כתבי - יד

עמוד:181

המצריים על ידי ציורים צבעוניים ושובי עין . גם היונים והרומאים כתבו על מגלות עשויות פפירוס . אולם , מכיון שניר הפפירוס התפורר באזורים בעלי אקלים לח , הם אמצו בהדרגה את שיטתם של העמים שישבו באזור הים התיכון , ביניהם העברים והפרסים , שנהגו לכתב על גבי מגלות עשויות קלף ( עור חיה מעבד ) . במאה ה - ו לספירה החלו היונים והרומאים לכתב ב " קודקס " ( קנטרס ) . במקום להדביק את דפי הקלף למגלה ארכה , הם היו כורכים את הדפים המרבעים יחד בצורת מחברת או ספר . שיטה זו נפוצה במיחד במאה ה - 4 , והחליפה למעשה את הכתיבה במגלות . השמוש בקודקס התאים יותר לכתיבת יצירות ספרותיות ארכות , מאשר השמוש במגלות שהדפדוף בהן קדימה ואחורה היה לא - נוח ומסרבל . רבים מכתבי היד שהשתמרו מאותה תקופה הם ספרי קדש נוצריים וביניהם התנ"ך והברית החדשה . מלבדם השתמרו גם יצירות ספרותיות , כגון עתק של ה " איליאדה " יצירתו של המשורר היוני הומרוס , וכן ספרי מדע שונים . כתבי - יד בימי הבינים בימי הבינים עבר מרכז הכבד של מלאכת הכתיבה למנזרים . הנזירים , שהיו בין המעטים באותה תקופה שידעו לקרא ולכתב , שקדו על שמור המורשת והפצת ההשכלה . הם התמחו בכתיבה תמה ( קליגרפיה ) , כתיבה נאה ומשלמת , בעזרת קלמוס עשוי נוצה , והשתמשו בה לכתיבת כתבי - היד ועטורם . הם אף יצרו בעצמם את תערבת הדיו ואת הרכבי הצבעים שבהם השתמשו . ספרים רבים מתקופה זו עטרו בזהב ובצבעים מרהיבי עין . לרב היו מעטרים את האותיות הראשונות שבכל עמוד או פסקה , את העמודים הפותחים פרקים חדשים ואת כריכות הספרים . לעתים היו מעטרים בעדינות גם את שולי הדפים . רב העטורים היו של ציורי צמחים ובעלי - חיים , ולעתים גם של דמיות אנוש . בין המאה ה - 7 למאה ה - 9 היו המנזרים באירלנד ובאנגליה המרכזים החשובים ביותר להפקת כתבי - יד מעטרים . בעידודו ובתמיכתו של הקיסר קרל הגדול , שהקים בתי - מלאכה לסופרים מקצועיים בחצרו , פרחה אמנות הכתיבה גם מחוץ למנזרים . סופרים אלה סקו בהעתקת כתבי - יד שהזמינו בני האצלה האמידים , ובכתיבת תעודות שונות . אמנות העטור של כתבי - היד התפתחה גם ביהדות ובאסלאם . המסלמים עטרו את ספריהם בצורות הנדסיות וצמחיות , בערבסקות מתפתלות , ולעולם לא בדמיות בני אדם . שערי הספרים היו מעטרים בשטיחים צבעוניים ומרהיבים . אמנות זו התפתחה גם בפרס ובהדו . כתבי - יד עבריים כתבי - היד העבריים העתיקים ביותר שהשתמרו הם " המגלות הגנוזות " מן המאה ה - 2 לפני הספירה בערך , שהתגלו במערית מדבר יהודה . המגלות נכתבו על ידי כת יהודית מתבודדת בכתב העברי הקדום , כתב " דעץ " , בדיו . רבן על גבי קלף ומעוטן על גבי פפירוס . הן מכילות חלק מספרי התנ"ך וכתבים של הכת עצמה . כן נמצאו כתבים מתקופת מרד בר - כוכבא במאה ה - 2 . כתבי - יד רבים , יותר ממאה אלף , התגלו בגניזת בית - הכנסת העתיק בפסטאט שבקהיר . ביניהם נמצאו מכתבי שאלות ותשובות ( שו"ת ) , קטעים של ספרי קדש שהתבלו והצטברו בגניזה במשך מאות בשנים . עד היום לא סימו החוקרים למין ולתארך את כל תכולת הגניזה . אין יודעים מתי החלו היהודים לעטר כתבי - יד . יש חוקרים הטוענים כי אמנות זו התפתחה ביהדות עוד במאות הראשונות לספירה , בהשפעת התרביות ההלניסטית והרומאית . אולם לא נמצא כל ספר שיחזק טענה זו . הקדומים שבכתבי - היד העבריים המעטרים ששרדו הם מן המאה ה - 10 . כתבי - היד הלהודיים היו של ספרי התנ"ך , עמוד מ " הרומנסות של ראינרדו " - כתב - יד צרפתי מהמאה ה - 13 , עמוד מעוטר מכתב - יד הודי מהמאה ה - 17 .

קודם  |  הבא