כריש

עמוד:166

בשנים רבות וחדות , שבהן הם נושכים את טרפם - דגים , כלבי ים , צבי ים ואחרים - וקורעים מגופו נתחים בעידו חי . הטרף המפרפר ושותת הדם מושך אליו כרישים נוספים , המחסלים אותו בתוך זמן קצר . רבים מן הכרישים הם זללנים גדולים ואוכלים אף פגרים ופסלת של אניות . לעתים הם בולעים עם הפסלת גם כלי מתכת , גומי ועץ , אך מקיאים אותם אחר כך . כמה מיני כרישים מסכנים לאדם . כרישים אלה תוקפים לעתים בני אדם ועלולים להרג או לפצע אותם פצעים קשים . המפרסמים בין כרישי האדם הם : העמלץ הכחל , שארכו כ - 3.5 מטרים והוא מופיע בחופי ים סוף ; הכריש הכחל , שארכו כ - 3.5 מטרים והוא חי בים התיכון ; וכריש טיגרי , שארכו שבעה מטרים . כריש זה , שגופו מכסה פסים כהים , הוא מכרישי האדם המסכנים ביותר והוא נראה פעמים אחדות בחופי ים סוף ובמפרץ אילת . בחופי ישראל ידועים מקרים מעטים מאוד של בני אדם שנפגעו מכרישים . בקיץ של שנת 1974 ארעו שני מקרים של פגיעה באדם ליד אופירה ( שרם א - שיח') , אך בשני המקרים נצלו הנפגעים . בני האדם פוחדים מהכרישים . דיגים וספנים צדים כרישים רבים רק כדי להשמידם , וציד הכרישים בחכה או בצלצל נחשב לספורט נועז . מעטים השמושים שעושה האדם בכרישים שהוא צד . בשר הכרישים אינו טעים , ומעטים בני האדם האוכלים אותו ( בשר זה אינו כשר , שכן קשקשי הכריש שונות מקשקשי הדגים , והכריש אינו נחשב ל " בעל סנפיר וקשקשת " ) . במזרח הרחוק מכינים סמים ותרופות מסנפירי כרישים , אך ערכם הרפואי מוטל בספק . הכריש היחיד שממנו מפיק האדם תועלת של ממש הוא הכריש הענק , שממנו מפיקים שמן בכמיות גדולות - עד 2.5 טינות מפרט אחד . כרישי הארץ הכריש המצוי ביותר בחופי ישראל הוא הכריש שחר * הסנפירים . זהו כריש בינוני , שארכו עד שני מטרים , צבעו אפר וקצה סנפיר זנבו שחר . הוא מצוי בשפע בחופי מפרץ אילת ובשאר חופי ים סוף . מטילים ושחינים רבים ששחו במי מפרץ אילת נתקלו בכריש זה פעמים רבות . עד כה לא ידועים מקרים ברורים שבהם תקפו כרישים אלה בני אדם , אך עם זאת הם מסננים ויש להזהר מהם . המוזר בין הכרישים הוא הפטישן . זהו שחין מצטין , המגיע לארך של ארבעה מטרים . הוא מן הכרישים הטורפים ומסכן אף לאדם . ראשו רחב מאוד בחלקו הקדמי ודומה בצורתו לפטיש דו - צדדי . העינים והנחירים מצויים משני צדי ה " פטיש " , ואלו הפה , העשיר בשנים חדות , מצוי מתחתיו . בעונת הרביה משריצה הנקבה 30 - 45 כרישים צעירים , שארכם כ - 45 סנטימטר בעת הולדם . תפוצתו של הפטישן נרחבת והוא נמצא גם בחופי ים סוף והים התיכון . דגים פלנקטון כרכם פרח רב - שנתי ממשפחת האירוסיים . בסוג כרכם יש כ - 90 מיני בר . יש גם מינים תרבותיים , שרבם צמחי נוי בעלי פרחים יפים . מין אחד , הידוע בשם כרכם תרבותי , משמש להפקת חמר מיחד , המכנה כרכם או זעפרן . בישראל גדלים שבעה מיני כרכם והם מן היפים בפרחי ארצנו . הנפוץ בכרכמי ארצנו הוא כרכם חרפי . פרחיו לבנים עם עורקים סגלים בבסיס הצר החיצוני של עלי העטיף , אבקניו סגלים וצלקות העלי זהבות . פרחים לבנים יש גם לכרכם הצהבהב ואלו לכרכם הארץ - ישראלי ולכרכם הנאה פרחים שצבעם לילך או ורד . כל כרכמי הבר שבארצנו הם גאופיטים , כלומר - צמחים בעלי איבר תשמרת באדמה , שיש להם פקעות אוגרות מזון . בקיץ נובלים החלקים העל - קרקעיים של הכרכם , באדמה נותרת פקעת ועליה נצני ההתחדשות . עם בוא החרף , ולעתים גם לפני רדת הגשמים , מתפתחים מן הנצנים האלה העלים הקטנים דמויי הסרגל ואחריהם מופיע הפרח . הפרח נשא על עמוד קצר ואינו מתרומם הרבה מעל הקרקע . צורתי צורת משפך בעל צנור מארך ולו שש אנות כותרת וביניהן שלושה אבקנים . בדרך כלל יש לכרכם פרח אחד , אולם לפעמים מופיעים בצדיו כמה פרחים נוספים . עמוד העלי מסתים בשלוש צלקות שעירות , הקולטות את האבקה שמעבירים החרקים מפרח לפרח . הפרי הוא הלקט מארך הנפתח בשלוש קשוות . הזרעים קטנים וכדוריים . האזורים האחרים בעולם שבהם נפוץ הכרכם הם האזור כרכומי שלג פורחים על הר באיזור ההררי של קפריסין . רק כ - 30 מינים מבין 250 מיני הכרישים עלולים לפגוע באדם . בכל זאת , הכריש מהלך אימה על האדם . בתמונה - כריש על יד שונית .

קודם  |  הבא