ישראל, מדינת

עמוד:30

אוצרות הטבע בישראל מאז הקמתה עשתה מדינת ישראל מאמצים רבים לגלוים ולנצולם של אוצרות הטבע המעטים המצויים בה . אוצר הטבע החשוב ביותר של המדינה הוא המים . בישראל אין שפע של מים כמו בארצות שהגשמים מרבים בהן . לכן המדינה שוקדת על גלוי מקורות מים חדשים ועל נצול יעיל של כמיות המים המצויות בה . שני מפעלים גדולים הוקמו כדי להעביר מים מן האזורים העשירים במים בצפון , אל האזורים הצחיחים בדרום . הראשון הוא מפעל ירקון - נגב , המעביר את מי מעינות הירקון מראש העין אל הנגב הצפוני . המפעל השני הוא מוביל המים הארצי , שמקורו בצפון הכנרת . עם השלמתו , בשנת 1964 , השתלב בתוכו גם מפעל ירקון - נגב , וכיום הם מהוים מפעל אחד . המוביל הארצי הוא אחד ממבצעי הפתוח הגדולים ביותר שנעשו בישראל . כדי להגדיל את מקורות המים במדינה הוקמו סכרים לתפיסת מי השטפונות הזורמים אל הים , הוקמו מאגרי מים רבים ונבנו מתקנים מיחדים לטהור מי שפכים , שבהם עוברים מי הביוב תהליך של נקוי ואחר כך מעברים לשמוש בחקלאות . במקומות שונים במדינה , באילת למשל , אף הוקמו מפעלים להמתקת מי ים . חפושי נפט החלו בישראל בשנת 953 ר ולאחר כמה קדוחי נסיון פרץ סילון נפט גדול בחלץ שבנגב הצפוני . במדינה התעוררו תקוות , כי ישראל עומדת להפך למעצמת נפט ובכך יבוא הקץ לבעיותיה הכלכליות . אבל השמחה היתה מקדמת מדי . כמיות הנפט לא היו גדולות . כיום שואבים נפט בכמה בארות , אבל הכמיות מספקות רק חלק קטן מתצרכת המדינה . בקדוחי נסיון שנעשו בשדה זהר שליד ים המלח נמצא גם גז טבעי . כיום מצויות באזור כמה בארות של גז ומהן מפיקים כמיות לא גדולות . ים המלח טומן בקרבו אוצרות גדולים של חמרים יקרים , המבקשים בעולם כלו . מצויות בו כמיות גדולות של מינרלים , ביניהם ברום , שבו משתמשים לתעשית תרופות וצבעים , אשלג , המשמש ליצור דשנים כימיים , וכן מגנזיום המבקש לצרכים תעשיתיים שונים . חמרים אלה ואחרים מופקים על ידי מפעלי ים המלח , המיצאים כמיות גדולות לחוץ לארץ . הפוספטים המצויים בשפע בנגב משמשים בעקר ליצור דשנים . הם מופקים במכרות של אורון , ליד המכתש הגדול . במכרות תמנע , שמצפון לאילת , כרו נחשת בכמיות נכרות , אולם בתחלת 1976 החלט לסגר את המכרות , בשל ירידת המחירים בשוק העולמי , העושה את הפקת הנחשת בתמנע בלתי כדאית . בנגב מפיקים גם חרסית , המשמשת חמר חשוב ליצור מלט ולתעשיות הקרמיקה , הניר והגומי . עוד בימי קדם נהגו להשתמש בארץ - ישראל בחרסית לצרך יצור כדים , קערות ומנורות . כן מצוי בנגב גבס המשמש בבניה ובתעשית המלט . החמר השלישי ליצור מלט - גיר - נמצא במקומות רבים בארץ . גם חול זכוכית , המשמש חמר חשוב לתעשית הזכוכית , מצוי בנגב ומנצל בכמיות נכרות . חמרי בניה מופקים בארץ על ידי חציבת סלעים . מסלעים חוצבים אבני בניה , שיש , חול בניה וחצץ . אוצר טבע זה מספק את כל צרכי הבניה של ישראל . התעשיה והתמורות שחלו בה התעשיה הישראלית התפתחה מאוד לאחר הקמת המדינה . ממשלות ישראל והתעשינים שואפים מאז ועד היום להגדיל את היצוא , ועל ידי כך גם את הכנסות המדינה . לכן נעשים מאמצים רבים לעודד את מכירת מוצרי התעשיה הישראלית בחוץ - לארץ . הממשלה גם מגנה על תוצרת התעשיה הישראלית על ידי כך שהטילה מכס ומסים אחרים על מוצרים המיבאים מחוץ - לארץ . ישראל מקימת קשרים עם מדינות רבות בעולם . נציגים ישראלים מיחדים נשלחים למדינות רבות כדי לעודד את קשרי המסחר בין ישראל ובין ארצות חוץ . הסכם שנחתם בין ישראל לבין ארצות " האחוד האירופי " ( השוק האירופי המשתף ) מבטיח שוק נוח וגדול יותר לתוצרת ישראל . אולם התעשיה הישראלית עדין אינה מספקת את כל צרכיה של המדינה . עדין יש צרך ליבא סחורות ומוצרים רבים כגון מכונות , כלים , מכוניות , אניות , מטוסים וציוד ביתי . התעשיה הישראלית מקיפה ענפים רבים ומגונים . בעשרים שנותיה הראשונות הענפים החשובים בה ביותר היו : היהלומים - ישראל נחשבה לאחת מתעשיות היהלומים הגדולות בעולם ; טקסטיל - טויה ואריגה של חוטים ובדים ויצור הבגדים ; תעשית המזון ; יצור מלט וחמרי בניה ; תעשית המתכת , החשמל והאלקטרוניקה ; התעשיה הפטרוכימית , תעשית התרופות , השמנים , הצמיגים וכן התעשיה הצבאית , שעד מלחמת ששת הימים ( 1967 ) היבוא התעשייתי לישראל ב - 1995 , הסתכם ב - 28.3 מיליארד דולר . מקור הנתונים : השנתון הסטטיסטי לשראל , 1996 . היצוא התעשייתי מישראל ב - 1996 , ללא יהלומים , הסתכם ב - 12.3 מיליארד דולה מקור הנתונים : השנתון הסטטיסטי לישראל , 1996 .

קודם  |  הבא