כויות

עמוד:93

נעוצה בסכנות הנגרמות על ידי הכויות : הכויה היא למעשה פגיעה נרחבת בשלמות העור המגן על גופנו . על כן היא פתח כניסה לזהומים קשים , ופתח יציאה אשר דרכו דולפים ואובדים לגוף נוזלים , מלחים וחלבונים . מובן כי הזהום קשה יותר ואבוד החלבונים והנוזלים רב יותר ככל ששטח הכויה גדול יותר . הן הזהום והן אבוד הנוזלים והחלבונים עלולים לגרם מות . בגלל חשיבות שטח הכויה נהוג לקבע את שטח הגוף שנפגע באחוזים , כשלכל איבר נקבע אחוז מסים על פי הערכת שטחו . קל לזכר זאת בגלל שהשטחים הם כפולות של תשע - כף יד 9% , כל רגל - 18% , גו מלפנים ,% 18 גו מאחור 18% , ראש - צואר 9% - ( בילדים - חלקת האחוזים שונה ) . הטפול בכויות הטפול בכויית חיב להתיחס אל כל הסבוכים , המידיים והמאחרים . הטפול הראשוני הביתי בכויות קלות הוא החשוב ביותר : סלוק הגורם לכויה ואחר כך קרור מידי של האזור על ידי הנחת קרח או שטיפה במים קרים . קרור זה מכוץ את כלי הדם במקום הפגיעה , מונע דליפת נוזלים וחלבונים מכלי הדם ומונע נפיחות והגדלת האזור הנזוק . אם שטח הכויה נרחב , יש לחבש את האזור בתחבשת סטרילית ( מעקרת מחידקים ) ואפלו למרח באזור לאחר שטיפתו משחות אנטיביוטיות . החבישה , הנקוי והמשחה האנטיביוטית מטרתן למנע חדירת זהום לאזור הכויה . בדרך כלל מקפידים לחבש את הידים והאצבעות , הנוגעות בחפצים שונים ומועדות לזהומים , אולם אין נוהגים לחבש שטחים נרחבים בגב או בבטן . להפך , במקרים אלה נוהגים דוקא לחשף את האזור הפגוע וליבשו היטב . החשיפה והיבוש נעשים בחדר נקי ונעדר חידקים . טפול מידי נוסף הוא מתן תרופות לשכוך כאבים . טפול מונע חשוב מאוד הטפול המונע בכויות . יש להזהר ממגע עם חמרים לוהטים או קרים העלולים לגרם כויות . במקצועות ובמצבים מסימים , כמו בכבאות או בלחמת שריון , הסכון רב וכדי לקדם את הסכנה נוצרו בגדים חסיני אש . בגדים אלה הם מסוגים שונים ולא כלם עמידים בפני אש . להפך , סוג מסים של בגדים חסיני אש מיעד להתפורר לגמרי ברגע שהאש נוגעת בו . הכונה ביציר בגד כזה היא למנע מצב , שבו שרידי הבגדים הבוערים והלוהטים ידבקו לגוף האדם ויגרמו לו כויות . כמו כן יש להמנע מחשיפת יתר לשמש . מחקרים הראו , כי הנזק הנגרם מכויות שמש הוא בלתי הפיך , ועלול להתבטא כעבר שנים רבות . עקב כך גברה המודעות להגנה מפני השמש הן בהקפדה מפני חשיפה יתרה והן בשמוש בתכשירים לסנון קרינת השמש . מכת שמש עור רדיואקטיביות כויות שטח : 17,818 קמ"ר תושבים : 1,460,000 בירה : כוית דת : אסלאם שפה : ערבית מדינה בצפון - מזרח חצי האי ערב , השוכנת על חוף המפרץ הפרסי . כוית גובלת בעיראק בצפון ובמערב , ובערב הסעודית בדרום . כוית שוכנת על חוף מפרץ כוית , המפרץ עמק המים היחיד במפרץ הפרסי , ובאזור בעל חשיבות אסטרטגית המשמש שער ימי לחצי האי ערב ולעיראק . שטחה קטן במקצת מזה של מדינת ישראל . מרביתה מישור מדברי ומעוטה נאות מדבר . בקיץ מגיעות הטמפרטורות עד 50 מעלות . המשקעים יורדים רק בחרף ובאביב , וכמותם 100 - 130 מילימטרים לכל היותר . כוית סובלת אפוא ממחסור במים . מאחר שאין לה מקורות מים טבעיים , היא מקבלת את רב מימיה ממכליות וממפעלים להתפלת מים שהוקמו על החוף . חברה וכלכלה כוית היא נסיכות נפט אפינית . נפט התגלה בה לראשונה ב - 1938 , אבל נצולו החל רק אחרי מלחמת העולם השניה , ומאז פורחת הנסיכות ומשגשגת . כל כלכלתה מבססת על הנפט , המהוה 85 אחוזים מהכנסותיה . אמנם אין היא מעצמת נפט כמו מדינית אחרות לחוף המפרץ הפרסי ( ערב הסעודית , עיראק , נסיכיות ערב ואיראן ) , אבל כמות הנפט - שהיא שואבת , כ - 50 מיליון טונות בשנה , גדולה מאוד לגבי מדינה קטנה ומעוטת אכלוסים כמו כוית . מפעלי פתוח רבים מוקמים במדינה בעזרת כספי הנפט וזרים רבים בגדים חסיני אש שלובשים הכבאים מגינים עליהם מפני כוויות .

קודם  |  הבא