצמאות ב - 1948 הושמו רבים במעצר ורבים אחרים סבלו מרדיפות . בשנים 1948 - 1950 נמלטו כ - 35,000 יהודים ממצרים , רבם לישראל . מהפכת הקצינים ב - 1952 הביאה בתחלה רגיעה ביחס השלטונות ליהודים , אך עם עלית נאצר לשלטון החל המשטר להתנכל לפעילות הציונית . בימי מבצע סיני ( 1956 ) נרדפו יהודי מצרים ; רבים הושמו במעצר , כ - 25,000 גרשו ורכושם החרם בידי השלטונות . מאז ועד ערב מלחמת ששת הימים עזבו רב היהודים את מצרים , וב - 1967 נותרו בה כ - 2,500 בלבד . במלחמת ששת הימים שוב התנכלו השלטונות ליהודים : אלה מהם שעדין שרתו כפקידים - פטרו . גברים יהודים נאסרו וענו , מוסדות הקהלה חסלו ונותר רק בית - כנסת אחד . בינואר 1971 שחררו אחרוני העצורים מיהודי מצרים מבתי - הכלא והתר לכל יהודי החפץ בכך לעזב את הארץ . ב - 1976 נותרו במצרים כ - 700 יהודים והיום חיים בה כ - 100 יהודים בלבד . אילת , מפרץ אכלוסיה אלכסנדריה אסואן ביזנטיון דלתא הסכמי השלום ים התיכון ים סוף כתנה לוקסור ליגה הערבית מבארק , חסני מבצע קדש מונגולים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכפורים מלחמת ששת הימים ממלוכים מצרים העתיקה נאצר , גמאל עבד אל נילוס נפוליון בונפרטה נפט סאדאת , מחמד אנור סיני עבאס , בית עות'מאנים צלאח א - דין קהיר סואץ , תעלה מצרים העתיקה ממלכה גדולה באפריקה שהתקימה מן האלף ה - 3 לפני הספירה עד המאה ה - 4 לפני הספירה . בארץ הנילוס התפתחה תרבות עשירה , הנחשבת לאחת מאבני היסוד של התרבות האנושית . שיאיה הם הקמת הפירמידות והמקדשים הגדולים , כבושים צבאיים נרחבים , פתוח מערכות שלטון ושיטות השקיה מתחכמות , חדושי דת ופלחן , המצאת הכתב , פתוח מדעי הטבע והרפואה , הספרות והאמנות . תולדות מצרים עד הכבוש הפרסי ( המאה ה - 4 לפני הספירה ) נחלקות לשש תקופות : התקופה הקדם - שושלתית ( לפני היות מלוכה במצרים ) שראשיתה בתקופת האבן הקדומה . מצרים נחלקה אז לשתי ממלכות - ממלכת הדלתה וממלכת העמק . המסרת מיחסת למלך מנס את אחודן של שתי הממלכות ואת יסודה של שושלת המלוכה הראשונה . הממלכה הקדומה התקימה בין השנים 2700 - 2150 לפני הספירה . צ'וסר , המלך הראשון בתקופה זו , הקים את פירמידת המדרגות בסקרה ובכך נפתח תור הפירמידות , שהיו , כנראה , קברי מלכים אדירים . שלוש הפירמידות הגדולות בגיזה נבנו כנראה בין השנים 2620 - 2480 לפני הספירה והן השרידים הגדולים ביותר שנשארו מתרבותו של המזרח העתיק כלו . בסוף האלף השלישי התרופף השלטון המרכזי והתעצם כחם של מושלים מקומיים . המלכים לא הצליחו לקים את השלטון בידיהם והמושלים המקומיים במחוזות השונים נהלי מאבקים ומלחמות בינם לבין עצמם , ולעתים אף נלחמו בבית - המלוכה המרכזי . הממלכה התיכונה ( 1990 - 1730 לפני הספירה בערך ) ראשיתה בעלית שושלת המלכים מנוא - אמון ( לוקסור ) . שליטים אלה , והמלכים שבאו אחריהם , השלימו את ארגונה מחדש של הממלכה ושמר קץ למאבקים המקומיים . לשנותיה הראשונות של תקופה זו מיחסים כמה מן היצירות היפות של הספרות המצרית . תקופת מלכי הח'יקסוס שבאה אחריה נקראת כך על - שמם של שבטי הח'יקסוס ( או היקסוס ) שחדרו למצרים מקדמת אסיה . הח'יקסוס השתמשו בכלי נשק חדשים עשויים ברונזה ונעזרו בסוסים וברכב מלחמה , וכך הצליחו להשתלט על הממלכה . תחלה התבססו בדלתה של הנילוס ובמרוצת השנים חדרו גם למצרים העליונה . כמאתים שנה נמשכה תקופה זו , עד שפרעה יעחמס הראשון השלים את גרושם ממצרים . זוהי כנראה התקופה שבה ירדו יעקב ובניו למצרים . מלכי ארץ היאור בארץ - ישראל ובסוריה , התקוממו אף הם . שלטונה של מצרים באזורים אלה התרופף ; עדות לכך נמצאה בחלק מ - 350 המכתבים , שהתגלו בארכיון המלוכה המצרית באלעמרנה . המפורסם במבנים שהקים המלך חפרן הוא פסל הספינקס אריה 0 רובץ בעל פני אדם ) , שהמצרים הקדמונים העריצוהו כאל . בתמונה - הספינקס והפירמידה האמצעית של המלך חפרן בגיזה . שתי חרפושיות מצריות מהאלף השני לפני הספירה . על החרפושיות טבועים שמות מלכים משושלת הח'יקסים .

קודם  |  הבא