פרוסט, מרסל

עמוד:176

את משרתו של חואן דומינגו פרון ביולי 1974 והיתה האשה הראשונה במערב שנבחרה כנשיאה . שלטונה היה מן הפרקים העגומים בתולדות ארגנטינה . התערערות הסדר הצבורי ואינפלציה מסחררת היו מסימניו המבהקים . היא הדחה על ידי הצבא במרס 1976 והיתה אמורה לעמד למשפט על שחיתות , אבל הרשתה לגלות לספרד . ארגנטינה - היסטוריה סוציאליזם קפיטליזם פרוסט , מרסל סופר צרפתי הנחשב לאבי הרומן החדש . פרוסט הוא מחברו של הרומן " בעקבות הזמן האבוד " , שהוציא מוניטין למחברו בצרפת ומחוץ לה . חי בשנים 1871 - 1922 . מרסל פרוסט היה בן למשפחה פריסאית עשירה . אמו היתה יהודיה ואביו נוצרי קתולי . בילדותו חלה באסטמה והרבה לנפש עם משפחתו בכפר ובאתרי נפש על שפת הים . פרוסט זכר בקורים מאשרים אלה , ובבגרותו הם שמשו חמר ליצירתו . הוא למד ספרות ומשפטים באוניברסיטת סורבון בפריס . כל ימיו היה פרוסט חולני , רגיש וחלש . לאחר מות הוריו הוא הסתגר בביתו , ולמעשה כתב את ספריו במטתו . וכך , מנתק מסביבתו , הוא יכול היה להתרכז בזכרונות ילדותו ונעוריו - בזמן שאבד ואיננו עוד - להחיות את הריחות והמראות שהיו בהם ולדלות מהם את רגעי השמחה וההתרגשות . הזמן והזכרון כגבוריו של רומן הרומן " בעקבות הזמן האבוד " הוא יצירת ענק מקורית ומעמיקה , הכתובה בסגנון עשיר ביותר . הספר מתאר את החברה הצרפתית על המעמדות השונים בה מסוף המאה ה - 19 ועד תם מלחמת העולם הראשונה . מקוריותו של פרוסט מתבטאת בעקר בעמק הפסיכולוגי , בחקר תהליכי הזכירה ובבחינה מדקדקת של המניעים להתנהגותו של האדם . לכאורה , גבור הרומן " בעקבות הזמן האבוד " הוא סופר צעיר , אשר תהליך היצירה שלו חופף לעלילת הרומן . אולם למעשה גבורו הוא הזמן , הזכרון והתודעה של האדם . עולם החלומות והדמיון והקשר שלהם אל המציאות הם העומדים במרכז יצירתו של פרוסט . הכרך הראשון יצא לאור ב - 1913 . פרוסט לא זכה להשלים את יצירתו והחלקים האחרונים שלה התפרסמו אחרי מותו . היצירה חוללה מהפכה ברומן המודרני , ורבים מונים את פרוסט עם גאוני המאה ה - 20 . תחלה נראה סגנונו קשה , משום שהוא מרבה להשתמש במשפטים ארכים ומסבכים כדי להביע רעיונות שעלו בדעתו בשיטת " זרם התודעה " . זו גם אחת הסבות לכך שספריו אינם נפוצים בחוגים רחבים ואף תרגומם לשפות אחרות כרוך בבעיות רבות . רק חלק מ " בעקבות הזמן האבוד " תרגם לעברית . רומן פרוסיה מדינה בצפון - מרכז אירופה , שהיתה במשך שנים רבות מעצמה צבאית ראשונה במעלה ועם אחוד גרמניה ב - 1871 הפכה לגדולה במדינותיה . אחרי מלחמת העולם השניה פרקה למחוזות נפרדים , שחלקם ספחו לפולין ולרוסיה , וב - 1947 חדלה רשמית להתקים . את ההיסטוריה של פרוסיה נתן לחלק לשלוש תקופות : מסוף המאה ה - 13 עד שנת 1701 , עת היתה הארץ בשליטת גרמניה ופולין ; משנת 1701 - כאשר שושלת הוהנצולרן כוננה את הממלכה הפרוסית , שכללה את נסיכות ברנדנבורג ובירתה היתה ברלין - ועד שנת 1871 , שבה אחדה פרוסיה עם נסיכיות אחרות והיתה לגדולה במדינות גרמניה ; משנת 1871 עד תם מלחמת העולם השניה - התקופה שבה היתה פרוסיה חלק מגרמניה . תקופה זו הסתימה ב - 1947 , כאשר בעקבות ההסכמים שנחתמו לאחר המלחמה חדלה פרוסיה להתקים כגוף מדיני . שבטי הפרוסים , שישבו באזור נהר הויסלה ( כיום פולין ) והתפרנסו בעקר מציד וגדול ב"ר , נצחו במאה ה - 13 על ידי אבירים גרמניים שכפו אליהם את הנצרות וישבו בארצם אכרים גרמניים רבים . האבירים הרחיבו את תחום המדינה ומקרב מפקדיהם צמחה שושלת בית הוהנצולרן , אשר הפכה את כרוסיה בסוף המאה ה - 17 לארץ עצמאית . ממלכה צבאית פרידריך ה - 3 מברנדנבורג הקנה בשנת 1701 לפרוסיה מעמד של ממלכה , נטל לעצמו את התאר " מלך " והפך לפרידריך ה - ו , המלך הראשון של פרוסיה . בנו , פרידריך וילהלם ה - 1 ( מלך בשנים 1713 - 1740 ) , בסס את מעמדה של פרוסיה כמדינה . היא הקים גוף של פקידים בכירים שכהנו כממשלה , חלקו ביניהם תפקידים , דנו בענינים שונים ובצעו פעלות על פי הוראות כתובות . איור מספרו של מרסל פרוסט , " בעקבות הזמן האבוד " . הרומן משתרע על פני תשעה כרכים שבהם משחזר פרוסט ברוב רגישות דמויות , חוויות , מראות , ריחות ותחושות מעברו . את רוב חייו הבוגרים בילה מרסל פרוסט בחדרו , הרחק מהחיים החברתיים בפריס . שם היה ינול להתרכז ברגשותיו ולהקשיב לזיכרונותיו , שהולידו את הספרים שנתב בסגנון " זרם התודעה " .

קודם  |  הבא