פרוה

עמוד:171

כמו למשל בעז השחרה המדברית . החסרון בכך הוא שהדבר מצריך אדוי מים גדול יותר בקיץ כדי לשמר על חם הגוף . הפרוה בשמושו של האדם נבר האדם הקדמון למד להשתמש בעורם ובפרותם של בעלי - החיים שצד . הוא התקין מהם בגדים שיחממו אותו בעונת החרף הקרה ושמיכות להתכסות בהן . עם ביותם של בעלי - חיים אוכלי עשב כגון עזים , כבשים , גמלים ואלפקות . החל האדם לנצל גם את שערם להכנת חוטי צמר שמהם ארג וסרג יריעות ששמשו , בין השאר , להכנת בגדים , אהלים ושטיחים . כאשר למד האדם להפיק חוטים מן הצומח , פחת השמוש בפרוות בעלי - החיים . אולם גם היום משתמשים בהן לצרך לבוש בעקר בארצות הקרות , לדגמה - פרות דבים באזורי הקטב . פרוותיהם היפות של הצובל , הדלק וההרמין היו במשך תקופות ארכות מבקשות ביותר על ידי מלכים , אצילים , עשירים ואנשי כמורה באירופה . בני המעמדות הנמוכים הסתפקו בפרוותיהם של החתול , הארנבון והסנאי . בארצות הים התיכון השתמשו בעקר בפרות כבשים . בעת החדשה העדיפו בני האדם את פרוותיהם של החרפן , הצ'ינ'צ'ילה , שועל הכסף , הנוטריה ועוד . הבקוש הרב לפרוות היקרות , שהפכו סמל לעשר ולמעמד חברתי גבוה , פגע קשות באכלוסיות שלמות של חיות בר שנצודו בשל פרותן . פגיעה זו החמירה במאתים השנים האחרונות , עקב העליה בשמוש בנשק חם . הנפגעים העקריים היו טורפים ואוכלי עשב גדולים . יש המגדלים חיות בר בחוות מיחדות , מינק למשל , כדי להשתמש בפרותן . בשנים האחרונות מפעל בארצות המערב לחץ צבורי מתמשך כנגד לבישת מעילים וכובעים העשויים מפרוה , שמטרתו להגן על בעלי - החיים . לחץ זה , המפעל בעקר על ידי אישי צבור ודגמניות , מניב פרי ובשנים האחרונות אין הפרוות אפנתיות כבעבר . את מקומן תפסו הפרוות המלאכותיות הדומות מאוד לטבעיות . איכות הסביבה בעלי - חיים ברסקאות הכחדת מינים הסואה הסתגלות יונקים צער בעלי - חיים פרוטון וניטרון שני חלקיקי היסוד של גרעין האטום . שני החלקיקים נקראים יחד בשם " נוקלאונים " , וביניהם פועל הכח הגרעיני החזק , המצמידם זה לזה . מספר הפרוטונים שבגרעין האטום קובע את המספר האטומי של היסוד , והמשקל האטומי שלו הוא בערך מספר הנוקלאונים שבגרעין . האטומים , שמהם בנוי כל חמר , מרכבים מגרעין בעל מטען חשמלי חיובי , שסביבו חגים אלקטרונים בעלי מטען חשמלי שלילי . הגרעין הוא צבר של ניטרונים ופרוטונים צמודים זה לזה . הניטרון והפרוטון שוים כמעט במסה שלהם ( הניטרון כבד בכעשירית האחוז מן הפרוטון ) . משקלם של מיליון מיליארדי מיליארדים של חלקיקים כאלה הוא כ - 7 . ו גרם . הפרוטון טעון במטען חשמלי חיובי וזהה בגדלו למטען החשמלי של האלקטרון . לניטרון , לעמת זה , אין מטען חשמלי כלל . בגלל הדמיון הרב שבין הפרוטון לניטרון מכנים שני החלקיקים האלה בשם הכולל : נוקלאונים ( נוקלאוס פרושו גרעין ) . בהתפרקות רדיואקטיבית מסוג ביתא הופך ניטרון לפרוטון , תוך כדי פליטה של אלקטרון וחלקיק נוסף , הנקרא ניטרינו . בין כל שני פרוטונים בגרעין יש כח דחיה , כמו בין כל שני מטענים חשמליים זהים . מדוע אפוא הגרעין יציב ואינו מתפרק ? התשובה היא שבין כל שני פרוטונים קים - בנוסף לכח הדחיה החשמלי - גם כח משיכה חזק , המכנה : הכח הגרעיני החזק . כח משיכה זהה קים בין פרוטון לניטרון ובין שני ניטרונים . הכחות האלה הם המצמידים את הפרוטונים והניטרונים שבגרעין זה לזה , ושומרים על יציבותו של הגרעין . מספר אטומי ומשקל אטומי בגרעינו של אטום המימן , הקל שביסודות , יש פרוטון אחד בלבד , ואין אף לא ניטרון אחד . בגרעינו של ההליום יש שני פרוטונים ושני ניטרונים . בגרעינו של אטום האורניום - האטום הכבד ביותר בטבע - יש 92 פרוטונים וכ - 145 ניטרונים . באטומים הקלים מספר הניטרונים שוה למספר התפוקות גרעינית מהסוג ביתא : הכוח הגרעיני החלש פועל בתוך הניטרון ומחולל בו תהליך התפרקות ( הכתם האדום במרכז ) . עקב התפרקות זו , הניטרון הופך לפרוטון חיובי , אלקטרון שלילי ועוד חלקיקי ניטרונן חסר מטען חשמלי , הנע במהירות האור . הפרווה נועדה להגן על בעלי - החיים מהקור באזורים הקרים , ומהחום באזורים החמים . היא אף משמשת אותם להסוואה , עם זאת הפכה הפרווה לגורם המסכן בעלי - חיים אחדים , כמו השועל הנראה בתמונה , הניצודים בשל פרוותם .

קודם  |  הבא