עמוד:188

והצבאית : שכלל את אניות הקרב של שליט מילנו ואף הגה את רעיון הצוללת . לאונרדו תכנן סוגי נשק התקפי : מנוף להרמת קני תותח ורכב משרין המזכיר את הטנק של ימינו . הוא ערך נסויים בתעופה , כדי לבדק את האפשרות של בנית מכשיר טיס , ועסק במחקרים מתמטיים ובנסויים פיסיקליים . הוא היה מן הראשונים שראו בנתוח גופות אמצעי ללמוד המבנה הפנימי של גוף האדם , והראשון שתאר את העבר ברחם אמו . את כל הרעיונות האלה ורבים אחרים תאר לאונרדו ברשומים , שרבם נמצאים היום בארמון וינדזור באנגליה , אך את מרביתם לא הצליח להביא לידי בצוע . " הציר והמהנדס של המלך " ימונה - עשרה שנה חי לאונרדו במילנו . לאחר שנפלה בידי צבאו של לואי ה - 12 , מלך צרפת , הוא חזר לפירנצה . בתקופה זו , בהיותו כבן חמשים , ציר לאונרדו את ציור הדיוקן המפרסם שלו : מונה ליזה . זהו דיוקנה של אשת האציל הפלורנטיני דל ג'וקונדו , ומכאן כנויה ? ל התמונה : " לה ג'וקונדה " , שהיה חדוש רב בתנוחתה העדינה ובהבעת פניה הטבעית . לאחר חמש שנים בפירנצה , נענה לאונרדו להזמנתי של הנציב הצרפתי של מילנו ושב להתגורר בה . בשמונה ינות שהותו במילנו זכה לאונרדו לפטרון נכבד בדמותו של מלך צרפת , שהעניק לו את התאר " הציר והמהנדס של המלך " . גם בתקופה זו לא הסתפק לאונרדו בפעילותו האמנותית . הוא עסק בקדחתנות בחקר מבנה גוף האדם ומבנה כדור הארץ והיקום , וכן במחקרים פיסיקליים ומתמטיים . כמו כן הוא עסק בבעיות של תעול ונקוז קרקע . לאחר מות לואי ה - 12 , קבל לאונרדו את הזמנת יורשו , פרנסואה ה - 1 מלך צרפת שכבש את צפון איטליה , לבוא ולה ? תקע בצרפת כאורחי של המלך . הזמנה זו באה בתקופה קשה בחייו : לאחר ששהה שלוש שנים בחצר הותיקן ברומא . כשהגיע לרומא היה לאונרדו אדם מבגר . הוא מצא שאמנים צעירים ממנו - מיכלאנג'לו ורפאל - הם הצירים המבקשים ואכזבתו היתה מרה . הוא לא זכה לתפקיד של ממש בחצרו של האפיפיור בותיקן . לכן נעתר לאונרדו להזמנה לעבר לארמון קלו בצרפת ושם מת בגיל ששים ושבע . הוא נקבר בכנסיה בעיר אנבואז . הציור - הנעלה שבאמניות לאונרדו דה וינצ'י היה נציג מבהק של תקופתו - תקופת התחיה . עם זאת לא הצליח הגאון בן המאה ה - 16 להגשים את מרבית הדברים ששאף אליהם . אף התמונות שיצר , מתוך רצון להביא לחדושים בשיטות הציור , נזוקו כעבר זמן קצר . רק כעשר תמונות שרדו מכלל יצירתו , ורבן במצב כה גרוע עד שקשה לדעת מה היה מראן המקורי . אך גם מן המעט שניתר אפשר לחוש באישיותו המיחדת ובכשרונו היוצא דפן . כדי לשחזר את גישתו לציור נעזרים החוקרים בכתבים וברשומים הרבים שהותיר אחריו . בכתביו השתדל לאונרדו להוכיח את עליונות הציור על כל האמניות האחרות . החן , הבהירות והאחידות של התמונה הגיעו ביצירותיו לשיא חדש , שרבים נסו לחקותו . הוא שכלל את תורת הפרספקטיבה ( יצירת האשליה התלת - ממדית בתמונה ) , שהיתה מחדושי אמנות הרנסנס ; לאונרדו עשה אותה נקשה פחות . כדי להוסיף לחנה וליפיה של תמונה , הוא נהג לציר את הדמיות כאלו נמצאו מאחורי צעיף שקוף וכך הוסיף להן רכות ומסתורין . הוא השתמש בטכניקה של הצללה עדינה , המרפרפת על הצורה ויוצרת מעברים דקים , לא מרגשים כמעט , בין צבעים לגוונים ובין שטחים כהים לבהירים . לאונרדו חשב , שעל האמן לתאר את " האדם ותנועות נפשו " . ואכן , בתמונה " קרב אנגירי " הגיע לשיא בתאור הבעתם של החילים בקרב , כשפיותיהם פעורים בזעם , וכן בתאור הסוסים הנאבקים . אחד מציוריו המפרסמים ביותר הוא " הסעודה האחרונה " , המתאר את ישו עם תלמידיו ערב צליבתו . הציור בצע על קיר של מנזר סמוך למילנו בשיטה מיחדת , פרי המצאתו של לאונרדו . אך השיטה תרשימים של כלי תעופה שסרטט ליאונרדו , הראשון שהעלה את רעיון בניית המסוק . גאוניותו של ליאונרדו באה לידי ביטוי בתחומי עיסוקיו הרבים ובהמצאותיו בתחום ההנדסה הימית והצבאית , המכונות התעשיתיות ועוד מתווה ( סקיצה ) של ראש , מעשה ידיו של האומן האיטלקי הרבגוני , ליאונרדו , שהיה איש רנסנס מובהק . בציוריו שכלל ליאונרדו את הפרספקטיבה והוסיף רוך וסודיות לדמויות .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר