ישראל, מדינת

עמוד:32

מראשית 1990 עד סוף 1995 , כלומר בפרק זמן של כשש שנים , עלה התוצר הלאמי הגלמי של ישראל ( תל"ג סך כל התפוקה הלאמית השנתית ) ב - 42% , וזהו השג מרשים בקנה - מדה בין - לאמי . בד בבד עם ההשגים הכלכליים הנכרים , התחוללו במשק הישראלי שנויים מבניים . הממשלה , בראשותי של יצחק רבין , החלה בתהליך מזרז של מכירת חברות ממשלתיות ( הפרטה ) ובפתיחת המשק הישראלי לתחרות מבחוץ , במיחד בתחום היבוא . נגיד בנק ישראל הטיל באותה עת רבית גבוהה על הלואות לתעשיה , שהביאה ליסוף השקל ( כלומר - ליקורו ) , דבר שגרם להוזלת היבוא ולפגיעה ברוחיות היצוא . מדיניות זו החלה לתת את אותותיה , ובראשית שנת 1997 , אחרי שנים של צמיחה מהירה ורצופה נפגע היצוא וגם באבטלה הסתמן גדול . בשלהי שנות ה - 90 הקיף המתון ענפים רבים במשק , ושעור המבטלים הגיע לכ - 9% מכלל כח העבודה . בשנות ה - 90 חלה אליה גדולה במספר המעסקים במרבית ענפי המשק , ובעקר בתחבורה , בתקשורת , בחנוך ובשרותים העסקיים . בשנת 1998 כ - 22% מהיהודים בארץ העסקו בתעשיה ( לעמת 17% ב - 1960 ) , כ - 15% במסחר ( לעמת 12% ב - 1960 ) , כ - 30% עובדים במוסדות צבוריים וממשלתיים ( לעמת 22% ב - 1960 ) . רק כ - 22% מעסקים בחקלאות והשאר עוסקים במקציעות חפשיים ובשרותים . הצרוף המיחד במינו של עליה גדולה , שרבים בה העולים הצעירים והמשכילים , תהליך שלום מתמשך ויציב ומדיניות כלכלית מדודה ושקולה - אלה הם התנאים העשויים להבטיח את צמיחתו של המשק הישראלי . החקלאות הישראלית עבודת האדמה היתה אבן פנה ברעיון הציוני . החלוצים שהגיעו לארץ בעליות הראשונות הקימו ישובים חקלאיים - מושבות , מושבים וקבוצים - שהם הבסיס לחקלאות המפתחת של מדינת ישראל בשלהי המאה ה - 20 . השאיפה לגאל את אדמות ארץ - ישראל ולהכשיר אותן להתישבות חקלאית הביאה לשתוף פעלה הדוק בין העבודה בשדה לבין המחקר החקלאי . עקב כך הגיעה החקלאות הישראלית מאז קום המדינה להשגים יחודיים ברמה בין - לאמית . הנהגו בה שיטות אסוף חדשניות , המנצלות פתוחים של הנדסה חקלאית , כגון קומבינים לאסוף תפוחי אדמה או לקטיף עגבניות , מנערת למסיק זיתים , אפרון בינוני לקטיף אבוקדו ואפרון ענקי לגדידת תמרים . כמו כן פתחו מכונות מיחדות לפרישת קוי טפטוף להשקית כתנה , ולפרישת יריעות פלסטיק על הקרקע לצרך חטוי תרמי ( חם המופק מהשמש ) המחליף את חמרי ההדברה הכימיים . כמו כן נבנו בתי אריזה מודרניים ומשכללים לפרות ( אבוקדו , תפוחים , הדרים ועוד ) , המסגלים למין את הפרי על פי הצבע או המשקל של כל פרי ופרי . הנהגו שיטות עבוד מיחדות ומודרניות כמו גדול ירקות ופרחים בתנאי חממה מבקרים , שנתן לשלט בהם בצורה מרבית בגורמי היצור - מים , דשן , טמפרטורה , לחות , עצמת התאורה ומשכה . הגדול בתנאים אלה אפשר אספקה שוטפת של ירקות , פרחים ופרות במשך כל עונות השנה , הן ליצוא הן לשוק המקומי . הכנסו גדולים חדשים , כמו : כתנה , סלק סכר , צמחי רפואה ותבלין , וכן פרות שלא גדלו בארץ בעבר , כמו : מנגו , ליצ'י , אנונה , קרמבולה ואגוזי מקדמיה . את מרביתם מיצאת ישראל לארצות אירופה . בשנים האחרונות טפחו בארץ זנים חדשים של הדרים , המצטרפים לזו הישראלי המקורי " שמוטי " בדרכם לשוקי אירופה . יצוא נוסף מישראל הוא מוצרי חקלאות מעבדים כגון מיצים ( בעקר הדרים ) ורבות , וכן מוצרי הלואי של התעשיה החקלאית , ביניהם צנורות השקיה , טפטפות וכן זרעים שעברו השבחה וטפוח כמו זרעי מלונים , זרעי מדינת ישראל בולטת בעולם בהישגיה בתעשיית ה " היי טק " עתירת הידע המדעי בעיקר בתחום המחשבים , מפעלי האלקטרוניקה והתעשייה הכימית . בתמונה - עובדות במפעל אלקטרוניקה " אלתא " באשדוד הדיאגרמות מתארות את שיעור המועסקים בענפים העיקריים בישראל בשנים 1880 ו - 1995 . למעלה : בשנת 1960 . בשנה זו לא נאספו נתונים נפרדים על המועסקים בענף הכספים . למטה : בשנת 1998 .

קודם  |  הבא