פשתה

עמוד:214

לאחר שריתם במים , נפוצם ונעורם . הסיבים משמשים להכנת אריגים , חבלים , בגדים וצמר פשתן . מזרעי הפיתה התרבותית מפיקים שמן פשתן משבח , המשמש לתעשית הצבעים , הלכה והדפוס . לאחר עצירת השמן מכינים מן הזרעים כספה המשמשת מזון לבהמות . בישראל מיצגת משפחת הפשתיים על ידי 10 מינים של צמחי בר , שכלם נמנים עם הסוג פשתה . הבולטת מכלם היא הפשתה השעירה , בעלת הפרחים הורדים , הנפוצה בעקר בבתית ובאזור ההררי . הפשתה השעירה היא חד - שנתית , ואלו הפשתה הגדולה , בעלת הפרחים הצהבים , היא צמח רב - שנתי המצוי בעקר באזורי ההר . ותנה צמחים פתח תקוה עיר במישור החוף המרכזי , כ - 10 קילומטרים ממזרח לתל - אביב . מספר תושביה 155,000 . פתח תקוה נוסדה בשנת תרל"ח ( 1878 ) על ידי יהודים חרדים , בני " הישוב הישן " מירושלים . היא היתה המושבה החקלאית העברית הראשונה בארץ , ומכאן כנויה " אם המושבות " . שמה נתן לה על פי הכתוב בהושע ב , יז : " ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה " . מיסדיה רכשו עוד ב - 1873 קרקעות בערבות יריחו כדי להתישב שם , אך השלטונות הטורקיים אסרו עליהם את הדבר , ולכן רכשו ב - 1878 אדמות מן הכפר מלבס שליד מקורות הירקון . באותה עת היו באזור בצות רבות , שיתושיהן הפיצו את מחלת המלריה . האכרים הראשונים גם סבלו מהתנפליות שכניהם הערבים , עד שבשנת 1881 נאלצו לעזב את המקום ולעבר ליהוד הסמוכה . ב - 1886 הם חזרו לעבד את אדמותיהם . עם הזמן יבשו את הבצות , הם הכשירו את האדמה לחקלאות ועשי את המקום למושבה משגשגת . המושבה היתה תחנה חשובה בתולדות ההתישבות החקלאית ובתולדות תנועת הפועלים בארץ - ישראל . מיסדיה נמנה עם ראשוני ההגנה העברית בארץ , ובה נוסדו מפלגת " הפועל הצעיר " ( 1905 ) ומפלגת " אחדות האבודה " . כמה מראשוני פתח תקוה הם דמיות מפרסמות בתולדות ההתישבות החדשה בארץ , כגון יואל משה סלומון , יהושע שטמפפר , יהודה ראב ואברהם שפירא . פועלי פתח תקוה גם רשמו פרק חשוב בתולדות המאבק על עבודה עברית . בשנת 1937 , לאחר שהתרחבה המושבה והתפתחה , היא הכרזה עיר . מאז הוקמו בה שכונים רבים , בתי חולים - " בילינסון " ( היים - המרכז הרפואי ע"ש יצחק רבין ) ו " השרון " ואזורי תעשיה ומלאכה . בעיר כ - 2,500 מפעלים ובתי מלאכה המצויים בשלושה אזורי תעשיה . היכל הספורט שבעיר משמש אכסניה למפעלי ספורט ארציים ובין - לאמיים . כל אגדות הספורט פועלות בעיר ושתים מקבוצות הכדורגל שבה מיצגות בליגה הלאמית . פרק מקורות הירקון - פתח תקוה , המשתף לעירית פתח תקוה ולרשות הגנים הלאמיים , נחנך בשנת 1993 . בשנות ה - 90 קלטה פתח תקוה יותר מ - 20,000 עולים חדשים , רבם ממדינות ברית - המועצות לשעבר . אחדות העבודה הפועל הצעיר ישוב הישן מושבה מלריה סלומון , יואל משה פתילת המדבר עץ או שיח גדול , הנמנה עם משפחת האסקלפיים ומופיע בנאות מדבר בבקעת הירדן , סביב ים המלח , בערבה ובסיני . מוצאה של פתילת המדבר טרופי - סודאני ולכן היא חיה באזורים החמים של הארץ . במקומית שבהם מצויים המים בשפע , יכולים אצי פתילת המדבר להגיע לגבה חמשה מטרים . הגזע והענפים של פתילת המדבר מכסים בשכבת שעם עבה , שצבעה לבן - אפרפר . העלים עגלים וגדולים ומכסים בכסות שעירה , המקנה להם צבע ירק - אפרפר . בחדשי האביב והקיץ פורח העץ ופרחיו הורדים , שגדלם כשני סנטימטרים , סדורים באשכולות . לפרח חמשה עלי גביע ירקים , חמשה עלי כותרת לבנים - ורדים וחמשה אבקנים , המאחים בבסיסיהם ויוצרים במרכז הפרח עטרה ארגמנית . השחלה עלית והצלקת רחבה הבעלת חמש אנות . פתילת המדבר וזרעיה , הנפוצים בעזרת השערות המכסות אותה . בעבר הכינו משערות אלה פתילות ששימשו בפולחן הדתי , ומכאן שם הצמח . הכיכר המרכזית בפתח - תקווה , " אם המושבות " שהיתה לאחת הגדולות בערי השרון .

קודם  |  הבא