מצרים

עמוד:10

ארך סיבים , הנוח מאוד לטויה ונמכר בחוץ - לארץ במחירים גבוהים . גם הארז מיעד מקצתו ליצוא . לעמת זה , מצרים מיבאת כמיות גדולות של חטה , בעקר מארצות - הברית וקנדה . התעשיה המצרית התפתחה לאחר מלחמת העולם השניהו וכיום מתפרנסים ממנה כחמישית מן התושבים . היא מיצרת מלט , דשנים כימיים , פלדה , טבק ומוצרי מזון . רב מוצרי התעשיה מיעדים לשוק הפנימי . שלושה הם מקורות ההכנסה הגדולים של המשק המצרי . האחד הוא הנפט . בשנים האחרונות עולה בהתמדה כמות הנפט הנשאבת במצרים - מקצתה ביבשה ומקצתה בים , מול החוף . חלק ממנו מיעד ליצוא . הנפט הוא מוצר היצוא החשוב ביותר של מצרים . מקור שני של הכנסות הוא התירות : מיליוני תירים מכל העולם באים מדי שנה להתפעל ממכמניה של אחת התרביות הגדולות של המזרח הקדום . אולם מאז ראשית שנות ה - 90 חלה ירידה בענף חשוב זה , בגלל מעשי טרור וחבלה של מסלמים קיצונים . מקור שלישי של הכנסות הוא התשלומים שמשלמות האניות העוברות בתעלת סואץ . למרות כל ההכנסות האלה זקוקה מצרים לסייע חוץ מתמיד . לפנים סיעה בידה ברית - המועצות , ומאז סוף שנות ה - 80 ממלאת ארצות - הברית את התפקיד הזה . גם מדינות ארב , כמו ערב הסעודית , מסיעות בידה מפעם לפעם . מקור אחר למטבע חוץ הוא הכספים שהפועלים המצרים העובדים במדינות אחרות מעבירים למשפחותיהם . היסטוריה ( על תולדות מצרים עד הכבוש המסלמי - קראו בערך מצרים העתיקה . ) קיסרות ביזנטיון , ששלטה במצרים במאה ה - 7 , היתה בלתי - אהודה על תושבי הארץ מחמת רדיפות דתיות . ( הביזנטים נסו להשליט את הנצרות בארצות שלטונם . ) לכן קבלו התושבים באהדה את הכובשים הערבים - מסלמים . לאחר כבושה , שנמשך שנתים ( 640 - 642 ) , היתה מצרים למחוז בח'ליפות בית אמיה ובית עבאס במשך 200 שנה . עד סוף המאה ה - 10 התרחב גבולה והגיע לאזור סודן של היום . השפה הערבית החלה יירשת את מקומה של היונית . מעמדם של הקופטים , קבוצה דתית משכילה שתפסה עמדות בכירות בפקידות , נתערער , ובמאבק בינם לבין השלטונות המסלמיים היתה יד המסלמים על העליונה . בשנת 969 נכבשה מצרים בידי שושלת הפטימים . הם הקימו בה בירה חדשה , את קהיר , ויסדו בה את מכללת " אלאזהר " - המכללה האסלאמית העתיקה ביותר בעולם . הפטימים עשו את מצרים למרכז של ממלכה גדולה , שהשתרעה על פני צפון אפריקה , סיציליה , סוריה וחלק מחצי האי ערב . במאה ה - 12 התחילה הממלכה הפטימית מתפוררת , ובסוף אותה מאה עלה לשלטון צלאח א - דין , לאחר שהדיח בשנת 1171 את הח'ליף הפטימי האחרון . לאחר מותו של צלאח א - דין ב - 1193 המשיכו יורשיו האיובים לשלט במצרים עד 1250 . השלטון הממשי עבר לידי ראשי צבא , הממלוכים . לאחר נצחונם על הצרפתים ( במסע הצלב השביעי ) הדח הסלטאן האייבי , ואיבק הממלוכי נטל לידיו את השלטון . תקופת השלטון הממלוכי ( 1250 - 1517 ) היתה תקופת זהר למצרים . בתקופה זו הדפה מצרים את פלישת המונגולים וסלקה את אחרוני הצלבנים מארץ - ישראל ( 1263 - 1291 ) . במאה ה - 14 שוב באה תקופה של אי - יציבות , והסלטאנים התחלפו בה חדשות לבקרים . עקב גלוי דרך הים להודו בסוף המאה ה - 15 ירדה חשיבותה המסחרית של מצרים . חלשתה המדינית , החברתית , הצבאית והכלכלית הביאה לידי כניעתה לטורקים העות'מאנים בשנת 1517 . מאז ועד 1798 היתה מצרים רשת תעלות מים היוצאת מהנילוס היא הבסיס לחקלאותה של מצרים . ממשלת מצרים עושה מאמצים רבים להגדיל את שסחי העיבוד מעבר לרצועה הצרה שלאורך הנילוס . בתמונה - כפרייה מצרית שוטפת קערות במי הנילוס . הנובים , החיים על גדות הנילוס בדרומה של מצרים , נושלו ממקומם ושוכנו במקומות חדשים בעקבות הקמת סכר אס ~ אן והיווצרות אגם נאצה בתמונה - איכרים נ ~ ביים במצרים עילית .

קודם  |  הבא