מתוך:  > אביב חדש 14 > פקיסטן

עמוד:158

פני הארץ והאקלים את עקר שטחה של פקיסטן תופס עמק הנהר אינדוס ויובליו . כאן יושבים כשלושה רבעים מתושבי המדינה . זהו שטח מישורי , שנוצר בעקר מאדמת הסחף של הנהרות . רשת צפופה של תעלות , המחברות ליובלים ולנהר עצמי , מאפשרות קיומה של חקלאות אינטנסיבית ואכלוסיה צפופה , בעקר בצפון , בחבל פנג'ב . פרוש שמו " ארץ חמשת הנהרות " , הם חמשת יובליו הראשיים של האינדוס הזורמים כאן ונשפכים אליו . חבל סינד שבדרום , סביב חלקו התחתון של האינדוס , פחות פורה . הנהר נשפך אל הים בדלתה רחבת ידים ויוצר בצות נרחבות סמוך לחוף . ממזרח לעמק האינדוס משתרע אזור מדברי , שהוא חלק ממדבר טר , הנמצא רבו בתחום הודו . זהו אזור טרשים וחולות קשה למעבר ומאכלס בדלילות . במערב המדינה משתרע חבל בלוצ'יסטן , שרבו הררי ובו שני רכסים עקריים : הרי סלימאן במזרח החבל , המתרוממים הישר מעל לעמק האינדוס , והרי בלוצ'יסטן הגבוהים יותר ( עד 3,485 מטרים ) במערב , בגבול איראן . החבל הרביעי , " מחוז הגבול הצפוני - מערבי " , הוא אזור הררי ובו הרים מן הגבוהים בעולם . מקצתם מהוים את החלק המערבי של רכס ההימליה , ומקצתם הם רכס בפני עצמו , קרקורום . גבוה מעל כלם מתנשא הר גודוין - אוסטן , או 2 K ( 8,611 מטרים ) , שבהרי קרקורום ; הוא נכבש לראשונה בשנת 1954 , שנה לאחר כבוש האורסט . בגבול עם אפגניסטן , לא רחוק מהעיר פשור , מצוי מעבר חיבר - פרצה בחומת ההרים , ששמשה במשך דורות נתיב לשירות מסחר ולצבאות . ברבה של פקיסטן שורר אקלים מדברי . רק בקטע קטן בצפון פנג'ב , לרגלי ההרים , מגיעה כמות המשקעים ל - 700 מילימטרים בשנה . בהרים עצמם המשקעים רבים - 2,000 מילימטרים , אך שם מעטות האדמות הראויות לעבוד . בשאר חלקי פקיסטן כמות המשקעים השנתית היא כ - 250 מילימטרים , ובמדבר טר - פחות מ - 100 מילימטרים . המשקעים יורדים רק בקיץ . מכאן חשיבותם העצומה של האינדוס ויובליו . האכלוסיה והכלכלה פקיסטן היא המדינה השמינית בעולם בגדל האכלוסיה , וזו מוסיפה לגדל ביותר משלושה מיליוני נפש בשנה . הגדול מהיר למרות תמותת התינוקות הגבוהה בפקיסטן , שמבחינת שרותי הבריאות היא עדין מדינה מפגרת למדי . כשליש מן התושבים יושבים בערים , אבל גם מספר זה רב ועצום . ואמנם יש בפקיסטן כמה כרכים ענקיים , ובראשם הבירה לשעבר והנמל העקרי קרצ'י ( 5.2 מיליוני תושבים ) , היושבת על החוף בדרום . שאר עריה הגדולות של פקיסטן יושבות רבן בחבל פנג'ב : להור , בירת החבל ( שלושה מיליון ) , פיצלאבאד ( ו . ו מיליון ) , ורולפינדי , אף היא בירה לשעבר ( 800,000 ) . בפנג'ב גם יושבת הבירה אסלאמאבאד . זו היא עיר חדשה לגמרי , שתכננה מלכתחלה להיות הבירה . בניתה החלה רק בשנת 1961 , והיא עדין קטנה יחסית - כ - 350,000 תושבים . כאשר נוסדה פקיסטן , יחד עם הודו , ב - 1947 , נקבע הגבול ביניהן לפי שקולים דתיים בעקר : להינדים - הודו , למסלמים - פקיסטן , כדי למנע חכוכים בין בני שתי הדתות . ואמנם לא פחות מ - 97 אחוזים מתושבי פקיסטן מסלמים ( רבם ככלם סנים ) , והיא המדינה השניה בעולם מבחינת גדל האכלוסיה המסלמית ( אחרי אינדונזיה ) . האסלאם הוא גם דת המדינה . אולם כנגד האחידות הגדולה מבחינה דתית פקיסטן היא ערב - רב של עמים ושבטים . שני שלישים הם פנג'בים , 22 אחוזים הם סינדים , וכן יש בלוצ'ים , ועוד ועוד . אבל לא הלשון הפנג'בית היא השפה הרשמית , אלא דוקא שפתו של מעוט קטן יחסית , האורדו , המהוה רק שבעה אחוזים מן האכלוסיה . שפת אורדו דומה מבחינת שרשיה לשפה ההינדית , השפה הרשמית של הודו , אבל כיום רבים ההבדלים ביניהן . אותיותיה דומות לאותיות הערביות . בתקף מעמדה היא נלמדת בכל בתי - הספר במדינה ושגורה בפי כל המשכילים . רק שליש מן התושבים יודעים קרוא וכתוב . פקיסטן היא רפובליקה פדרטיבית . היא מחלקת לארבעה חבלים בעלי אוטונומיה מסימת , שלכל אחד מהם בירה ופרלמנט משלו . הדמות הפוליטית המרכזית היא ראש גשר רעוע על אחד מיובליו של הנהר האינדוס , הנהר שסביבו מרוכזים מרבית תושבי המדינה . בעמק שיוצר האינדוס נהנים התושבים משפע מים המאפשר להם לקיים חקלאות שלחין . מקדש סיקי ומבצר בלהור , אחת משלוש הערים הגדולות בפקיסטן . האחרות הן אסלאמאבאד הבירה וקרצ'י

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר