מתוך:  > אביב חדש 14 > פרס ומדי

עמוד:195

עד סוף המאה ה - 8 לפני הספירה היו המדים מפצלים לשבטים , שבראש כל אחד מהם מנהיג . פצול זה הקל את מסעות המלחמה של המלכים האשורים , שהכניעו ללא קשי כל התקוממות . ההיסטוריון היוני הרודוטוס מצין , כי מיסד המלוכה המדית הוא דאוקס , שהיה מושל אחת הערים וכל מלכי מדי ראו עצמם כצאצאיו . הוא הקים את העיר אחמתא ועשה אותה לבירת הממלכה , ואחד את שבטי המדים השונים לעם אחד . ( יתכן שאחוד זה נעשה מאחר יותר . ) בתקופת ראשית הממלכה היו היחסים בין מדי לאשור מתוחים ופשיטות צבא אשור הביאו לנזקים בממלכה . במשך כ - 30 שנה באמצע המאה ה - 7 לפני הספירה , היתה מדי כבושה בידי שבטי הסקיתים שבאו ממזרח . לאחר פריקת עלם התעצמה מדי ואף הצליחה לכבש בשנת 612 לפני הספירה את נינוה בירת אשור . ממלכת בבל , שעלתה לשלטון באותה תקופה , קימה יחסי ידידות עם מדי המתעצמת , אך מאחר יותר גברו הנגודים בין שתי המעצמות הללו . בבל , שהלכה ונחלשה בראשית המאה ה - 6 לפני הספירה , אפשרה למדי להרחיב את גבולותיה על חשבונה , אך מלך בבל נבונאיד כרת ברית עם כורש , שמרד במדי וכבשה . מדי ספחה לממלכת פרס . פרס בתקופה האחמנית הידיעות על תולדות פרס בתקופה שקדמה לכורש מעטות מאוד . בימיו של כורש הונחו היסודות לאימפריה הפרסית הגדולה , שהאריכה ימים יותר מכל ממלכה בעולם העתיק - משנת 550 עד 332 לפני הספירה . כורש השאיר ליורשו כנבוזי ה - 2 ( מלך בשנים 529 - 521 לפני הספירה ) אימפריה רחבת ידים , וכנבוזי צרף אליה את מצרים ולוב . בימיו פרצו מרידות ברחבי הממלכה , ובכלל זה בפרס עצמה . יורשו דריוש ה - ו ( מלך בשנים 586 - 521 לפני הספירה ) הצליח לדכא את המרידות ולהרחיב את גבולות הממלכה והחל בהקמת הבירה פרספוליס . עקר מפעלו היה ארגונה מחדש של האימפריה , כשהוא משתית את השלטון על מושלים מקומיים , שלעתים עזרו לידם פקידים מטעם השלטון המרכזי . הממלכה כלה חלקה לאזורים - פחוות או אחשדרפאות - שבראש כל אחד מהם עמד פחה או אחשדרפן , שעסק בעניני בטחון ומשפט . המסים שלמו במטבעות זהב ולא ביבולים או בסחורות . כן נסללה רשת דרכים ענפה ובהן פעל שרות הדאר במהירות של כ - 300 קילומטר ביום . הכח הצבאי המרכזי היה משמר המלך , שלוחמיו היו מבני משפחות האצילים , אך בעת מלחמה הצטרפו אליהם לוחמים מכל רחבי האימפריה . צי הממלכה היה ברבו פניקי . השלטון נהג בסובלנות רבה כלפי כל העמים והדתות ולא כפה את מנהגי דת פרס על עמים אחרים . באותה תקופה אף הפכה הדת הפרסית מדת אלילית לדת זורואסטר ( זרתושטרה ) , שלפיה נאבקים שני כחות בעולם : הטוב ( האור ) מול הרע ( החשך ) . מלחמות פרס ויון התנגשיות בין פרס ליון החלו באסיה הקטנה שבה היו ליון מושבות שהפרסים בקשו להשתלט עליהן . כשלון הפלישה הפרסית ליון בימי דריוש ה - 1 בקרב מרתון ( 490 לפני הספירה ) הביא להחלשת הממלכה . אף על פי כן היתה פרס מערבת בבעיות הפנימיות של ערי המדינה היוניות , כשהיא תומכת בערים שונות . קסרקסס ה - 1 , יורשו של דריוש ה - 1 ( מלך בשנים 485 - 465 לפני הספירה ) נסה אף הוא לכבש שטחים ביון . הוא חצה את ההלספונט ( מצר הדרדנלים ) והביס את ספרטה במעבר תרמופילי בשנת 480 לפני הספירה . אבל כעבר שנה בלבד הובסו הפרסים בקרב סלמיס . ( חוקרים מניחים כי קסרקסס ה - 1 הוא אחשורוש הנזכר במגלת אסתר . ) המערבות הפרסית ביון גרמה לכך , שבסוף המאה ה - 4 לפני הספירה השתכנע אלכסנדר מוקדון כי פרס היא אויבתה של יון ויצא בראש צבאותיו למלחמה בה . תוך שנתים הביא אלכסנדר לתבוסת הממלכה האחמנית . אולם התפוררותה של האימפריה הפרסית החלה עוד לפני שאלכסנדר מוקדון כבש את פרס . בימי ארתחששתא ה - 2 ( מלך בשנים 405 - 359 לפני הספירה ) פרצו מלחמות ומרידות בממלכה ומצרים השיגה את עצמאותה וסמוך לשנת 360 לפני הספירה פרץ מרד כללי במחוזות המערביים של הממלכה , כולל סוריה ופניקיה . יורשו ארתחששתא ה - 3 ( מלך בשנים 359 - 338 לפני הספירה ) נהל בתקופה הראשונה של מלכותו מלחמות דמים במגמה להחזיר תחת שלטונה של פרס את הארצות הגובלות בארץ - ישראל . בשנים 345 - 344 לפני הספירה הוא דכא מרד התפשטותה של ממלכת פרס במאות החמישית והרביעית לפני הספירה . עגיל זהב , מהתקופה האחמנית , שנת 400 לפני הספירה בערך ) , שנמצא בסרדיס שבמערב אנטוליה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר