פמיניזם

עמוד:120

לשנות את דמויה של האשה בפרסום . למשל , " גם יפה גם אופה " או " תנו לגבר גולדסטאר " הם פרסומים המדגישים את הנשיות לעמת הגבריות ואת העבדה לכאורה שנשים אופות וגברים שותים בירה . השפעת התנועה הפמיניסטית נכרת בכל תחומי החיים בחברה המודרנית כיום : עליה מהירה בשעור הנשים הנשואות והאמהות לילדים העובדות בשכר מחוץ לביתן ; שנוי שחל בדמוי של נשים וילדות בספרות ובאמצעי התקשרת ; עליה ברמת ההשכלה של הנשים והשתלבותן בתפקידים בכירים בחברה . ( בשנת 1995 הוו הנשים 54.6% מכלל תלמידי האוניברסיטאות בישראל , ו - 65% מכלל תלמידי המכללות ) . כמו כן חל שפור ביצוג הנשים בתחומים ובמקציעות הלמוד השונים . במקצועות הנחשבים יקרתיים ומכניסים מבחינה כלכלית , כמו רפואה ומשפטים , היחס בין המינים כמעט שוה . גם בלמודי הנדסה ומדעי הטבע שעור הבנות הלומדות גדל בהתמדה . עקב כך נפתחים בפני הנשים גם מקצועות רבים שהיו סגורים בפניהן בעבר . כן נחקקו חקים המדגישים את השנוי , כמו החק להזדמנות שוה בתעסוקה , אפשרותו של האב לצאת לחפשת לדה , ולהחליף את אשתו בטפול בתינוק ולאפשר לה לחזר מקדם יותר לעבודתה . עדין קימת אפלית נשים בעבודה ובשכר , ועדין שעור הנשים המנהלות או המכהנות בתפקידים פוליטיים בכירים הוא קטן יחסית נכח העבדה שהן מהוות מחצית מאכלוסית העולם . מעמד הנשים בישראל בארץ - ישראל , עם ראשית הציונות , תפסה הנשים מקום חשוב לצד הגברים . החלוצות היו שוית לחלוצים בעבודה בחקלאות , בסלילת כבישים , בבנין , בשמירה הבהגנה . ידועות , למשל , גולדה מאיר , שהיתה לימים ראש ממשלת ישראל , שסללה כבישים בראשית דרכה בארץ , או מניה שוחט מותיקות ארגון " השומר " . גם הקבוצים בססו את השויון בין נשים לגברים . הם לא הקימו משק בית פרטי , והטפול בילדים בבית - נקיון , כביסה ועוד - נעשה בקבוצים במשתף . כל זאת כדי לאפשר לחברות הקבוץ לעבד כמו החברים - באותם תפקידים ובמשך אותו מספר שעות עבודה . אחד הערכים הבסיסיים של החברה הישראלית , שהגדר ב " מגלת העצמאות " , הוא " שויון זכיות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה , בלי הבדל דת , גזע ומין " . ישראל היא גם המדינה היחידה בעולם , שבה חובת השרות הצבאי חלה על בנים ובנות כאחד . חק למוד חובה מ - 1949 , שנועד להרחיב את אפשריות ההשכלה של הבנות , חיב הורים לשלח את ילדיהם לבית - הספר , ובכללם הבנות . חק הנשואין מ - 1950 אסר את הנשואין על נערה מתחת לגיל שבע - עשרה . חק שויון זכיות האשה התקבל בכנסת ב - 1951 . חק זה דואג למניעת אפליה מצד המדינה , אך אינו מגביל חברות , ארגונים או פרטים , ואין הוא כולל את מעמדה של האשה בתחום האישות . במציאות הישראלית אכן קימים הבדלים בין המינים בתחומי העבודה , המשפחה והחברה בכללה . שכן מעמדן המשפטי של הנשים בישראל משפע משתי תפיסות עולם : התפיסה המודרנית , הרואה את האשה כבעלת זכיות אזרחיות השוות לאלה של הגבר ; ולעמתה תפיסת המשפט העברי , שמקורותיו בתנ"ך ובמסרת היהודי , שאינה דוגלת בשויון האשה , והיא מפקידה בידי בתי - דין רבניים סמכיות בתחום המעמד האישי של יהודים , לרבות שאלות בתחום הנשואים והגרושים . התחום היחיד במגזר הפרטי , שבו התערב המחוקק למניעת אפליה , הוא תחום התעסוקה . בשנת 1964 אשרה הכנסת חק שכר שוה על עבודה שוה לגברים ולנשים , כמו כן גם זכיות שוות לפנסיה ולהטבות שונות . בכל זאת , אשה בעלת רמת השכלה שוה לגבר , נסיון שוה , מוצא עדתי זהה ומספר שעות עבודה שוה משתכרת עד היים פחות מגבר בעל אותם כשורים . במשך השנים גדל והולך מספרן של הנשים העובדות , ויותר נשים נשואות יוצאות לעבודה מאשר רוקות . ואולם ההסדרים , המקלים יציאת אמהות לעבודה - כמו מעונות - יום , ימי למוד ארכים וכדומה - לא גדלו בהתאם . כל משפחה חיבת למצא סדור משלה , ופעמים רבות מוטל העל על האם . בשנים האחרונות גברה המודעות לשאלה של אי - השויון בין המינים , הודות לפעילותה של ועדה מיחדת לקדום מעמד האשה במשרד ראש הממשלה ולפעילות של ארגוני נשים . עתון פמיניסטי ושמו " נגה " מביא כתבות מהנעשה בישראל ובארצות העולם בתחום המאבק לשויון זכיות הנשים וקדום מעמדן , ומסיע אף הוא להחדרת ההכרה בשויון בין המינים . היום יותר ויותר בנות מממשות את שאיפותיהן המקצועיות . מסלולים שונים בצבא שבעבר היו סגורים בפני הבנות , כמו מדריכות במקצועות חיל הרגלים , מדריכות שריון ומדריכות חבלה בחיל הנדסה פתוחים עכשו לפניהן . מאבק מיחד נהלה החילת אליס מילר בשנת 1995 , כאשר עתרה לבג"ץ בבקשה שיתירו לה לעבר מבדקים לטיס . הבג"ץ אשר את בקשתה וקבע שיש לאפשר לנשים הזדמנות שוה . אליס מילר עצמה נכשלה במבדקים , אך מאבקה סלל את הדרך לכמה חילות שעברו את מבדקי הטיס בהצלחה , ובראשית המאה ה - וב משרתות בחיל האויר נוטות וגם קורס החובלים של חיל הים נפתח בפני חילות . במץ השומר זכיות האדם מאיר , גולדה מהפכה התעשיתית נשואים צה"ל תעסוקה פן אל העדרים והרועים במיתולוגיה היונית , וכן אל הצידים , הדיגים וחיות הבר . פן ישב במערות ונגן בחליל רועים המכנה " חליל פן " עד היום . נגינתו היתה ארבה כל כך , עד ששכרה את בני האדם . באמנות תאר פן כגבר עליז , בעל זקן עבה ופרוע שער , שרגליו רגלי עז . לעתים הוא תאר כבעל שתי קרנים . היונים האמינו , כי הוא משוטט ביערות בחברתן של הנימפות , שומר על העדרים ומגרש את חיות הבר . הנוסעים בדרכים פחדו מפניו , מכיון שהיה מופיע לעתים ממעבה היער ומבהיל אותם . מכאן המנח פניקה לציון בהלת פתע . הבניאס שברמת הגולן נקרא כך על - שם פן , שחבב מאוד מקומות ירוקים ושופעי מים כאלה . אלי יון ורומא מיתולוגיה נימפות אל העדרים והרועים פן . רגליו רגלי עז והוא משמיע נגינתו בחליל .

קודם  |  הבא