כנען

עמוד:148

הכנענים הוסיפו להיות עצמאיים בגלילות שונים בצפון , בעמקים ובמישור החוף . הכנענים הוו סכנה מתמדת לבני ישראל . בעקר נשקפה להם סכנה מיבין מלך כנען ומסיסרא שר צבאו , שהצליחו הודות לצבאם החזק לשעבד את שבטי הצפון ולהפריד בינם לבין שבטי המרכז והדרום . במלחמת דבורה וברק הכו מלכי כנען , וסכנה זו חלפה . לבסוף , בימי דוד ושלמה , השלם כבוש ארץ כנען . שרידי הכנענים נטמעו כנראה בבני ישראל , ורק במישור החוף הצפוני המשיכה להתקים התרבות הכנענית בצור ובצידון העצמאיות . השפעת הממלכות העצמאיות הללו על החיים הכלכליים והרוחניים של עם ישראל היתה רבה וממשכת . בני צור וצידון היו יורדי - ים מעלים , וכך יצרו קשר עם התרבות האגאית - יונית והשפעו ממנה . וכך הם השפיעו על התרבות של שאר עמי הקדם בתרבות זו ובתרבותם העצמאית המפתחת . אלוהי נכר בעל חתים נבאם הארץ והתנחלות השבטים מצרים העתיקה נח ובניו צור צידון תקופת הברונזה " כנענים " פנויו של חוג רעיוני פוליטי שהחל לפעל בשנת 1942 בארץ - ישראל , וכלל בעקר סופרים , משוררים ואמנים יהודים . " הכנענים " הטיפו לשיבה לתרבות העברית הכנענית הקדומה ושללו את היהדות שהתפתחה בגולה . " כנענים " הוא כנוי גנאי שנתנו לחברי החוג מתנגדיהם . שמם " העברים " - החלף מדי פעם , והם נקראו , בין השאר , " עברים צעירים"ו " הועד לגבוש הנער העברי " , עד שקבלו בעצמם את השם " כנענים " . כל שמותיהם באים לבטא את הרעיונות שהטיפו להם על השתלבות באמה שתכלל את כל העמים ממוצא שמי החיים בגבולות הטבעיים של ארץ - ישראל , מנהר פרת ועד לים התיכון , ובהן ישראל , סוריה , ירדן , לבנון ועיראק . ה " כנענים " ראו בארצות אלה יחידה אחת , אשר בה חיו - לדבריהם - בעת העתיקה עמים עבריים שדברו בעגות שונות של השפה העברית . לדעתם , הדת היהודית שיכת לחיים בגולה ואין לה כל קשר וזקה לעם החדש המקים חיים לאמיים בארץ - ישראל . היהדות כפי שהיא מכרת בימינו נוצרה בגלות , והיא זרה לבני ישראל שהתנחלו בארץ כנען ועבדו תקופות ארכות את אליהם . גאלתו של עם ישראל תבוא כאשר יחזר לתרבותו הקדומה , שנטש מאז יצא לגלות בבל . מתנגדי התנועה חששו שמא יגרמו " הכנענים " להתרחקות הנער מהרעיון הציוני וממורשת היהדות . אולם המאבק לעצמאות יהודית בארץ - ישראל ולזכותם של יהודים מכל העולם - ובראשם פליטי השואה - לעלות לארץ - ישראל , וכן מלחמת העצמאות ובניתה של מדינת ישראל - הפיגו את החששות האלה . החוג התפרק , אך רעיונותיו שבים ומופיעים מדי פעם . אחרי מלחמת ששת הימים קראו אנשי החוג לכונן מדינה משתפת לתושבי ישראל ולבנון , יחד עם הדרוזים והמרונים . בין חברי החוג בלטו משוררים וסופרים שאמצו לעצמם שמות כנעניים כמו יינתן רטוש , אהרן אמיר , בנימין תמוז , עמוס קינן , יהושע קנז ואחרים . בשנים תש"ח - תשי"ג ( 1948 - 1953 ) הוציאה התנועה בטאון ושמו " אלף " , שבו הציגה את רעיונותיה הפוליטיים והתרבותיים . דרוזית כנען לבנון מרונים קנז , יהושע תמוז , בנימין כנף איבר תעופה זוגי , רחב ושטוח של בעלי - חיים רבים . רב החרקים המפתחים והעופות הם בעלי כנפים . בתקופות קדומות היו בעולם גם זוחלים בעלי כנפים . לכל אחת מקבוצות בעלי הכנף יש מבנה כנף דומה . אצל החרקים הכנף היא התפתחות של בליטות מעטה הגוף בחלק החזה . היא בנויה משלד של עורקים , שביניהם מתוח קרום דק של כיטין . לרב החרקים בעלי כנף יש שני זוגות כנפים . אצל העופות , הכנף היא גלגול צורה של הגפים הקדמיות . היא בנויה מעצמות הזרוע , האמה , הכף ושתי אצבעות מנונות . לכלן מחברות נוצות אברה גדולות , היוצרות את משטח הכנף . על הכנפים מופיעות הסוככות - נוצות קטנות המכסות את הכנף . לעופות יש זוג אחד של כנפים בלבד . מצויים בעלי - חיים נוספים המסגלים לעופף או לדאות , אך הם עושים זאת שלא בעזרת כנפים . כאלה הם העטלפים , הסנאים המעופפים והגלשן ( כנפור ) - מבין היונקים , והדרקון הדואה - בין הזוחלים . בעלי - חיים אלה דואים בעזרת קרומי עור המתוחים בצדי גופם ונפרשים בשעת דאיה . אצל העטלפים מתוחים קרומי עור אלה גם בין אצבעות הידים . ואכן העטלפים מיטיבים לעופף יותר מכל היונקים , ויש חוקרים הקוראים לאיברי התעופה שלהם בשם כנפים . גם אצל מיני דגים , כגון הדג המעופף , התפתח בארח חלקי כשר התעופה . אולם במקרה זה משמשים לתעופה סנפירי החזה הרחבים והגדולים , שצורתם צורת כנף , אך אין הם כנפים . דינוזאורים חרקים יונקים מטוס עופות

קודם  |  הבא