מתוך:  > אביב חדש 9 > כוכב ים

עמוד:96

הבנויה מחמשה שקים . כאשר הטרף גדול וכוכב הים אינו מסגל לבלע אותו דרך פתח הפה , הוא שומט את קבתו דמוית השק אל מחוץ לגופו , עוטף את הטרף ומעכל אותו מחוץ לגופו . לאחר שגמר את העכול , הוא חוזר ומקפל את קבתו לתוך גופו . רב כוכבי הים שוכנים במים רדודים . מענינת מאוד צורת תנועתו של כוכב הים , המתבצעת בעזרת מערכת של רגלי מים . בכל זרוע של כוכב הים מצויות שתי שורות של רגלים קטנות , שעורן דק . רגלים אלה מתחברות למערכת צנורות , שבהם מצויים מים . כאשר המים מזרמים אל הרגלים הקטנות , הן מתמתחות ונשלפות אל מחוץ לגוף . בקצה של כל רגל מים מצוי כפתור הדבקה , הנצמד למצע . וכך , תוך הפעלת מאות רגלי המים הקטנות , נצמד כיכב הים לסלעים או למצע אחר ומתקדם לאטי . כמה מכוכבי הים מסגלים גם לשחות בעזרת זרועותיהם . כשר חדוש איברים ורביה לרב כוכבי הים יש חמש זרועות , שבקצה כל אחת מהן מצויה עין פשוטה , המסגלת להבחין בחלופי אור וצל . יש כוכבי ים בעלי מספר זרועות רב יותר . כאשר אחת הזרועות נתקת , מצמיח כוכב הים זרוע חדשה במקימה . תכונה זו , הנקראת רגנרציה - כשר להצמיח איברים מחדש - קימת אצל רב כוכבי הים . אצל כמה מהם משמש הכשר לחדש איברים כדרך רביה . במינים אלה הכוכב מתפרק לזרועותיו וכל זרוע מצמיחה כוכב ים חדש . לכוכבי הים יש גם רביה מינית . בעונת הרביה הם מפרישים למי הים מיליוני תאי זרע ותאי ביצה קטנים . ההפריה היא חיצונית ומתבצעת במי הים . מן הביצה מתפתח זחל קטן , השוחה במים ימים מספר . אחרי כן הוא נצמד למצע קשה ומתפתח לכוכב ים קטן . כוכבי ים בישראל בחופי ישראל חיים כ - 35 מינים יל כוכבי ים , רבם בים סוף . מצויים ביניהם כוכבי ים בגדלים שונים ובצבעים שונים : מהם צהבים , מהם אדמים ומהם מפספסים . המרשים בכוכבי הים המצויים בחופינו הוא הכוכבן הקיצני . זהו כוכב ים גדול , שקטרו כ - 60 סנטימטר והוא בעל זרועות רבות . גופו מכסה קוצים ארכים ודוקרניים , המגנים עליו מפני טורפים . הוא נזון מאלמגים וגורם לשניות האלמגים נזקים חמורים . בגלל צורתם וצבעיהם יש המיבשים את כוכבי הים ומשתמשים בהם לקשוטים שונים . בישראל מוגנים כל כנכבי הים על פי החק וחל אסור לפגע בהם ולאסף אותם . אלמגים חבצלת ים חסרי - חליות מלפפון - ים נחשון - ים קווצי עור קפוד - ים כוכבי לכת תשעה כוכבים המקיפים את השמש . שמותיהם לפי סדר מרחקם מהשמש : כוכב חמה ( מרקורי ) , נגה ( ונוס ) , ארץ ( גאה ) , מאדים ( מרס ) , צדק ( יופיטר ) , שפתאי ( סטורן ) , אורנוס , נפטון ופלוטו . פדור הארץ , שעליו אנו חיים , הוא אחד מכוכבי הלכת . הקדמינים הכירו רק חמשה כוכבי לכת : כוכב חמה , ~ גה , מאדים , צדק ושבתאי . הם חיבו שחמשת הכוכבים מקיפים את כדור הארץ יחד עם השמש והירח . היונים כנו את כוכבי הלכת בשם " פלנטות " , כלומר - נודדים . כל אחד מכוכבי הלכת מקיף את השמש במסלול אליפטי , כשהשמש נמצאת באחד המוקדים של האליפסה . מסלוליהם של כוכבי הלכת , פרט לשנים - כוכב חמה , הקרוב ביותר לשמש , ופלוטן - הרחוק ביותר - נמצאים כמעט באותו מישור . ככל שכוכב הלכת רחוק יותר מהשמש , תנועתו אטית יותר : כוכב חמה , הקרוב לשמש , נע במהירות של כ - 172,000 קילומטר בשעה , בעוד שפלוטו , הרחוק ביותר מהשמש , מהירותו רק כעשירית מכך . בטבלה המצרפת אפשר למצא נתונים אחדים על כוכבי הלכת ועל מסלוליהם . לכדור הארץ , שהוא כוכב הלכת השלישי במרחקו מהשמש , יחד ערך נפרד . כוכב חמה ( מרקורי ) כוכב החמה הוא הקרוב בייתר אל השמש ולכן גם החם ביותר . ביעת צהרים יכולה הטמפרטורה להגיע בכוכב זה עד 460 מעלות צלסיוס ויותר . אולם בשעה הקרה בייתר של היממה , לפני עלות השחר , יורדת הטמפרטורה עד 180 מעלות צלסיוס ויותר מתחת לאפס . כוכב חמה הוא אחד הקטנים בכוכבי הלכת וכמעט אין על פניו אטמוספרה . בגלל קרבתי לשמש הוא מקבל קרינה גדולה כמעט פי חמשה מהקרינה המגיעה אל כדור הארץ . תנאים אלה מוציאים מכלל אפשרות אפלו הנחתה של חללית לא - מאישת על פניו . ידיעותינו על כוכב חמה מתבססות כיום על תצפיות מכדור הארץ ועל המידע שהסיקו המדענים מתמונות ששלחה החללית מרינר 10 , כשהקיפה אותו בשנים 1974 - 1975 . מתמונות אלה עולה , שפני השטח של הכוכב מצלקות כפני הירח - תוצאה של פגיעות רבות של מטאוריטים . המדענים סוברים שבמרכזי של כוכב חמה מצוי גלעין , שקטרו כ - 1,800 קילומטר , העשוי ברזל וניקל . את הגלעין עוטפת מעטפת סלעית שעביה כ - 600 קילומטר , ועליה קרום סלע דק בעבי של כ - 60 קילומטר . נגה ( ונוס ) נגה הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לכדור הארץ . הוא גם דומה לו למדי בקטר ובצפיפות . האטמוספרה של נגה , המכילה בעקר פחמן דו - חמצני ( ומעט חנקן ) , וכוללת לכוכב הים יש מאות רגלי מים קטנות , שבאמצעותן הוא מסוגל להלך על פני שטח אופקי ולטפס על מישורים משופעים , וכן לתפוס את טרפו .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר